פגישת וועד מנהל וחבר נאמנים במבואה החדשה.
צילום: גלית אמנו
לכל ידידנו,
חודש אוקטובר התחיל באופן חגיגי עם חוה”מ סוכות, מבקרים רבים הגיעו לסיורים, הן משפחות ישראליות והן תיירים.
אך לצערנו הרב “החגיגה” הסתיימה עם פרוץ מלחמת “חרבות ברזל” שעדיין ממשיכה. הסיורים בוטלו ומרבית מעובדי המוזיאון הוצאו לחל”ת.
במהלך חודשים אוקטובר ונובמבר התקיימו אצלנו פגישות של מטה המועצה לשימור אתרי מורשת.
בחודשיים האלה, הגיעו לסיורים מבקרים בודדים וכן תלמידי כיתות ז’-ח’ מבי”ס חשמונאים. את הסיורים העביר רני אורן מנהל האתר.
תואמו סיורים ואירועים נוספים לחודשים הבאים.
כולנו תפילה לחזרתם של יתר החטופים והחיילים בדרום ובצפון בריאים ושלמים לביתם.
האתר פתוח למבקרים ואירועים, לתאום ופרטים נא להתקשר אלינו לטלפון: 08-9406552.
מצפים לראותכם.
בידידות
רני אורן וצוות מכון איילון
פגישת מנהלי אתרים ומחוזות.
צילום: גלית אמנו
חידת החודש
מה הייתה הבעיה העיקרית, לפי דבריו של יוסף אבידר, באותה תקופה?
א. מחסור בתחמושת
ב. מחסור בכוח אדם
ג. מחסור בנשק
ד. מחסור במזון
תשובה לשאלת חודש ספטמבר: הפתרון לחיוורון העובדים היה מנורת קוורץ ותוספת מזון.
יודעים את התשובה לשאלת החודש החדשה? היכנסו לדף הפייסבוק של מוזיאון מכון איילון וענו נכונה על חידת החודש החדשה.
ותשמעו סיפור – איך הכל התחיל?? המשך מחודש ספטמבר
מספרו של שלמה הלל: רוח קדים, בשליחות מחתרתית לארצות ערב דן אני הגנבנו זה לזה מבטים של תמיהה וחוסר הבנה: מה לנו ולכל זה, מה הוא רוצה מאיתנו?
אם משום שהו הבחין בחוסר הנחת של דן ושלי, ואם משום שהוא ממילא התכוון לכך, הוא אמר: “וכאן אני מגיע לנושא שלמענו זימנתי אתכם. אם נצטרך להילחם על הקמת מדינה משלנו, כל התמונה תשתנה. לא עוד התנגשויות עם כנופיות של ערבים שתוקפים יישובים מבודדים או פוגעים בתחבורה, אלא מלחמה של ממש עם הצבאות הסדירים של מדינות ערב, שיש להם טנקים ואווירונים. נצטרך לגייס ולאמן אלפי בחורים. כל חייל צריך רובה ביד.
אמנם חברי מהפלמ”ח שרים ‘ איך בסוריה צעד הפלמ”ח… עם מקלות כתחליף לרובים’, אך זה טוב קר בשביל לשיר סביב למדורה. אנחנו זקוקים לרובים של ממש. הרבה רובים ותת- מקלעים. האמת שבעיה זו של תת-מקלעים כבר נפתרה (הוא לא פירט לנו במה מדובר. ברבות הימים הבנו כי מדובר בתת-מקלע סטן, שהיה מקובל במלחמת העולם השנייה. כלי פשוט למדי שהתעש עסק בייצור חלקים שלו במסגריות שנות בקיבוצים ובערים). הבעיה האמיתית – המשיך – היא תחמושת, כדורים לתת-מקלעים. זה קשר, זה מסוכן מאוד. מדובר באבק שריפה ובסכנה מהאנגלים. החלטנו לפנות לקיבוץ שלכם ולהציע לכם לדחות את הרעיון שלכם להקים קיבוץ ימי. אמנם זה רעיון יפה וחלוצי, אבל לא עכשיו. התפקיד עכשיו הוא תחמושת, תחמושת ותחמושת. אתם צריכים לבנות את המפעל לייצור כדורים עמוק מתחת לפני האדמה, לעבוד בו, ולהוות לו כיסוי, כך שאם תבוא משטרה, הם יצמאו קיבוץ תעיר עם פרות, עם תרנגולות ועם זאטוטים. ומעל לכל – תהיו חייבים לקיים סודיות מוחלטת. לא לספר דבר לאיש, גם לא לקרובי משפחה”.
כשראה יוסף את התדהמה על פנינו, הוא מיד הוסיף: “תוכלו לבקר אצל קרוביכם, אך רצוי שהם לא יבואו אליכם” .
שקט נשתרר בחדר. כעבור דקה דן שאל: “איפה זה יהיה?”
המשך בחודש הבא..