חפש:
0
סל קניות

אין מוצרים בעגלת הקניות.

קחו חלק

שכונת גאולים–בקעה

מחוז ירושלים

מאת: איציק שוויקי מנהל – מחוז ירושלים במועצה לשימור אתרי מורשת בישראל

שכונת גאולים–בקעה ממוקמת בחלק הדרומי של ירושלים בגובה 760 מ' מעל פני הים, בצד הכביש המוביל לבית לחם. גבולותיה של השכונה: מדרום – תלפיות רחוב רבקה; מערב – מקור חיים רחוב פייר קניג; מצפון – המושבות היוונית, הגרמנית ודרך מסילת הרכבת; ממזרח – אבו תור רחוב דרך חברון.

עד שנת 1948 הייתה השכונה מיושבת בערבים. שמה  הערבי הינו "בקעא" שפירושו בערבית "אדמה מעורבת בחלוקי אבנים". נראה כי מקור הכתוב "והיה כמלקט שבלים בעמק רפאים" (ישעיהו י"ז:5), וכי מרוב אבנים לא ניתן היה לקצור את השיבולים במגל, אלא היה צורך לתלוש אותן וללקטן. לאחר מלחמת העצמאות ניתן לשכונה שם עברי, "גאולים" שפירושו גאולה, שחרור ודרור, "ובשנת גאולי באה" (ישעיהו ס"ג, ד). בשכונה התיישבו העולים החדשים, משוחרים מכבלי הגלות והסבל. שמות לרחובות השכונה נתנו מהתנ"ך כדוגמת שבטי ישראל (ראובן, שמעון, יהודה וכד') והשופטים.

ראשיתה של שכונת בקעה בסוף המאה ה-19 סמוך למועד הנחת פסי הרכבת לירושלים ב-1882. בסמוך לתחנת  הרכבת במישור רחב ידיים, הוקמו מספר בתים פשוטים, שבהם התגוררו ראשוני העובדים בתחנת הרכבת. כעבור מספר שנים נהרסו בתים אלה, ובמקומם הונחו יסודות לשכונה מסודרת ומרווחת. בהעדר כספי ציבור, נעשה ניסיון לעניין משפחות ערביות, בעלות אמצעים, בבניית דירות מרווחות באזור שומם. תחילה לא נמצאו משפחות שהיו מוכנות לעזוב את העיר העתיקה. אך, משנמצאו 20 המשפחות הראשונות, באו אחריהן עשרות, וכך הונחו היסודות לשכונה, שלימים הייתה לאחת היפות משכונות שנמצאות במערב ירושלים. בזה אחר זה קמו הבתים הראשונים. היו אלה בניינים בני שתי קומות, כאשר בקומה אחת גרים ההורים, ובשנייה הבנים. כעבור מספר שנים החלה נהירה של בעלי יכולות כלכליות: משפחות משכילות בעלות אמצעים. צירוף זה אפשר תכנון בתים שבצורתם החיצונית ובאופן חלוקתם הפנימית יהיו מעין מזיגה של שתי תרבויות – מזרח ומערב. אלה יכלו להתבונן בבניינים שכבר קמו ולגבש לעצמם סגנון בנייה הנוח להם. משפחות יכלו לבנות בית לעצמן על פי מיטב המסורת האדריכלית שהייתה מקובלת באותה עת, מסורת ששילבה מיזוג של מערב ומזרח. בתי שכונת בקעה אופיינו בכניסות הנאות והמטופחות, במרפסות הגדולות והמעוצבות, חדרים גדולים והפרוזדור. מעל לכל הבנייה נעשתה באבן החומה / אדומה מסוג "מיזי אחמר"  ולפיכך אבן זו מהווה חלק מאופי השכונה.

עד פרוץ מלחמת העצמאות בשנת 1948, הייתה שכונת בקעה מאוכלסת בכ- 1,200 משפחות, מוסלמיות ונוצריות. במהלך המלחמה ניטשה השכונה. הבהלה שאחזה בתושבי שכונת קטמון, אחזה גם בתושבי שכונה בקעה, ותוך מספר ימים התרוקנה השכונה כליל. חודשים ספורים היו בתי השכונה ריקים מאדם, אם בגלל היותה גובלת בעמדות הצבא הירדני, ואם בשל מחסור ביהודים שרצו להיאחז בה מחשש שאולי יחזרו לכאן דייריו הקודמים.

לקראת סוף מלחמת העצמאות עם שוך הקרבות, בסוף 1948, יושבה בקעה  באוכלוסייה יהודית ממפוני העיר העתיקה. אוכלוסייה זו הייתה מורכבת מאנשים מבוגרים ומשפחות דלות אמצעים ודתיים, בתנאי דיור קשים. בנוסף שוכנו בשכונה עולים, בתחילה מקור העולים היה מאירופה ממחנות העקורים ומחנות המעצר בקפריסין ואחר כך בעיקר מעולים, שעלו מארצות המזרח. אכלוס משפחות יהודיות בבתים ערביים מרווחים לא אפשר תנאי חיים נוחים לכולן. בלהט הקליטה שובצו שתיים ושלוש משפחות בבית אחד, כתוצאה מכך היה צורך לפצל בית נאה ומרווח למספר דירות, לסגור מרפסות, להוסיף שירותים  ולחסום כניסות. בשנות ה-50 נבנו בשכונה שיכונים (בלוקים) שבמהלך השנים האחרונות עברו חידוש במסגרת פרויקט שיקום שכונות. בנוסף למבנה המגורים בשכונה, ניתן למצוא מבני ציבור, כבתי כנסת שנבנו במהלך השנים מתוך צורך התושבים לבתי כנסת. בתי הכנסת מוקמו בחדרי מגורים, חצרות ובקומת הקרקע והפכו למקומות התכנסות של התושבים שיבקשו לשאת תפילה, על פי המסורת ממנה באו. בתי התפילה התרחבו במשך השנים ואחדים נשארו קטנים וצנועים. דוגמא מן השנים האחרונות ניתן למצוא ברחוב אשר נמצאים בתי הכנסת "כל הנשמה" של הקהילה הרפורמית ובית הכנסת "ניצנים ". בערבי שבת וחג ניתן לראות את תנועת משפחות ומתפללים ברחבי השכונה.

בשכונה קיימים מספר מוסדות חינוך ביניהם "אפרתה", "פלך", "אורנים", "תל"י" ואולפנים לעברית "אולפן עציון" ועוד. ברחוב יהודה נמצאת החווה החקלאית שלימדה את כל תלמידי ירושלים החל משנות ה-50 את תורת  החקלאות וטבע עירוני. לצערנו חלק מהשטחים אלו הפכו למבנה מגורים לבעלי אמצעים. עם השנים עלה ערך הבתים בשכונה, בעיקר בגלל משפחות בעלי אמצעים ועולים חדשים או תושבי חוץ, שהחלו לרכוש בתים בשכונה. כתוצאה מכך עוברת השכונה חידוש ותוספות בנייה תוך מאבק על אופייה.

ניתן לציין כי שכונת גאולים–בקעה מתאפיינת בנוף ירוק המלווה את רחובותיה, ובה ממוקמות במספר גינות ציבוריות שמוסיפות לאופי ירוק והמיוחד לשכונה. במהלך שנות ה-90 הכינה עיריית ירושלים תכנית כוללת לשכונה שמספרה 3770. התכנית כללה סימון מבנים לשימור והנחיות בינוי עד ארבע קומות. בעלי אינטרס מבקשים לשנות את תכנית השימור, ולמחוק בכך את  ההיסטוריה ולפגוע בפן האסתטי/שימורי של השכונה. המועצה לשימור אתרים דורשת למנוע פגיעה באופייה ההיסטורי של שכונת  גאולים-בקעה, ולא לאפשר שינוי מתוכנית השימור המקורית, כמו גם להוסיף לרשימת השימור ולתכנית מבנים רבים שלא שולבו בתכנית השימור בזמן הכנתה.

לאחר לחץ ציבורי בשנת 2011 החלה עיריית ירושלים בהכנת תכנית אב/מתאר לשכונה באמצעות משרד אדריכלים עמוס המרמן. כיועץ שימור לתכנית מונה  אדר' משה שפירא. תכנית אב נמצאת בהלכי תכנון מתקדמים לקראת דיון בוועדה המחוזית. המועצה לשימור אתרים תדרוש שתכנית האב תהפוך לתכנית בניין עיר סנטורית, תוך הקפדה על שמירת כל המבנים ההסטוריים.

מעוניין לקחת חלק?

מאבקים ציבוריים נוספים

נגישות

  • גודל פונטים

מקרא נגישות

לתאימות מלאה יש להשתמש בדפדפנים כרום ופיירפוקס
למעבר בין אלמנטים בדף לחץ על מקש ה - Tab, לחזרה אחורה לחץ על צרוף המקשים - Shift + Tab

בכלי נגישות זה ניתן לבצע מספר דברים

  • - להחליף צבעוניות של האתר במחלקת הצבעוניות
  • - להגדיל ולהקטין פונטים ללא שבירות עיצוביות
  • - להדגיש כותרות ולינקים בקו מתאר תחתון
  • - ניתן גם לעבוד מקלדת בלבד ולגלוש באתר
  • - ניתן להפעיל מסמך ללא עיצוב כלל
  • - ניתן לאפס הכול לברירת המחדל

ניתן להגיע למקומות עיקריים בקלות ע"י צירופי המקשים הנ"ל

  • ESC מאפס את האינדקס של המסמך ומציב אותו בתפריט ניווט מהיר
  • ALT + i – כיבוי והדלקת מידע זה
  • ALT + m – מעבר מהיר לתפריט הנגישות
  • ALT + s – מעבר לתפריט ניווט מהיר
  • ALT + 1 – חזרה לדף הבית
  • ALT + 2 – מעבר לתפריט הראשי
  • ALT + 3 – מעבר לתוכן המרכזי בעמוד
  • ALT + 4 – מעבר לחיפוש כללי
  • ALT + 5 – מעבר לדף יצירת קשר

במידה ועוברים בין דפים באתר המידע לגבי הבחירות שביצענו נשמר וממשיך עם הגולש אל הדף הבא