חפש:
0
סל קניות

אין מוצרים בעגלת הקניות.

מאמרים

הכפר הציורי ליפתא

  • 16.1.2013
  • |
  • איציק שוויקי - מנהל מחוז ירושלים במועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
  • |
16.1.2013

בימים אלו אושרה להתנגדות על ידי הוועדה המחוזית תכנית בינוי עיר לכפר ליפתא (6036). התכנית תוכננה על ידי אדריכלי שימור גובי קרטס, שמואל גרואג ואדריכל נוף שלמה אהרונסון לבניית 270 יחידות דיור ומתוכם הקמת בית מלון של כ-120 חדרים. 

הכפר ליפתא הינו כפר ציורי במבואות ירושלים ובו שרידי בתים מפוארים, מתקנים עתיקים לעשיית שמן (בתי בד), מעיין זורם וניקבה שבה אפשר להלך בתוך המים. הכפר בנוי על מדרון היורד אל נחל שורק, בגובה 725 מעל פני הים. במקום שרידים של כפר ערבי שהוקם במאה ה-16, בו התגוררו על פי מפקד בשנת 1931 כ-1,844 תושבים ב-410 בתים. היום נשארו באתר כ-55 מבנים, הנמצאים בסכנת הריסה, שוד אבנים ופגעי ונזקי טבע. 

תושבי הכפר בנו את בתיהם בחלקו העליון של המדרון כדי לנצל את הקרקע הפורייה שבתחתיתו ובאפיק הנחל לעיבודים החקלאיים. המקום מזוהה עם האתר המקראי מי-נפתוח, הנזכר במקרא בספר יהושע ט"ו 9, בתיאור הגבול הצפוני של שבט יהודה: "ותאר הגבול מראש ההר, אל מעיין מי נפתוח ויצא אל ערי עפרון ותאר הגבול בעלה היא קריית יערים". 

פעם נוספת נזכר המקום בתיאור הגבול הדרומי של שבט בנימין, "ופאת נגבה מקצה קריית יערים ויצא הגבול ימה ויצא אל מעין מי נפתוח" (יהושע, י"ח 15). משערים שהשם נפתוח הוא שיבוש השם מרנפתח – שמו של מלך מצרי, שערך בשנת 1220 לפנה"ס מסע כבושים בארץ כנען. בשיר הניצחון שחובר בעקבות המסע (השיר נמצא חרות על לוח בזלת) נזכר שמו של עם ישראל לראשונה, ובפעם היחידה במקורות המצריים. על כן, אגב, נקרא הלוח הזה "מצבת ישראל". 

בפרעות בשנת 1936 וכן בפעולות האיבה בראשית מלחמת השחרור, הטרידו תושבי הכפר את התחבורה היהודית לירושלים ובמהלך מבצעי הפריצה לירושלים נכבש הכפר, תושביו ברחו לרמאללה והכפר ננטש. כיום יש בו תושבים בודדים.

במשך השנים עלו מספר יוזמות ותכניות לשימור הכפר ונופו הייחודי, שלא מומשו בשל חוסר משאבים. במשך השנים נפגעו מבני הכפר קשות עקב פלישות, שוד אבנים, פיצוץ יזום של תקרות המבנים ע"י ממ"י ואימוני צה"ל בשטח.

סיור מומלץ לכל המשפחה להכרת הכפר הוא להגיע ברכב דרך כביש 4 מכוון צפון (רמות), לפנות ביציאה לכביש 1 ולחנות מתחת לגשר להולכי רגל. שם גם נקודת התצפית נמשיך שמאלה כ-50 מטרים עד הגענו לדרך בה נפנה שמאלה. אחרי כ-150 מטרים, לשמאל האפיק נמצא מערה חצובה, השביל מוביל לאפיק ואיתו נגיע לאזור המעיין. לפני פתח יציאת המעיין, כניסה לניקבה המוליכה מים ממקור הנביעה לבריכת איסוף עתיקה. קיימת אפשרות להיכנס לנקבה עם נעלים מתאימות ופנס ולהלך במים לאורכה.

המעיין הוא מעין שכבה, שרבים כמותו בהרי ירושלים (סטף וכד'). מי הגשם חודרים דרך שכבת סלעי הגיר ומחלחלים מטה עד הגיעם לשכבת הסלע האטום. סיפקתו של המעיין קטנה וכדי לנצלו הקימו ברכת אגירה וממנה תעלות להשקיית הבוסתנים. בסוף ימי הקיץ ישנם עצי תאנה עמוסים בתאנים ושיחי סברס שהם חלק בלתי נפרד מנוף הכפר הערבי .

המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל רואה כערך ראשון במעלה את שימור ושיקום הכפר על בתיו, שביליו, הצמחייה, הטראסות והמרקם הייחודי שנותר במקום, המהווה חלק חשוב במרקם הבנוי של ירושלים.

הישארו מעודכנים

מאמרים ועדכונים אחרונים

נגישות

  • גודל פונטים

מקרא נגישות

לתאימות מלאה יש להשתמש בדפדפנים כרום ופיירפוקס
למעבר בין אלמנטים בדף לחץ על מקש ה - Tab, לחזרה אחורה לחץ על צרוף המקשים - Shift + Tab

בכלי נגישות זה ניתן לבצע מספר דברים

  • - להחליף צבעוניות של האתר במחלקת הצבעוניות
  • - להגדיל ולהקטין פונטים ללא שבירות עיצוביות
  • - להדגיש כותרות ולינקים בקו מתאר תחתון
  • - ניתן גם לעבוד מקלדת בלבד ולגלוש באתר
  • - ניתן להפעיל מסמך ללא עיצוב כלל
  • - ניתן לאפס הכול לברירת המחדל

ניתן להגיע למקומות עיקריים בקלות ע"י צירופי המקשים הנ"ל

  • ESC מאפס את האינדקס של המסמך ומציב אותו בתפריט ניווט מהיר
  • ALT + i – כיבוי והדלקת מידע זה
  • ALT + m – מעבר מהיר לתפריט הנגישות
  • ALT + s – מעבר לתפריט ניווט מהיר
  • ALT + 1 – חזרה לדף הבית
  • ALT + 2 – מעבר לתפריט הראשי
  • ALT + 3 – מעבר לתוכן המרכזי בעמוד
  • ALT + 4 – מעבר לחיפוש כללי
  • ALT + 5 – מעבר לדף יצירת קשר

במידה ועוברים בין דפים באתר המידע לגבי הבחירות שביצענו נשמר וממשיך עם הגולש אל הדף הבא