"והשומר שהיה בקי באותו מעשה שסיפרנו לעיל העמיד את המצבה לראוי לה ויתן שם ושארית בישראל למנשה-חיים הכהן שהלך ערירי. ובבוא יום הכסא עמדה קריינדיל-טשארני על קברו של מנשה-חיים ודמעותיה ננערו לעפרו".

ש״י עגנון כתב את הנובלה ״והיה העקוב למישור״ בנווה צדק בשנת 1911, בעבודה אינטנסיבית שנמשכה ארבעה ימים. סיפורם הטרגי של מנשה חיים וקריינדיל טשארני הוא מעשה ליקוט ואריגה של חומרים ממקורות שונים – סיפורים עממיים של יהדות מזרח אירופה, כתבי קודש ואף יסודות מסוימים מן הקלאסיקה היוונית. בדרך זו עגנון סלל מסלול שאפתני וחדש בספרות העברית, והציג סגנון אישי מובהק אותו כינה ברדיצ’בסקי ״כוח פורץ גדר״.

ביום שבת ו׳ באלול, 30.8, בשעה 12:00 נתכנס בבית עגנון בירושלים למפגש נוסף של קריאה משותפת בסיפורי עגנון ונמשיך בקריאת הנובלה ״והיה העקוב למישור״. יחד עם עדין נר-דוד נבחן את שימושו הייחודי של עגנון במקורות וכלים ספרותיים שונים ונתהה האם זהו סיפור על אמונה בכל מחיר או שמא מעשייה המתארת את האבסורד העמוק העומד בבסיס חייו של האדם המודרני.

ההשתתפות במפגש כרוכה בתשלום סמלי של 30 ש״ח. הפעילות מתאימה גם לשומרי שבת.