את נחל הקישון חוצה צמד גשרים ותיקים בחלק הקרוב למוצא לים, בקרבת מעגן הדייג. גשרים אלו שימשו בעבר לנסיעה לכיוון הקריות וכיום אינם בשימוש. מטיילים מועטים פוקדים את המקום ומכיוון שהגשרים נמוכים החותרים יודעים שצריך “להנמיך ראש” כשעוברים תחתיהם.
במסגרת פרויקט “דרך הגישה והמסילה לנמל המפרץ החדש” נעשה סקר שימור בו הוגדרו בתחום התוכנית שני אתרים היסטוריים לשימור- שורה של שלושה מגדלי עשן (מעשנות), ואחד מצמד הגשרים, זה שכונה בפי החיפאים “גשר ביילי”. התיעוד והשימור נעשו על ידי משרד “נילי בר און ועידית שלומי אדריכלים” והמהנדס אורי וכסלר המתמחה בגשרים מ”ינון מהנדסים”.
במהלך התיעוד הסתבר שהגשר שזכה לשם “ביילי” הוא בעצם גשר מטיפוס “המילטון”.
הגשרים נקראים ע”ש ממציאם ארצ’יבלד המילטון, מהנדס ניו זילנדי אשר עבד במקומות שונים ברחבי האימפריה הבריטית. בשנות ה- 20 של המאה הקודמת, במהלך עבודתו על סלילת דרך באזור הררי בכורדיסטן זיהה את הצורך בשיטה פשוטה לבניית גשרים שיתאימו למפתחים שונים, לשימושים זמניים ושאפשר יהיה להרכיב אותם במקומות מרוחקים ללא ציוד כבד.
בשנות ה- 30 פיתח את שיטת Calander Hamilton truss bridge, שהיוותה פריצת דרך בתחום הגשרים המודולריים. בשיטה זו נעשה שימוש בסטים של רכיבים סטנדרטיים מתועשים המורכבים באתר. בכך הקדים המילטון את שיטת גשרי ה”ביילי” שפותחה במהלך מלחה”ע השנייה.
המהנדס ביילי, שנחשף לשיטה ואף התייעץ עם המילטון, שכלל אותה לטיפוס של גשר מודולרי.
כך כל רכיב שלו יכול להינשא על ידי שישה חיילים, ללא צורך במנופים והרכבתו מהירה (כמה שעות).
גשרים מטיפוס ביילי שימשו במלחמת העולם השנייה באופן נרחב. גם בגשרי המילטון שהיו כבדים ומורכבים יותר לבנייה נעשה שימוש בזמן המלחמה, אך בעיקר לעומסים כבדים.
כיום “ביילי” הוא שם גנרי-עממי לגשרים מודולריים מפלדה. ביילי זכה לכבוד ולתואר “סר”, בעוד המילטון מעט נשכח, מה שגרם לו לעוגמת נפש.
בעולם לא שרדו גשרי המילטון רבים, ולמיטב ידיעתנו גשר המילטון שעל הקישון הוא הגשר היחיד מטיפוס זה בישראל.
מראהו של גשר המילטון חי בזיכרון המקומי של אנשים רבים. הוא זכור כגשר שעליו נסעו בדרך לאצטדיון קריית חיים. הגשר מופיע גם בספרו של אמיר גוטפרוינד “במזל עורב”.
הגשר הורכב במקומו בשנת 1958, כתחליף לגשר אחר שפורק בזמן הקמת נמל הקישון. יש יסוד סביר להניח כי רכיביו הובאו מגשר מנדטורי ישן שיוצר כנראה בתקופת מלחמת העולם השנייה. בגשר מצאנו רכיבי פלדה שסופקו משלוש חברות מרחבי האימפריה:
“TATA” , ” DRMAN- LONG” , “SKOB” .
הגשר הצמוד אליו הינו חדש יותר אך גם הוא גשר פלדה מעניין מבחינה טכנולוגית.
דרך הגישה והמסילה החדשה חוצות את הקישון בדיוק במקום בו ניצבים צמד הגשרים ולכן נוצר צורך לפרקם.
גשר מטיפוס המילטון מתאים מטבעו לפירוק והרכבה, אך לאור מצבו הוחלט שעדיף להעתיקו בשלמותו.
בסוף חודש נובמבר, 2018 הסתיים בהצלחה שלב ההנפה. בעבודה מורכבת הונף הגשר, שאורכו כ-45 מטרים, על ידי שני מנופים בשני קצותיו, הועמס על מוביל מפוצל והועבר למיקום זמני סמוך, על גדת הנחל, שם הונח על גבי תושבות בטון שהוכנו עבורו.
בשלב הבא ישופץ הגשר על הגדה ובשלב הסופי יונף למקומו החדש מעל תוואי הנחל. המיקום החדש – כמה מאות מטרים ממזרח למיקום המקורי נבחר בתיאום עם רשות נחל הקישון ועם אדריכל הנוף אריאל טיבי. הגשר יהווה חלק ממערך התנועה בפארק הקישון המתוכנן. הכוונה היא לחפות את הגשר בלוחות עץ ולייעד אותו להולכי רגל ואופניים, אך לא לרכבים. מיקומו נבחר כך שגובהו מעל הנחל יהיה נמוך כך שתישמר התחושה ההיסטורית של קירבה “אינטימית” בין הגשר למים.
המעשנות כבר שופצו ושומרו במיקומן הנוכחי, ואליהן תהיה גישה מפארק הקישון המתוכנן. הגשר הסמוך יפורק, אך הוא אינו מיועד לשימור. אנו מציעים לחשוב גם על שימור קורות הפלדה המיוחדות שלו ושילובן בפארק.
הגשר לפני הפירוק (נילי בר-און)
הגשר מונף באוויר (נילי בר-און)
הגשר מונח על משאית: גשר- על משאית -על גשר (נילי בר-און)
הגשר “נוסע” למקום השיפוץ (נילי בר-און)