חפש:
0
סל קניות

אין מוצרים בעגלת הקניות.

מאמרים

"חזיונות בלתי פוסקים" - אודות אריך מנדלסון

  • 1.2.2012
  • |
  • ירמי הופמן ראש המחלקה לשימור מבנים בעיריית תל אביב-יפו
  • |
1.2.2012

מתוך "אתרים" – גיליון מס' 50

קשה לחשוב על אדריכל אשר השפיע יותר על התפתחות השפה האדריכלית של תל אביב יותר מאשר אריך מנדלסון, אף כי לא ידוע לנו על תיעוד מובהק של ביקורו של מנדלסון בעיר. העדות הקרובה ביותר ניתנה על ידי האדריכל הלל שוקן, שאביו זלמן שוקן היה אחראי על הזמנת תכנון רשת בתי הכלבו הנודעים בברלין על ידי מנדלסון ועל תכנון ביתו הפרטי בירושלים והספרייה שלידה המוכרת בשם “ספריית שוקן”. שוקן סיפר על פגישה שנערכה בסלון ביתה של לואיז, אשתו של מנדלסון, בדירה בצפונה של תל אביב.

מנדלסון עצמו היה מאד מסוייג מ"הסגנון התל אביבי” וראה בו מעין חיקוי של עבודותיו המוקדמות. עם זאת, נראה שהשפעתו של מנדלסון חורגת מעבר לתפיסה אסתטית או לסגנון. מנדלסון ראה בבניין מכונה. תפיסה זו קיבלה ביטוי מובהק בפרויקט הראשון שלו, מגדל איינשטיין בפוצדאם (Potsdam) ליד ברלין. המבנה יועד להקמת מגדל תצפית ועוצב בצורה של מכונה, שכל תפקידה הוא למלא אחר הייעוד הטכנולוגי הפרוגרמתי שלו. המבנה עוצב בהשפעת סקיצות מוקדמות שצייר מנדלסון בשנותיו הראשונות כאדריכל ובהן שאב השראה מצורות בטבע, בקווים אמורפיים מתעגלים ורכים. קווים אלה מציגים אורגניזם המתפתח מתוך אבולוציה של התאמה אל הפונקציה אותה הוא נדרש לשרת.

דוקי דרור, במאי הסרט "חזיונות בלתי פוסקים", מתאר את העבודה על הבניין כתהליך קשה, שנגזר מחוסר האפשרות למתן פתרון קונסטרוקטיבי בכלים שהיו קיימים באותה תקופה. הסרט, העוסק בהתפתחותו המקצועית של מנדלסון בימיו בפולין, בברלין, באנגליה, בארץ ישראל ובארצות הברית, מתאר במידה רבה את דברי הימים של המורשת המודרניסטית כולה. מנדלסון מתואר כיהודי גלותי, מוכשר ומאמין גדול בדרכו ובתורתו, ובעיקר כאדם אשר יחסיו עם זוגתו לואיז מהווים נדבך מרכזי הן ביצירתו והן ביחסיו אל התנאים הסביבתיים המשתנים בדינמיות גדולה, במאורעות שהתרחשו במחציתה הראשונה של המאה ה-20. 
 
אריך מנדלסון - סקיצה דמיונית (מתוך הסרט "חזיונות בלתי פוסקים")

אריך מנדלסון – סקיצה דמיונית (מתוך הסרט "חזיונות בלתי פוסקים")

 
בבריחתו הלילית מגרמניה הנאצית, מגיע מנדלסון לאחר מעבר באנגליה, לירושלים. מנדלסון מתיישב בטחנת הרוח שליד שכונת רחביה ומקים בה את משרדו. הטחנה, שמזכירה במידה רבה את מגדל איינשטיין, בהיותה בניין-מכונה המעוצב בקווים מעוגלים ורכים ולא מזכיר שום בניין "רגיל", משמשת לו מרכז פעולה. בבניין זה הוא מתכנן את מיטב המבנים בפלסטינה, שהופכים לאייקונים חשובים בהיסטוריוגרפיה האישית שלו. על אלה ניתן למנות את בית החולים הדסה בירושלים, בית הנשיא חיים ויצמן במכון ויצמן ברחובות, בית החולים רמב”ם בחיפה ואפילו מבנה אחד בתל אביב המיוחס לו, דרומית לצומת השלום שליד מרכז עזריאלי, סמוך לשכונת מונטיפיורי. המבנה אשר שימש אכסניה לבית ספר "מקס פיין" כולל מבנה מלבני מרכזי ומרפסת מעוגלת ברוח בית הנשיא וספריית שוקן, נהרס לפני כעשור וממתין עדיין לשחזור.

מנדלסון נהג לצייר את בנייניו בקווים חופשיים. הסקיצות שלו צויירו תחילה במחילות הצבא בזמן קרבות מלחמת העולם הראשונה, ונשלחו ללואיז, אז בת 16. לואיז התאהבה בו וביצירתו, על אף שלא נמנתה על המעמד החברתי הנדרש, ויצאה למסע הארוך של הקריירה רבת התהפוכות של בעלה. היא עצמה היתה צ’לנית שנהגה לנגן אפילו עם אלברט איינשטיין הכנר החובב, שהגיע אליה בסירה מצדו השני של הנהר. לואיז כתבה לבעלה מעל ל-1,000 מכתבים, וקיימה איתו דיון בלתי פוסק בעבודתו ובהשלכות הרחבות של תהפוכות העולם שעברו יחד, על עבודתו ועל תפיסותיו האדריכליות.

תל אביב באותן שנים גדלה במהירות. הכרך הקטן של אחוזת בית התפשט צפונה על בסיס תכנית גדס, שאפילו לא אושרה על ידי מוסדות השלטון המרכזי. יעקב בן סירה, מהנדס העיר, דרש מהאדריכלים לתכנן בסגנון מודרני, ברוחו של מנדלסון וגדולי המודרניסטים של התקופה. תכניות מבנים שהגיעו לשולחנו לאישור, תוכננו מחדש בקווים ישרים ולבנים, קישוטים נמחקו בהינף עפרון, קווים יושרו, חזיתות הפכו למרובעות, הכל ברוח העיר הלבנה החדשה. העיר התמלאה מאסות קובייתיות בהירות, עליהן נתלו מרפסות, נחרצו בארות תאורה אנכית של חדרי מדרגות ונוספו גגוני בטון. לעתים קרובות פורק המבנה למאסות משנה שחוברו מחדש לקומפוזיציה של מאסות המדגישות כניסה למבנה, פינת רחוב, חצר מרכזית, או מערך של יחסים בין מבנה מעוגל, רך נשי, למבנה קובייתי, ישר שמרפסות נחרצות בו בתוך המאסות כחרכי ירי, מוגנים בפני השמש החזקה ומכניסים את הבריזה של הים עמוק לתוך הדירות. הדירות עצמן כללו מספר פתחים כלפי חוץ, בעיקר כלפי המרפסות הרחבות, פתחי יציאה המאפשרים תנועה מתמדת בין חלקי הדירה השונים, מעבר ישיר בין הסלון לחדר השינה ופתיחות אוורור בין חדרי השירותים והמטבח אל חלל המרפסת. הכל כדי לאפשר אוורור, סירקולציה, ותנועת אור המבטיחים אורח חיים איכותי ובריא יותר.
 
 
אריך מנדלסון ואשתו לואיז (מתוך הסרט "חזיונות בלתי פוסקים")

אריך מנדלסון ואשתו לואיז (מתוך הסרט "חזיונות בלתי פוסקים")

 
המודרניזם בימים אלה ראה בצורת המגורים תנאי בסיסי להתמודדות עם אפידמיות, זיהומים ותנאים סניטריים ירודים, שאפיינו מהגרים שהגיעו מרחוק, לעתים ללא אמצעים כלכליים ולאחר רדיפות ארוכות בארצות מוצאם. האדריכלות הציעה פתרונות חדשים: הבית כמכונה תפקד כמענה המאפשר שיתוף של מספר משפחות ביחידת מגורים אחת לעת צורך. התנועה הדינמית של המבנה שהורם על עמודים הזכיר שוב אוניות, מטוסים, רכבות ושאר ביטויים של טכנולוגיה חדשנית אשר קיבלה באותם ימים קפיצת התפתחות דרמטית שה"אייפון" של ימינו, יכול רק להחוויר לידה.

מנדלסון ראה בפלסטינה חזון מתגשם שהוא רחב הרבה יותר מסך מבניו האדריכליים. הגשמת החזון הציוני הייתה בעיניו סוג של פלא, נס של תחייה המתקיים על רקע ארץ המדבר שבה פעלו נביאי התנ”ך עליהם גדל. מנדלסון שאף לקבל תפקיד מרכזי בעיצוב דמותה של הבנייה היהודית החדשה, הוא רצה לקבל סמכויות ברורות מהשלטונות המנדטוריים. בהיותו פרפקציוניסט המכיר בכישוריו, הוא התקשה להסתגל למה שנתפס בעיניו כמנטליות מקומית, הרחוקה מהארגון והסדר שאליהם הורגל בגרמניה. כגודל הציפייה, כך גדלו בקרבו האכזבה והביקורת המרה, שבסופם ארז כליו והמשיך מערבה. ייתכן שהוא אכן לא התאים לתנאים הקשים של ימיה הראשונים של המדינה שבדרך וייתכן גם שהיישוב היהודי החמיץ את ההזדמנות להבין את גודל השעה, שבה גאון יחיד בדורו מציע את שירותיו ואת התמסרותו המוחלטת למפעל שהיה אולי המרשים ביותר בהיסטוריה המודרנית.

את סופו של הסיפור תצטרכו לראות בסרט “חזיונות בלתי פוסקים”, יצירה קולנועית ייחודית ואיכותית בפני עצמה, שנראה כי תרומתה לשיח האדריכלי העולמי, תוסיף לנו בישראל עוד ממד של גאווה, בצלו הגדול של אחד מענקי אדריכלות המאה ה-20.

הישארו מעודכנים

מאמרים ועדכונים אחרונים

נגישות

  • גודל פונטים

מקרא נגישות

לתאימות מלאה יש להשתמש בדפדפנים כרום ופיירפוקס
למעבר בין אלמנטים בדף לחץ על מקש ה - Tab, לחזרה אחורה לחץ על צרוף המקשים - Shift + Tab

בכלי נגישות זה ניתן לבצע מספר דברים

  • - להחליף צבעוניות של האתר במחלקת הצבעוניות
  • - להגדיל ולהקטין פונטים ללא שבירות עיצוביות
  • - להדגיש כותרות ולינקים בקו מתאר תחתון
  • - ניתן גם לעבוד מקלדת בלבד ולגלוש באתר
  • - ניתן להפעיל מסמך ללא עיצוב כלל
  • - ניתן לאפס הכול לברירת המחדל

ניתן להגיע למקומות עיקריים בקלות ע"י צירופי המקשים הנ"ל

  • ESC מאפס את האינדקס של המסמך ומציב אותו בתפריט ניווט מהיר
  • ALT + i – כיבוי והדלקת מידע זה
  • ALT + m – מעבר מהיר לתפריט הנגישות
  • ALT + s – מעבר לתפריט ניווט מהיר
  • ALT + 1 – חזרה לדף הבית
  • ALT + 2 – מעבר לתפריט הראשי
  • ALT + 3 – מעבר לתוכן המרכזי בעמוד
  • ALT + 4 – מעבר לחיפוש כללי
  • ALT + 5 – מעבר לדף יצירת קשר

במידה ועוברים בין דפים באתר המידע לגבי הבחירות שביצענו נשמר וממשיך עם הגולש אל הדף הבא