חפש:
0
סל קניות

אין מוצרים בעגלת הקניות.

קחו חלק

רחוב עמק רפאים 48

מחוז ירושלים
01.06.2007

המושבה הגרמנית היא נכס תרבות רב חשיבות בנוף הירושלמי. האזור נקבע כאזור לשימור עוד בתכנית האב הראשונה לירושלים של היינץ ראו בשנת 1948 ולאחר מכן בתכנית האב משנת 1968. תכנית בניין עיר מפורטת לשימור השכונה מס' 2878 (שכונות מושבה גרמנית, מושבה יוונית, קטמון, טלביה, השטח המתחם בין הרחובות עמק רפאים,חזקיהו המלך) לא התירה כל פגיעה בבניינים, בגדרות ובמרקם הרחובות. אחד מעקרונות השימור במושבה הוא הקפדה על שמירת האנסמבל המיוחד והמרקם הכולל של השכונה בנוסף לבתי התושבים.

התכנית עניינה פירוק והרכבה חלקית של בנין קיים ברחוב, הבניין הקיים הוא בנין אופייני בתכנית תקפה מספר 2878. הבניין הינו חד קומתי בעל איכויות אדריכליות ייחודיות. 
התכנית מציעה פירוק המבנה והרכבה חלקית שלו תוך שינוי בקווי הבניין, תוספת 4 קומות וחפירת 2 קומות תת קרקעיות עבור חניה ומחסנים. 

בניין זה מופיע ברשימת הבתים לשימור (כרטסת השימור) מס' אתר 3206, ועדת השימור  דנה בתכנית בתאריך 20 בפברואר 2006 והמליצה לשמר את הבניין בהתאם לת.ב.ע  אולם משום מה, ועדת השימור ביטלה את החלטה לשמר את הבניין. המבנה הקיים כיום על שטח התכנית הינו בניין בעל ערך שימורי ואדריכלי בתוך מרקם שכונתי ייחודי, הוא אף נכלל בתוכנית תקפה מספר 2878 כבניין אופייני.

הרקע ההיסטורי

המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור 'אל בקעה' המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית). האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872 על ידי מתיאוס פרנק, הטמפלרי, עבור חותנו שנפטר בדרכו לירושלים. אנשי הקהילה הטפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד בירושלים מושבה חדשה, ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה. הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה, משם הגיעו מתיישביה הטמפלרים שהיו חברי כת דתית, שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית. הם הקימו לעצמם מועצה דתית, שניהלה את ענייני הדת, ויצרו תפילות משלהם. אחרי שהתגבשו, החליטו לעלות לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים, לשכונה שלהם נתנו את השם המקראי "רפאים".

הבנייה נעשתה  בחומרים מקומיים. כך, שלא כבכפר גרמני אופייני, בתי המושבה הגרמנים נבנו מאבן ירושלמית, ולא מעץ ומלבנים. מרבית הבניינים הם בני שתי קומות או בתים חד קומתיים ובעלי גגות רעפים. שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח. שני הרחובות נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה. הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן, בשטח של כדונם אחד. מבני הציבור תוכננו במרוכז בקודקוד השכונה.

רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכוון דרום. רובם חד-משפחתיים ומכילים את הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים, מתבנים, וכדומה) המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו: נפחים, מסגרים, בנאים, אופים, גננים, מהנדסים, ואדריכלים. הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הנה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים, גדרות אבן, עצי אורן וגגות רעפים. הקשר החזק שלהם עם המקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים.

עם בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת 1892, הביא הדבר להתפתחות ולשגשוג כלכלי. האזור הפך למוקד משיכה עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו  בתים במושבה הגרמנית, בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני הקהילה הטמפלרים. כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי כדוגמת הבית ברחוב עמק רפאים 48.

תולדות הבית  (מתוך תיק התיעוד)

הבית  ברחוב עמק רפאים 48 הינו אחד מבתי המגורים אופייניים של המושבה היוונית "המושבה" עצמה נוסדה בראשית המאה ה-20, על שטח שנקנה ע"י ראשי הקהילה היוונית אורתודוקסית, לצורך הקמת בתי מגורים מודרניים לקהילה שעד אז הצטופפה  בעיקר בתוך העיר העתיקה בסמוך למתחם הפטריארכיה שברובע הנוצרי. שטח של כ-1000 דונם נקנה ע"י הארכימנדרים אבטימיוס, למטרה זו. הבית ברח' עמק רפאים  48 מופיע לראשונה על מפה משנת 1937, המהווה גם רמז יחיד לזמן בנייתו.

באשר לתולדות הבית – אין לנו נתונים רבים. בעל הבית המקורי ומתכנן הבית לא מוכרים (למעשה, לא מופיעים בתיק הבניין בארכיון העירייה או במקורות כתובים אחרים). יתכן שאף לא הוקם ע"י בן העדה היוונית, כיוון שבתים רבים בשכונה הוקמו ע"י בני הקהילה הארמנית ואחרים. בתקופת המנדט הבריטי הושכרו מבנים רבים לקצונה הבריטית ולפקידי ממשל. 

בזמן מלחמת השחרור עזבו רבים מבני הקהילה היוונית אורתודוכסית את המושבה וחלקם חזרו רק אחרי מלחמת ששת הימים. המבנים הוכרזו כבתי נפקדים ("הרכוש הנטוש") ויושבו בהם עולים חדשים – תוך סגירת מרפסות, בניית תוספות ברמה ירודה וחלוקת חלל הבתים למספר דירות קטנות.

על מפה המלווה את חומר הסקר שהוכן עבור תכנית קנדל (1944), רשום שבבית פעל גן ילדים. יתכן עם זאת שהכיתוב מאוחר למפה המקורית מכל מקום. ידוע או בשלב מסוים בשנות ה- 50 פעל בבית גן ילדים. ובשנות ה-80 וה-90 במקום פעלה מסעדה סינית. המבנה נרכש על ידי חברת jvp  ששיפצה את המבנה למשרדה. 

רק הפריחה לה זכו ב-20 השנים האחרונות, שכונות בקעה, המושבה הגרמנית והמושבה היוונית, הביאה איתה גם שיקום של רבים מהבתים ההיסטוריים, כולל המבנה זה שעבר שיפוצים בשנת 2005. ביקושים ועליה ביוקרה הביאו לשינויים מפליגים בנוף האדריכלי של המושבות (גרמנית ויוונית) וללחצים על תוספות לבניינים. בעוד שבשנים הראשונות היו כרוכות התוספות  או התוספות בהרס המבנים, המראה והמרקם – הרי שבשנים האחרונות, עם חיזוק המודעות לנושאי השימור, משתפרת איכות התוספות ונעשה מאמץ רב לשמור על איכות האדריכלית , תוך כדי פיתוח.

 

סיכום

אנו עדים למספר תכניות בתקופה האחרונה בהן שונו בתכלית בניינים אשר הוגדרו כבנינים אופייניים לשימור. אם ישונו בתכלית כל הבניינים אשר הוגדרו כאופייניים, לא ישמר אופייה של המושבה הגרמנית. עמדתנו היא כי לפני בחינה נקודתית של תוכניות מעיין אלו, צריכה עיריית ירושלים והועדה המחוזית לקבוע מדיניות כוללת לשימור המושבה הגרמנית כפי שנעשה בשכונות אחרות בירושלים. רק תכנית כוללת תוכל להוות כלי לקבלת החלטות מושכלות לגבי תוכניות נקודתיות העוסקות בשימור או הנמצאות במרקם לשימור.

עד כה לא נקבעה שום מדיניות בירושלים לגבי פירוק והרכבה של מבנים לשימור. הוועדה המחוזית מעולם לא דנה בנושא והחלטות מעין אלו מתקבלות השכם וערב במליאה, בועדות נקודתיות ובועדות המשנה להתנגדויות בלא שתהיה מדיניות מושכלת אשר עומדת בפני מקבלי ההחלטות בבואם לבחון את הנושא.

ככלל, נושא שימור מבנים ומרקמים היסטוריים בירושלים הוא נושא בעל חשיבות עליונה לשימור אופייה ולפיתוחה המאוזן של העיר. לעתים מזומנות מובאות תוכניות למתחמים בהם מבנים לשימור לדיון בועדת המשנה הנקודתית. ללא התערבות מליאת הועדה וללא הפעלת השפעתה על תוצאות דיונים אלה. חשיבות נושא השימור מחייבת לדעתנו , התייחסות של מליאת הועדה המחוזית לכל תוכנית הכוללת מבנים או מרקמים לשימור.

 

מעוניין לקחת חלק?

מאבקים ציבוריים נוספים

נגישות

  • גודל פונטים

מקרא נגישות

לתאימות מלאה יש להשתמש בדפדפנים כרום ופיירפוקס
למעבר בין אלמנטים בדף לחץ על מקש ה - Tab, לחזרה אחורה לחץ על צרוף המקשים - Shift + Tab

בכלי נגישות זה ניתן לבצע מספר דברים

  • - להחליף צבעוניות של האתר במחלקת הצבעוניות
  • - להגדיל ולהקטין פונטים ללא שבירות עיצוביות
  • - להדגיש כותרות ולינקים בקו מתאר תחתון
  • - ניתן גם לעבוד מקלדת בלבד ולגלוש באתר
  • - ניתן להפעיל מסמך ללא עיצוב כלל
  • - ניתן לאפס הכול לברירת המחדל

ניתן להגיע למקומות עיקריים בקלות ע"י צירופי המקשים הנ"ל

  • ESC מאפס את האינדקס של המסמך ומציב אותו בתפריט ניווט מהיר
  • ALT + i – כיבוי והדלקת מידע זה
  • ALT + m – מעבר מהיר לתפריט הנגישות
  • ALT + s – מעבר לתפריט ניווט מהיר
  • ALT + 1 – חזרה לדף הבית
  • ALT + 2 – מעבר לתפריט הראשי
  • ALT + 3 – מעבר לתוכן המרכזי בעמוד
  • ALT + 4 – מעבר לחיפוש כללי
  • ALT + 5 – מעבר לדף יצירת קשר

במידה ועוברים בין דפים באתר המידע לגבי הבחירות שביצענו נשמר וממשיך עם הגולש אל הדף הבא