חפש:
0
סל קניות

אין מוצרים בעגלת הקניות.

מאמרים

בית היתומים הסורי שנלר

  • 02.01.2018
  • |
  • איציק שוויקי - מנהל מחוז ירושלים במועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
  • |
02.01.2018
מתחם בית היתומים הסורי הוא אחד האתרים ההיסטוריים המפורסמים והמורכבים בירושלים. במהלך השנים האחרונות הושג סיכום בין מינהל מקרקעי ישראל ומשרד האוצר לבין משרד הבטחון בנוגע לפינוי מחנה הצבאי, אך למרות זאת צה"ל עדיין נמצא במתחם ולצערנו אינו מתחזק ומשפץ את המבנים לשימור עקב בעיות תקציב וחוסר כדאיות בשל תכנית הפינוי.

המתחם הוקם כבית יתומים בשנת 1860 על ידי גרמני לודביג שנלר, מיסיונר שנשלח מטעם ארגון שוויצרי לפעול בירושלים. הטבח המחריד שערכו המוסלמים והדרוזים בנוצרים בלבנון הותיר אלפי יתומים נוצרים ששוטטו מזי רעב וחסרי כל בכפרי הלבנון ועריה. שנלר, שהתגורר בירושלים ושימש כמורה בבית ספרו של הבישוף האנגליקני גונט בירכתי הר ציון, החליט בהשפעת הממשלה הגרמנית ובעידודה לייסד בית ליתומים ומפאת עינא בישא כינוהו בשם "בית היתומים הסורי", אבל השם שדבק במוסד היה ונשאר "שנלר" על שם מייסדו הדינמי שהיה פדגוג מעולה ומטיף מזהיר.

"שנלר" היה מוסד חינוכי מזהיר שיצא לו מוניטין בעשרות השנים שפעל בירושלים. שנלר הפך לשם דבר בחינוך הנוצרי במזרח בכלל ובירושלים בפרט. הושם דגש על הקניית השפה הגרמנית, התרבות הגרמנית וערכים שהלותרנים בגרמניה היו מעוניינים בהם. הילת החינוך הגרמני שנחשב למתקדם באותם הימים, חפפה עליו. התוצאות הברוכות שהוא השיג בשדה החינוך הנחילו לו יוקרה רבה בקרב העדות הנוצריות. מוניטין רב ערך יצא לו גם בשטח לימוד המלאכה – מה שהיה "מקוה ישראל" לחקלאות היהודית, היה "שנלר" לקידום המלאכה בירושלים. המוסד היה בית החינוך הפרוטסטני הגדול מסוגו במזרח.

 
מתחם שנלר משתרע כיום על 70 דונם בערך ובו שש חצרות גדולות בהן היו בתי המגורים, כיתות הלימודים, הכנסיה המרכזית ובתי המלאכה שכללו בית דפוס משוכלל, סנדלריה, נגריה, מאפיה, מסגריה, מחרטה, בית מלאכה גדול לקרמיקה. כמו כן הייתה בשנלר רפת גדולה עם עשרות פרות חולבות. הבית המרכזי בנוי בסגנון אירופי מובהק. בחצר מרכזית ניצב מגדל הכולל בתוכו גם את הכניסה ומהווה אחד מציוני ההיכר הבולטים בירושלים. פרטי האבן מעובדים בקפדנות. מסביב זר וגמלון, על גבי הגמלון ציורים ופסוקים מהתנ"ך.

הקרקעות נרכשו מערביי ליפתא, שנלר ניצל תחרות של יהודים שחפצו לקנות את הקרקע, העלה את המחיר וזכה בקרקע. השטח שנקנה היה רב ומאוחר יותר נמכר בחלקו ליהודים אשר בנו עליו את השכונות כרם אברהם ומקור ברוך. בעלי שנלר נטעו מספר חורשות שבאחת מהן נמצא בעבר גן החיות התנ"כי. אבל לא רק במתחם הסגור נבנו בתים אלא גם בקרבת המוסד, עבור חניכים בוגרים וזאת מכספים שנתרמו מערים שונות בגרמניה ושסמליהן טבועים על הבתים עד היום. הבתים היוו שכונה מיוחדת בירושלים שהייתה ידועה בשם שכונת שנלר. אחרי מלחמת השחרור נכנסו לגור בבתים אלו פליטים יהודים משכונת נחלת יצחק, שיחד עם אחיותיה לגורל שכונת נחלת שמעון ושמעון הצדיק – בתי נבון, נעזבו על ידי יושביה היהודים.

כשהחלו לבנות את בנייני שנלר התגלו מערות קבורה עם כוכים וארונות מתים עם כתובות עבריות, רובן מיישובי הבשן ובית שאן שבחרו להיקבר בירושלים דווקא. החפירות במקום בוצעו מטעם בית הספר הארכיאולוגי הגרמני בירושלים. המצבות והכתובות נשמרו במוזיאון של שנלר, השטח היה מטופח, ניטעו גנים, דשאים ועצים, אך היום רבה ההזנחה במקום. 

במלחמת העולם הראשונה שימש המקום כקסרקטין לצבא הטורקי ולצבאות גרמניה ואוסטריה, שותפותיה במלחמה. בסוף שנות ה-20 ובמיוחד בשנות ה-30 נעשו ניסיונות שונים מצד מוסדות יהודים לרכוש את השטח מידי המסדר הלותרני, אולם התערבותם של הערבים סיכלו ניסיונות אלו בעודם באיבם. בפרוץ מלחמת העולם השנייה הוגלו כל הגרמנים מארץ ישראל כולל המיסיונרים והטמפלרים. הבריטים הפכו את מתחם שנלר למחנה צבאי בריטי מרכזי בירושלים, בו השתכן משרד התשלומים הבריטי למזרח התיכון. במחנה שנלר הוקם מחסן תחמושת מהגדולים במזרח התיכון והיו בו כמויות עצומות של נשק. כמו כן במקום עמד מחסן תבואות ומצרכים. בשנים אלו נוספו בשנלר כ-50 צריפים ובהם אולמות רחבים עבור אזור מגורים נרחב וחדש לחיילים שהתגוררו במחנה. מחנה שנלר הותקף מדי פעם בפעם על ידי חיילי האצ"ל והלח"י וההבריטים מצדם ירו לעבר השכונות היהודיות. המקום בוצר במגדלי שמירה והותקנו מכונות ירייה. "שנלר" היה אחד מחמשת אזורי המגן (הגטאות הבריטיות) שהוקמו על ידי הבריטים בירושלים. העידן הבריטי במחנה שנלר תם עוד במחצית חודש מרץ 1948.

מחנה שנלר הוא אחד מעתודות הקרקע הפנויות הגדולות ביותר במרכז ירושלים. תכנית מס' 2447 ב' מציעה להקים 660 יחידות דיור למגזר החרדי ושילוב שמונת המבנים שהוכרזו לשימור כמבני ציבור דבר מעמידים את שימורם בסכנה. תכנית 2447 ב' מגלמת בתוכה קונספט שימור מלא שעיקרו הגדרת הגרעין ההיסטורי של האתר בדמות מעבר פתוח ציבורי לקהל, עתיר כיכרות וגינות שבדפנותיו מוגדרים שמונה בתים לשימור. התכנית הוכנה על ידי ד"ר גיל גורדון על פי מחקריו באקדמיה ותיעוד מלא שביצע באתר.

 

להלן פירוט המבנים שהוכרזו לשימור מלא:

הבניין הראשי THE MAIN BUILDING 1985/6-1910

המבנה המרכזי של מתחם שנלר – נבנה על בסיס בית ההתנחלות של הזוג שנלר בשנת 1856, בית המשפחה הראשון מחוץ לחומות ירושלים. התפתח בתשעה שלבים ומעורבים בבנייתו היו השנלרים, אדריכל פלמר הבן, כנראה אף קונרד שיק ואחרים.

מבנה אבן מלבני ענק בן 4,700 מ"ר בעל שלוש קומות ושתי חצרות פנימיות. הכיל חדרי לימוד, שינה, מטבחים, חדרי אוכל, משרדים, מחסנים, מגורים ואולם כנסיה. אגף צפון מזרחי נבנה במיוחד עבור יתומים ארמנים פליטי השחיטות הראשונות שבוצעו בעמם בשנות ה-90 בקווקז וחולצו לירושלים. מגדל הפעמונים בחזית הייצוגית של הבניין מהווה את סמל המוסד לדורותיו. על מרפסת התצפית עמד הקייזר הגרמני וצפה על ירושלים, בביקורו הנודע במוסד (1898). למגדל חדר לשלושה פעמונים, שעון מכני וכיפת ברזל מתועשת בסגנון "בארוק" דרום גרמני – פריט ארכיטקטוני נדיר שיוצר בפרוסיה וכולל כליא ברק. כתובות מיוחדות חקוקות בגרמנית בערבית בגמלון המשולש ועיקרן, שם המוסד בערבית ובגרמנית, ציטוטים מהברית החדשה וסמל המוסד – העיטור הפרוטסטנטי הקלאסי "הכבש עם הדגל".

בחצר הפנימית הראשית פיר מדרגות דמוי מגדל ובראשו כתובות נדירות: "1856" – תיעוד נדיר המנציח את שנת ההתנחלות באתר; "1900" – שנת גמר בנייתו. ב-1910 נפגעה החצר בשריפה גדולה ובמהלך שיקומה נבנה מגדל הפעמונים הנוכחי. בחצר האחורית שמצפון היו סדנאותיו הראשונות של הבית. שם הדפיס בית הדפוס החדיש של המוסד את עיתון "ההשקפה" של אליעזר בן יהודה.

בית האינספקטור (בית המפקח) – נבנה ב-1893

בית המגורים המשפחתי של הכומר תיאודור שנלר, המפקח (inspector) של "בית היתומים הסורי", ולימים מנהלו השני של המוסד. הבית המפואר בן קומתיים, עליית גג ומרתף, תוכנן על ידי אדריכל גרמני מהעיר קלן בשם הנזל (hensel). תקרותיו קורות ברזל וארובותיו הגבוהות קשורות למערכת החימום האירופית שבסיסה בחדר הפחמים שבמרתף. ישנו גג רעפים ארבע שיפועי, חזיתות דרומית ומזרחית הצופות לרחוב ובעלות עיצוב סימטרי ייצוגי ובהן חלון קוקייה ומרפסת נוף. כתובת נדירה שמציינת את מועד חנוכת הבית – "1983" – חקוקה בחזית הכניסה. שטח הבית כ-500 מ"ר. 

מעון העיוורים blindenhiem 1903

בית החינוך לעיוורים הראשון בארץ ישראל – מהמבנים האירופים היפים בעיר, בעל פרופורציות מושלמות. מתכנן גרמני בלתי ידוע. מבנה אבן דו קומתי על יד גג ומגדלון. גג רעפים ארבע שיפועי על שלד עץ. תקרות שטוחות מקורות ברזל (רלסים), חלונות מקושטים, מבנה דו אגפי סימטרי דמוי האות ח'. במרכזו אולם עבודה מתומן ובאגפיו חדרי לימוד ומעליהם חדרי שינה. חצר משחק פתוחה בין המבנה לבנין המרכזי בשטח של כ-1100 מ"ר. מרפסת אורך פתוח בקומה א' שצופה לחצר ושלוש מרפסות שירות קטנות מאחור. כתובות נדירות חקוקות על לוחות מסוגננים: במרכז – חזית מעוטרת גמלון ועליו שלט עם שם הבניין בערבית וגרמנית. מעליו שלט עם תאריך פתיחת הבית – "1903". בצדדים – צמד לוחות שיש מלבניים ועליהם כתובות הקדשה (בערבית ובגרמנית) לאציל רם דרג מהעיר דרזדן, פון מוניך, שתרם למוסד את כל הונו לפני פטירתו. מגדלון עץ מצופה לוחות אבץ בסגנון בארוק גרמני משלים את הקומפוזציה של החזית. 

מרכז הניהול 1909 

השריד האחרון בתשלובת התעשייה הכבדה שהקימו הגרמנים במתחם שנלר, הקומפלקס התעשייתי הגדול ביותר בארץ ישראל העותמאנית. בלב התשלובת הייתה ה"מלבנה" – בית חרושת ממוכן מודרני לייצור רעפים ולבנים שנבנה לפי ידע אירופי ונוהל על ידי תעשיינית מגרמניה. התשלובת כולה נהרסה בשנת 1988 ועל חורבותיה הוקם בית הזקנים "טובי העיר". המבנה שימש כמרכז הניהולי של התשלובת ונבנה עמה. אדריכל בלתי ידוע. מבנה מלבני בן שתי קומות, גג ארבע שיפועי נמוך עם רעפים גרמנים. תקרות קורות ברזל (רלסים). שתי כניסות קרקע ודרך מרפסת עם מדרגות פתוחות מדרום. החזית החשובה הפונה דרומה והינה סימטרית. שטח הבית כ-160 מ"ר. 

הבית האדום the red house 1910 

"בית מתועש לדוגמא",  בית הלבנים האדומות הראשון בירושלים. מבחינה טכנולוגית – מבנה יחיד מסוגו בתקופה. באמצעות בית זה ביקשו אנשי שנלר להציג בירושלים בית מגורים אלטרנטיבי שכל רכיביו מתועשים, שמרביתם רעפים, לבנים, מסגרות ונגרות – מיוצרים ומשווקים ב"בית היתומים הסורי". המתכנן בלתי ידוע. המבנה מלבני בן קומה אחת ועליית גג. גג רעפים דו שיפועי גבוהה הנשען על שני מסבכי מתיחה מברזל מיובאים מגרמניה. המבנה ניצב על מסד אבן שבמחציתו מרתף. כניסה ראשית מדרום וכניסה למרתף מצפון. בתוך הבניין שירותים צמודים ומערכת חימום בעלת ארובות אופייניות. שטח המבנה כ-550 מ"ר. לבנים צהובות ואדומות משולבות בכותרות פתחים ובחגורות בדוגמאות גיאומטריות אופייניות. 

בית הצריח (בית קורנטאל) korental house 1912 

בית מגורים מפואר בסגנון גרמני כפרי. נועד למשפחות התעשיינים הגרמניים שניהלו את בית החרושת של "בית היתומים הסורי". המתכנן בלתי ידוע ייתכן מהכפר קורנטאל ממנו נאספו התרומות. בית אבן מלבני בין שתי קומות, עליית גג, מרתף וצריח פינתי. מערכת חימום ושירותים פנמיים. גג ארבע שיפועי בעל רעפים אפורים על שלד עץ כולל כולאי ברק כדוריים עתיקים. תקרות מקורות ברזל (רלסים) וריצוף מאריכים מלט מצויירים בסגנון מזרחי מרהיב. חזיתות שונות: חזית צפונית – קיר אבן מרובה פתחים ובו כניסה אל פיר מדרגות וחלון אליפטי. חזית מזרחית – מרפסת קולוניאלית ארוכה על עמודים לכיוון גינה. מערב – מרפסת זכוכית סגורה. דרום – מרפסת ארוכה מעוגלת ומעליה מרפסת קצרה נוספת. שטח המבנה כ-500 מ"ר. עץ גדול בן כ-90 שנה צמוד ממערב. צריח האבן, על חדריו, מהווה את סמל המבנה וייחודו. בחדר בקומה א' מצויים חלונות ויטראז'ים מעוטרי פרחים בסגנון ארט נובו. בקומה ב' מדרגות מתכת לולייניות שמוליכות לגג. עקב פריצת מלחמת העולם הראשונה לא הושלמה התקנת "כובע" טיפוסי מעץ בסגנון דרום מערב גרמני על ראש הצריח. 

מעון השוליות APPRENTICES HOME 1913 

בית מגורים גדול ששימש את השוליות והפועלים של תשלובת התעשייה של שנלר. במבנה המקורי היו אולמות שינה, חדרי אוכל, חדרי מועדון, חדרי לימוד ודירה לאב בית. המתכנן בלתי ידוע. בית אבן מלבני גדול בין שתי קומות, עליית גג ומרתף קטן. תקרות מקורות ברזל (רלסים) וחלונות מקושתים בעלי תריסי עץ ירוקים. מערכות שירותים ומערכת חימום פנימית. גג רעפים ארבע שיפועי. כניסה ראשית מצפון, אל צמד חדרי מדרגות פנימיים. בחזית הצפונית מרפסת קישור קצרה ובחזית הדרומית מרפסת קולוניאלית ארוכה על עמודי מתכת ותומכות פינה מסולסלות – פריט הנדסי מתועש מקורי מהתקופה. שטח המבנה כ-2,500 מ"ר.

מעון הבנות GIRLS DORMITORIES 1934

מבנה שנועד לשמש מגורים לתלמידות שלמדו בשנותיו האחרונות של מוסד שנלר בתנאי פנימייה. המתכנן: גרמני בלתי ידוע. מבנה אבן מלבני גדול דו קומתי כולל עליית גג ומרתף. שלד ברזל נושא גג דו שיפועי בעל רעפים גרמניים. מערכת חימום אינטגרלית ושירותים צמודים. חזית סימטרית עם חדר מדרגות פנימי. כניסה ראשית מדרום. חזית מודרנית בעלת חלונות מרובעים גדולים. מרפסת אורך מקורה בקומה א' של החזית הדרומית, מספקת קירוי למרפסת קרקע. מרפסת צדדית קטנה לכיוון מזרח, בעלת מעקה מתכת מעוטר יפה. חדרים בעליית גג, חלון "קוקיה" מאורך. שטח המבנה כ-1600 מ"ר.

סביב הגרעין ההיסטורי בשנלר הופשרו שטחים לפיתוח ועליהם מתכננת הרשות לפיתוח ירשלים להקים שיכונים לחרדים. התכנית מצויה למעלה משנה בתיקונים אחרונים בעירייה לאחר שהופקדה לעין הציבור והוגשו לה התנגדויות רבות. המועצה לשימור אתרים עוקבת בתשומת לב על ביצוע התיקונים שמבוצעים בעיריית ירושלים ובמועצה המחוזית לתכנון ובנייה, לבל יישכח נושא השימור במתחם.
 

הישארו מעודכנים

מאמרים ועדכונים אחרונים

נגישות

  • גודל פונטים

מקרא נגישות

לתאימות מלאה יש להשתמש בדפדפנים כרום ופיירפוקס
למעבר בין אלמנטים בדף לחץ על מקש ה - Tab, לחזרה אחורה לחץ על צרוף המקשים - Shift + Tab

בכלי נגישות זה ניתן לבצע מספר דברים

  • - להחליף צבעוניות של האתר במחלקת הצבעוניות
  • - להגדיל ולהקטין פונטים ללא שבירות עיצוביות
  • - להדגיש כותרות ולינקים בקו מתאר תחתון
  • - ניתן גם לעבוד מקלדת בלבד ולגלוש באתר
  • - ניתן להפעיל מסמך ללא עיצוב כלל
  • - ניתן לאפס הכול לברירת המחדל

ניתן להגיע למקומות עיקריים בקלות ע"י צירופי המקשים הנ"ל

  • ESC מאפס את האינדקס של המסמך ומציב אותו בתפריט ניווט מהיר
  • ALT + i – כיבוי והדלקת מידע זה
  • ALT + m – מעבר מהיר לתפריט הנגישות
  • ALT + s – מעבר לתפריט ניווט מהיר
  • ALT + 1 – חזרה לדף הבית
  • ALT + 2 – מעבר לתפריט הראשי
  • ALT + 3 – מעבר לתוכן המרכזי בעמוד
  • ALT + 4 – מעבר לחיפוש כללי
  • ALT + 5 – מעבר לדף יצירת קשר

במידה ועוברים בין דפים באתר המידע לגבי הבחירות שביצענו נשמר וממשיך עם הגולש אל הדף הבא