בלהה בן–אליהו ואסף אופק קוראים ב”אדונית והרוכל”
“וַיְהִ֣י יוֹסֵ֔ף יְפֵה־תֹ֖אַר וִיפֵ֥ה מַרְאֶֽה׃ וַיְהִ֗י אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וַתִּשָּׂ֧א אֵֽשֶׁת־אֲדֹנָ֛יו אֶת־עֵינֶ֖יהָ אֶל־יוֹסֵ֑ף וַתֹּ֖אמֶר שִׁכְבָ֥ה עִמִּֽי׃ וַיְמָאֵ֓ן”
סיפור יוסף ואשת פוטיפר (בראשית ל”ט) מעמיד את דמותו של יוסף במבחן שעתיד להשפיע על עתידו. שמואל יוסף עגנון, שבשמו נכלל שמו של יוסף המקראי, חוזר כמה פעמים ביצירתו לסיפור יוסף. הסיפור “האדונית והרוכל” הוא אחד מהעיבודים המעניינים ביותר של עגנון לסיפור התנ”כי, יוסף הוא רוכל יהודי המחזר על הפתחים, ואשת פוטיפר הופכת תחת עטו של עגנון לאדונית “הילני”. בדיאלוג קרנבלי ומושחז עגנון מתאר יחסים אבסורדיים בין הרוכל לאדונית:
“פעם אחת אמר לה, מה זה הילני, זה כמה חדשים אני יושב עמך ואיני רואה אותך לא אוכלת ולא שותה. כלום איבוס עשית לך בתוך מעיך?… חייכה הילני ואמרה, מבקש אתה לדעת מה אני אוכלת ומה אני שותה, דם אנשים אני שותה ובשר אדם אני אוכלת.”
בהרצאה נוספת בסדרה “דמותו של יוסף” בלהה בן-אליהו תקרא יחד עם אסף אופק בסיפור “האדונית והרוכל” ושניהם ידברו על העוצמה האדירה של הסיפור שמושך ומרטיט את הלב עד היום.