בשעה: 12:00
״בחלון שכבה צפורי, ראשה בין כנפיה וכנפיה נחפו בזהב, כזהב אשר לשמש בערב. עמדתי על מקומי, לא יכולתי למוש. היתה לי צפורי כצייד אשר צדני.״
בסיפורו האישי והנוגה ״ציפורי״, המופיע בקובץ ״אלו ואלו״, חושף עגנון זיכרון ילדות על ידידות עם ציפור שהזדמנה לאדן חלונו. דרך הציפור נחשפים הקוראים לעולמו הפנימי של ילד ישיבה, ליחסו אל העולם היהודי-למדני ואל בעלי החיים. חופשיותה של הציפור מתנגשת עם אדיקותו של הילד הצעיר וידידותם נצרבת עמוק בתודעתו. כיצד הווית הילדות המתוארת בסיפור מתכתבת עם הביוגרפיה הפרטית של עגנון? אילו קונפליקטים היא חושפת ביחס לילדותו ולהתפתחותו הרוחנית?
ביום שבת כ״ו בתשרי, 18.10, בשעה 12:00 נתכנס בבית עגנון בירושלים למפגש נוסף של קריאה משותפת בסיפורי עגנון והפעם נקרא בסיפור ״ציפורי״. יחד עם אופיר ליפשיץ נחשוב על המפגש בין החירות הנגלית בחיי הציפור לאדיקות ולנוקשות של מרחב הישיבה, ונשוחח על הידידות בין אדם לחיה ועל הקשר שלה להתפתחות רוחנית.
ההשתתפות במפגש כרוכה בתשלום סמלי של 30 ש״ח. הפעילות מתאימה גם לשומרי שבת.