חפש:
0
סל קניות

אין מוצרים בעגלת הקניות.

מאמרים

מתחם בארי

  • 1.1.2008
  • |
  • רמי חרובי – מתכנן תיירות וסביבה, מוביל תכנית השימור של מתחם בארי
  • |
1.1.2008

מתחם בארי מהווה צומת דרכים היסטורי בו נפגשות שלוש מדרכי העבר החשובות ביותר – "דרך הים" ממצרים לסוריה, "דרך הבשמים" ממדבריות ערב וירדן אל נמל עזה, ו"דרך עזה" ממפרץ אילת לחופי הים התיכון. המתחם כולו מהווה את יחידת הנוף הצפונית מערבית של אגן נחל הבשור המשמשת כגבול וחיץ טבעי בין אזור המזרע והמדבר. כאן בין בתרונות הכורכר והלס התרחשו אתוסים רבים – זו "ארץ גרר" המקראית בה נדדו אבותינו עם צאנם; מכאן יצא דוד עם צבאו לרדוף אחר העמלקים לאחר שהעלו באש את צקלג; כאן חנו צבאות כל הדורות "אל מול שערי עזה"; כאן נטעה הציונות את ראשית מפעל ההתיישבות בנגב.

במרחבי המתחם כולו פרושות עדויות היסטוריות וארכיאולוגיות של כל תקופות יישוב הארץ – מימי ראשית האדם בהיותו צייד ומלקט מזון ועד למפעלי הפיתוח וההתיישבות של ימינו. ריכוזם של האתרים וקרבתם הגיאוגרפית, יחד עם שטחי היער הנרחבים, שמורות הנוף והטבע, לצד מפעלי הפיתוח של ההווה, יוצרים יחד הזדמנות והופכים את מתחם בארי למוקד תיירותי לימודי, חינוכי וערכי הנשען על עדויות פיסיות בשטח המשמרות ומספרות את תולדות האדם והאזור.

תיאור הסביבה
מתחם בארי נמצא בדרום שפלת החוף, בשטח התחום בין כביש סעד–מגן (232) ממזרח לרצועת עזה במערב. המתחם עוטף את קיבוץ בארי מצפון, ממערב ומדרום. האזור ברובו מישורי אולם מושפע מאוד מנחל הבשור, שהוא גבולו הדרומי של המתחם ומהווה נקודה נמוכה אליה נמשכים ערוצי הנחלים הרבים החורצים את המישורים. 

הקרקע ברובה היא לס ותשתית הסלע היא כורכר – שילוב היוצר נופי בתרונות הייחודיים לאזור זה. בין השמות הרבים שנתנו הערבים לאזור בולט השם "נח'אביר", מילת הרבים ל"נוח'אבר" שפירושו ערוץ בקרקע הנוצר ממי הגשמים. האזור מהווה מפגש בין אזור השפלה והחוף מצפון לבין המדבר שמדרום והדבר מתבטא בשילוב של צומח ובעלי חיים מבתי גידול שונים היוצרים סביבה נופית ייחודית. אקלים האזור מושפע הן מקרבתו היחסית לים התיכון (שישה ק"מ בקו אווירי) והן מהיותו גבול המדבר.

שרידי תרבויות עבר
לאזור היסטוריה התיישבותית רבת שנים. המקרא מרחיב ומתאר את המרחב שמדרום ל"פלשת" – המרחב שבין עזה לבאר שבע, זו ארץ גרר המקראית בה מתיישבים אבותינו. עיקר השרידים ההיסטוריים באזור כולו שייכים לתקופה הביזאנטית (לפני כ-1,500 שנה), תקופת פריחה זו השאירה חותמה על המרחב באופן מרשים – עשרות כפרים ונקודות יישוב, בורות ובארות מים, כנסיות מפוארות מעוטרות פסיפסים מרהיבים ועוד. לכך נוסיף גם את עובדת מרכזיותה של העיר עזה וחשיבותה כעיר נמל מרכזית לשיווק בשמי ערב לאירופה והיותה "השער לארץ ישראל" מדרום.

מאז הכיבוש הערבי, נסיגת האימפריה הביזאנטית וירידת עזה מגדולתה, אנו עדים לתקופה ארוכה של מאות שנים בהן האזור שב והופך למדבר, תקופה שנמשכה עד למחצית שנות ה-40 של המאה הקודמת ובה חשוף האזור לגמרי ונתון לרעייה אינטנסיבית של עדרי הבדווים. צילומי אוויר משנות ה-30 מראים סביבה שוממה למדי, למעט כמה נקודות שחורות של אוהלי בדווים.

מרכז הזירה
לו נקלע זר לאזור בשנת 1917, יכול היה לחשוב כי נקלע ל"מרכז העולם". למשך שנה אחת, הפך האזור למרחב פריסה אדיר ממדים של הצבא הבריטי שניסה להגיע מדרום לתוך פלסטינה. הבריטים, שהשכילו לסלול מסילת ברזל ודרך להובלת קו מים מאזור תעלת סואץ ועד שערי הארץ, לא היו יכולים לעיר עזה שבה התבצרו הטורקים ובני בריתם הגרמנים והאוסטרים. קרבות עזה היו עקובים מדם וגבו קורבנות רבים משני הצדדים, עד שהחליט הגנרל אלנבי לפעול באופן שונה ולאחר שביצע הטעיה ותחבולה, ויתר על ניסיון נוסף לפרוץ דרך ציר החוף ועזה, איגף עם כוחותיו לכיוון באר שבע וכבש אותה בהפתעה ובכך סלל את דרכו צפונה.

עדויות רבות מ-1917 עדיין מפוזרות באזור – חפירות, פרסות סוסים, גדרות תיל וחפצים רבים. כאן גם בחרו האוסטרלים והניו זילנדים להנציח את חלקם במלחמה ההיא ואת יחידות האנז"ק שלהם שלחמו כחלק מהצבא הבריטי. במקום מוצבת אנדרטה לזכר לוחמי האנז"ק – יחידות של רוכבי גמלים ופרשי סוסים שהתבלטו בגבורתם בקרבות כיבוש הארץ.

תנופת פיתוח מחודשת
החל משנות ה-30 של המאה הקודמת, תקופת שלטון המנדט הבריטי על ארץ ישראל, חל מהפך אינטנסיבי בפיתוח האזור ששיאו היא ההחלטה להקים מפעל להפקת גופרית ב"אמצע השום מקום", מעשה שגרר אחריו פיתוח – דרכים נפרצו, מכרות נחפרו, הוקמו בנינים וניטעו עצים, פסי רכבת הונחו ושלוותו של האזור הופרה. בזה אחר זה המשיכו מפעלי התיישבות ופיתוח באזור. בבת אחת שינה האזור את אופיו, סלילת הדרכים וחיבור האזור לעזה, יחד עם מקורות התעסוקה הרבים שנפתחו בפני תושביו, הביאו למצב שהאזור הפך למרכז פעילות ופיתוח. התושבים הבדווים שעד להקמת מפעל הגופרית היו נודדים וקובעים מקומם בהתאם למקורות המים והמרעה, מצאו עצמם במצב בו יש יתרון ליישוב קבע מסביב ובסמוך למפעל הגופרית, תוך שהם מפתחים את מקום מושבם, בונים בתים מלבנים, נוטעים בוסתנים, חופרים בארות, מפתחים חקלאות ומקימים טחנות קמח.

מתחם התחמושת
פעילותו האינטנסיבית של מפעל הגופרית נגדעה עת הגיעה מלחמת העולם השנייה לאזורנו ולא ניתן היה לייבא חלקים למכונות ולייצא את הגופרית. המקום הסב את ייעודו והבריטים זיהו בו תשתית טובה למתחם צבאי וניצלו את התשתיות הרבות, כולל מסילות רכבת צרות, מתקני המים ומבני מפעל הגופרית, להקמת מתחם גדול לאחסון פצצות אווירונים, כחלק ממערך ההגנה נגד פלישה אפשרית של צבאות גרמניה לארץ. שדה התעופה הוקם בעזה (סמוך למעבר קרני של היום), וממנו נסלל כביש מבטון אל עבר בית החרושת לגופרית. הכביש נסלל מבטון, זאת בעיקר מאחר שיועד לשאת משאיות כבדות עם פצצות אווירונים. בשטח נבנו למעלה מ-170 מחסנים בצורת האות ח', חלקם עם קיר אבן בחזית וחלקם ללא, אלה יועדו לאחסון פצצות עבור האווירונים שיחנו בשדה התעופה בעזה. רשת כבישי הבטון נמצאת בשימוש עד היום ובשני מקומות על גבי כביש הבטון ניתן להבחין גם בכתובת החקוקה בבטון שבה רואים סמל בצורת האות V וראשי התיבות R.A.F – חיל האוויר המלכותי הבריטי.

ההתיישבות הציונית
הציונות פגשה את האזור לראשונה בשנת 1943 עם הקמת בארות יצחק (בסמוך לעלומים של היום), לקבוצה היו שדות מרוחקים מן היישוב באזור הקרוי נח'אביר, קרקעות עליהם הוקם קיבוץ בארי בשנת 1946, במסגרת מבצע עליית 11 הנקודות לנגב. כשנה אחר עליית היישוב הגיעו אליו גם מים זורמים שהובלו לרחבי הנגב מקידוחי ניר-עם באמצעות צינורות. לימים, בתום מלחמת העצמאות, יעתיק הקיבוץ את מקומו כשלושה ק"מ מזרחה ובאתר נח'אביר יישארו כעדות היסטורית מגדל המים הגבוה ובית הביטחון.

כבר בשנת עלייתו הראשונה של קיבוץ בארי לקרקע נטעו חבריו שפעלו מטעם הקרן הקיימת לישראל, כ-20,000 עצים והניחו את התשתית ליער רחב הממדים המשתרע כיום על פני אלפי דונמים ובו למעלה ממיליון עצים. ההתיישבות החלוצית בנגב נשענה רובה ככולה על חקלאות ותוך פחות מעשור שנים הפכו מרבית האזורים הראויים לעיבוד, לשטחי פלחה ושלחין – תוך פחות משלושה עשורים שינה המרחב את פניו ללא הכר. 
מתחם לשימור
נתמזל מזלו של אזור בארי. הערוצים הרבים שנבקעו בקרקע ואזורי הבתרונות נתפסו בידי הציונות המיישבת כ"אדמות רעות" לעיבודים חקלאיים עד כי נזנחו בצד. בנוסף, נתפסה קרקע הלס המחורצת כ"בוגדנית" וככזו שיש לפעול לעצירתה ולבלימתה, תפיסה שהובילה לפעילות אינטנסיבית של ייעור ערוצי הלס והכורכר תחת הכותרת "פעולות למניעת סחף קרקע". לימים יסתבר ששתי פעולות אלה הן שהיקנו לאזור את ייחודו והפכו ליתרון. מחד, באותם השטחים ש"התחמקו" מהעיבוד החקלאי נשתמרו נופיו הטבעיים של האזור ונוצר מקלט לאוכלוסיות הצומח ובעלי החיים ומאידך, בשטחים שיוערו התפתח יער רחב ידיים ועתיר צל המהווה מוקד לנופש וקיט. תוסיפו לכך את העושר הטבעי והיערות המטופחים, את השפע הרב של "סיפורי המקום", האתרים והעדויות ההיסטוריות ותקבלו את הקסם של מתחם בארי – שילוב מרתק של מרבדי כלניות ושפע חי וצומח, יערות מצלים, אתרים שמורים ונופים פתוחים. את כל זה השכילו השותפים הרבים לשמר ובימים אלה ממש, לאחר שני עשורים של פעילות אינטנסיבית, מסתיים תהליך הכרזתו של האזור ואתריו כמתחם לשימור.
בואו ותהנו.

הישארו מעודכנים

מאמרים ועדכונים אחרונים

נגישות

  • גודל פונטים

מקרא נגישות

לתאימות מלאה יש להשתמש בדפדפנים כרום ופיירפוקס
למעבר בין אלמנטים בדף לחץ על מקש ה - Tab, לחזרה אחורה לחץ על צרוף המקשים - Shift + Tab

בכלי נגישות זה ניתן לבצע מספר דברים

  • - להחליף צבעוניות של האתר במחלקת הצבעוניות
  • - להגדיל ולהקטין פונטים ללא שבירות עיצוביות
  • - להדגיש כותרות ולינקים בקו מתאר תחתון
  • - ניתן גם לעבוד מקלדת בלבד ולגלוש באתר
  • - ניתן להפעיל מסמך ללא עיצוב כלל
  • - ניתן לאפס הכול לברירת המחדל

ניתן להגיע למקומות עיקריים בקלות ע"י צירופי המקשים הנ"ל

  • ESC מאפס את האינדקס של המסמך ומציב אותו בתפריט ניווט מהיר
  • ALT + i – כיבוי והדלקת מידע זה
  • ALT + m – מעבר מהיר לתפריט הנגישות
  • ALT + s – מעבר לתפריט ניווט מהיר
  • ALT + 1 – חזרה לדף הבית
  • ALT + 2 – מעבר לתפריט הראשי
  • ALT + 3 – מעבר לתוכן המרכזי בעמוד
  • ALT + 4 – מעבר לחיפוש כללי
  • ALT + 5 – מעבר לדף יצירת קשר

במידה ועוברים בין דפים באתר המידע לגבי הבחירות שביצענו נשמר וממשיך עם הגולש אל הדף הבא