מהנעשה במכון איילון אוקטובר 2024

להורדת קובץ ה-PDF לחצו כאן

לכל ידידנו,
חודש אוקטובר המלא בחגים עבר, במהלך חודש זה ביקרו במכון איילון 1707 איש.
שבט ירדן ושבט יאיר מתנועת הצופים ברחובות קיימו פעילות בחורשה בסופי השבוע שבין החגים.
גיל נחושתאי ערך אירוע יום הולדת 70 באולם בית המשלחות.
גלינה שטייגר, עובדת במכון איילון, ילדה בן בשעה טובה ואנחנו מאחלים לה הרבה מזל טוב.
בסוף החודש התחתנו במזל טוב רחלי ונצח, שמתגוררים במכון איילון, נצח עובד כמדריך במוזיאון.

החודש אופיין בעיקר בסיורי משפחות שהגיעו בחוה”מ סוכות לסיורים במוזיאון, ונהנו גם מהסוכה שבנינו בחורשה.
בתמונה בראש הדף ניתן לראות את שיטת הנילוס, בדף הבא תוכלו לקרוא את המכתב על חשיבות שמירת העץ המיוחד.
לסיפורים נוספים על מכון איילון ותמונות נוספות ניתן להיכנס לארכיון שלנו בקישור: https://infocenters.co.il/shimur/
המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ממשיכה ללוות ולסייע למפוני עוטף עזה והגליל ומייחלת להחזרת החטופות והחטופים במהרה
בידידות
רני אורן וצוות מכון איילון

חידת החודש
מתי נסגר מכון איילון והועברו המכונות לתל אביב?

א. עם קום המדינה
ב. עם עלייתם של חברי הצופים א’ למעגן מיכאל
ג. כשנגמר חומר הגלם לייצור הכדורים
ד. מכון איילון המשיך לעבוד עד שנת 1975

תשובה לשאלת חודש אוקטובר: כשהוצע לחברי קבוצת הצופים א’ להגיע לרחובות לבצע משימה סודית, מה הייתה החלטתם? הצביעו – כן
יודעים את התשובה לשאלת החודש החדשה?
היכנסו לדף הפייסבוק של מוזיאון מכון איילון וענו

לדף הפייסבוק של מכון איילון לחצו כאן

תשמעו סיפור – מכתבו של פרופ’. אבי שמידע / צבי שמיר
מתאריך 25 לינואר 1999
עבור הרצל רבה – עירית רחובות – אגף הגנים
הנדון: עץ בתוואי המסילה המתוכנן ע”י גבעת הקיבוצים (מכון איילון) לאחר שקיבלנו פיסה מין העץ, ניסינו להגדירו, ונתברר לנו כי אין אפשרות לזיהוי וודאי של העץ כ”שיטת הנילוס”, זאת מאחר ולצורך זיהוי מוחלט נדרשים פירות.
צורת העלים של העץ הנדון, אמנם מתאימה לצורת העלים של שיטת הנילוס, ואולם הזיהוי, כאמור אינו מוחלט.

למרות שעץ זה הוא תרבותי בארץ, הרי שיש בקיומו של פרט זה חשיבות רבה והוא זוהה גם בחפירות ארכיאולוגיות בארץ, בכל מקרה אנו ממליצים בחום על שמירתו של פרט זה, וזאת מאחר ומציאותן של מיני שיטים אפריקניות מצפון לנגב היא נדירה למדי, ובכל מקרה מחוץ לאזור תפוצתן המקורי.

עקב סיבות אלו יש עניין מיוחד בשמירתן. ניתן להניח כי זרעיו של פרט זה הגיעו לאזור רחובות בידי אדם, במתכוון או בטעות.

עצי שיטה מתפתחים במשך זמן רב ובקצב איטי, ולפיכך אין ספק כי פרט בגודל כה מרשים הינו עץ קשיש, וראוי לשמרו כחלק ממורשת העבר של ארץ ישראל.
מרכז ר.ת.ם ישמח לסייע במידע נוסף ובמעשים שיתרמו לשימורו של ערך טבע זה.
רת”ם – מרכז מידע לצמחי ישראל.