בדרכו של הרצל

בתאריך י’ בחשוון התרנ”ט (1898), הגיעו בחשאי בנימין זאב הרצל ומשלחת ציונית מצומצמת לחופי הארץ. מטרתם הייתה חשובה מאד לתנועה הציונית הקטנה שבראשה עמד הרצל. הם הגיעו בהזמנתו של הקיסר הגרמני וילהלם השני לצורך מטרה ממוקדת ורבת חשיבות – שיחה על עתידה של הארץ, ויותר מכך שיחה על עתידו של העם היהודי. ההזמנה החשובה מהקיסר לה ציפה הרצל זמן רב, הובילה להתארגנות מהירה בהנהגה הציונית. בין חבריה המכובדים של המשלחת היו דוד וולפסון, מי שהפך לראש התנועה הציונית לאחר מותו של הרצל, מקס בודנהיימר, עורך דין וראש התנועה הציונית בגרמניה, ד”ר משה שנירר, רופאו של הרצל, המהנדס יוסף זיידנר וכמובן בנימין זאב הרצל עצמו.

הקיסר הגרמני נחשב לדמות רבת השפעה. הרצל ידע היטב על כוחו של הקיסר ועל קשריו המדיניים עם השליט העות’מאני עבדול חמיד השני, ששלט באותה תקופה על ממלכה גדולה אך מתפוררת שבה כלולים שטחי ארץ ישראל. הרצל, שהכיר היטב את סבלם של היהודים, שאף לעצמאות מדינית יהודית שתעניק ביטחון מפני הגורמים שאיימו על חיי היהודים בגלות. הוא שאף לכינון מדינה יהודית מתקדמת מבחינה טכנולוגית וסוציאלית, ונאורה מבחינה מוסרית וחברתית, אך האמין שאת מטרה זו ניתן להשיג רק דרך פעולה מדינית מוסכמת שתושג בהסכמת כלל העמים. הרצל שאף להשיג מידי העות’מאנים צ’ארטר (היתר ממשלתי) להתיישבות יהודית בארץ ישראל.

ביקורו של הרצל בארץ היה מכוון מטרה. הרצל ראה את הארץ ברגשות מעורבים. הוא לא חסך ממנה את ביקורתו, ראה בה את הצדדים הצחיחים והמכוערים, אך גם את הפוטנציאל ליצירת מדינה מודרנית. סיור זה אף זרע בו את הגרעין לכתיבתה של יצירתו הגדולה “אלטנוילנד”, בה הוא מתאר את דמותה של הארץ.

עד למפגש המיוחל של הרצל עם הקיסר הגרמני בירושלים, סיירו חברי המשלחת במספר תחנות וביניהן יפו, מקוה ישראל, ראשון לציון, נס ציונה, מוצא וירושלים. בתחנות אלה פגשו חלק מניצניה הראשונים של ההתיישבות היהודית החדשה בארץ ישראל ואת אנשי היישוב הישן והשורשי. מפגשים אלו עוררו רגשות רבים בקרב בני היישוב. אחדים ראו בביקורו של הרצל סמל להתעוררות הציונית החדשה ואחרים ראו בו סימן לביאת המשיח.

החוברת “בדרכו של הרצל” מכילה שלוש פעולות העוסקות בהיכרות עם דמותו של בנימין זאב הרצל. בנוסף מציגה החוברת סקירה קצרה על אותן נקודות בהן ביקר הרצל ועל אתרי מורשת ומוזיאונים העוסקים בדמותו ופועלו של הרצל. בחוברת אנו מנסים ללכת בדרכו של הרצל בביקורו בארץ ישראל, דרך אותם רחובות ראשונים בהם עבר ובאותם מבנים בהם ביקר ופגש את אנשי היישוב. ברבות השנים אחדים מאותם מקומות היסטוריים חשובים נהרסו ואחרים עברו שימור ונהיו לנכס היסטורי. מתוך מבנים אלה עולים אלפי סיפורים המלמדים אותנו על קשיי יישום חזונו של הרצל ועל עמל הדורות שהושקע על ידי חלוצים, מתיישבים ואזרחים, בהפיכת החזון למציאות חיים.

אנו מנסים לפסוע בדרכו של הרצל כדי להבין את המפגש האנושי המורכב כל כך של מנהיגים מקומיים ואנשי עמל ומעש, נשים וגברים, יהודים וערבים, גרמנים ותורכים, עם הדמות הייחודית שהפיחה תיקווה ודחף ליצירה וייצגה חלום החותר להפוך למציאות.

בחוברת “בדרכו של הרצל” מנסים להבין את המדיניות אותה עיצב בעמל רב, את דרכו הרעיונית, את שאיפותיו ופעילויותיו ליצירת מציאות טובה יותר לעם רדוף ואת התעקשותו לעשות זאת בהסכמה, בשלום ותוך דחיפה חברתית כלכלית שתתרום, כך האמין, לכל יושבי הארץ ולאלה שעוד יבואו בה.

החוברת היא חלק מפרויקט “בדרכו של הרצל”, הכולל שילוט שבע התחנות בהן עברו בנימין זאב הרצל והמשלחת הציונית בארץ ישראל. מטרת הפרויקט היא לעודד את העיסוק במורשתו של הרצל על היבטיה השונים, דרך סיורים, ימי למידה ופעילויות חינוכיות שונות. הפרויקט, שהחל באוקטובר 2008, הוא פרי יוזמה של המועצה לשימור אתרי

מורשת בישראל, המועצה הציבורית להנצחת זכרו של הרצל והחטיבה הצעירה לחינוך והדרכה באתרי מורשת.

חוברת “בדרכו של הרצל” בנויה מארבעה רבדים דידקטיים:

• פעולות העוסקות בדרכו הרעיונית של הרצל, בדרכו של הרצל בארץ ישראל ובהצעה לסיור בדרכי המשלחת.

• הצעות לאופנים שונים להנצחת זכרו של הרצל, בסמיכות לבית הספר, הקן או הסניף.

• הצגת תוכן השלטים שהוצבו “בדרכו של הרצל” כמתווה רעיוני רציף.

• מגוון מאמרים על מוזיאונים ואתרים הקשורים בהנצחתו של הרצל ובהנצחת היישוב העברי ערב ביקורו בארץ. מאמרים אלה כוללים מידע חשוב על תהליכי השימור שבוצעו ועל אלה שחשוב שיתבצעו בעתיד, למען שימור מורשתו הבנויה של המעשה הציוני.