לכל ידידנו,
חודש אפריל עבר ואיתו כמה אירועים שהתקיימו במכון איילון,
החודש ביקרו אצלנו 4250 מבקרים מהארץ ומחו”ל.
גם השנה המועצה הציונית צילמה את רבע הגמר של חידון הציונות
שישודר ביום העצמאות.
סניף ICEJ GERMANY השייך לארגון בינלאומי של נוצרים אוהבי
ישראל, צילמה את סיפורו המרתק של האתר בליווי תמר פורר
ממדריכות האתר.
גם החודש קיימה חברת אלביט מפגש עובדים.
חברת ההפקות קאקסי הפקות בע”מ צילמה פרסומת לחברת אוסם.
חברת B LIGHT קיימה גם החודש מפגש OTD למפקחים ממשרד
התרבות בשיתוף עם אוניברסיטת אריאל.
מח’ חינוך של המשטרה ערכה סדנה לשוטרי מחלקת יחב”מ + סיור
באולם בית המשלחות נפרדנו משלמה קופל שהיה המשנה למנכ”ל
של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
משפחות רבות הגיעו לסיורים במהלך חוה”מ פסח וגם בימי שישי
ושבת במסגרת הפרוייקט “שבת ישראלית” של משרד התרבות
בידידות
רני אורן וצוות מכון איילון
ותשמעו סיפור:
מספרו של יוסי פלדמן –בבריתך
לסיפור הזה היה חלק בחשיפת האתר ובשיקומו. העיתונאי עמוס כרמל ערך את ספרו של שלמה
הלל רוח קדים. הספר עוסק במעשהו הנועז של הלל, אשר הטיס בספטמבר 1947 שני מטוסים
מלאי עולים מעירק לארץ ישראל, מבצע שקיבל את הכינוי “מייקלברג”. המטוסים נחתו בשלום
בשדה פתוח ליד המושבה יבנאל…. שלמה הלל מספר שבימי הקמת מכון איילון למד מיוסף אבידר
שביצוע משימה דווקא בלב אזור שמור הוא רב סיכויים.
עמוס כרמל התקומם, טען מעולם לא היה מפעל תחמושת בגבעת הקיבוצים, שהוא עצמו עבד
לאחר מלחמת השחרור בגבעת הקיבוצים והיא אוכלסה במפעלים הקשורים במכון וייצמן, אבל
מעולם לא ראה שרידי מפעל לתחמושת.
שלמה הלל, שאמינותו הוטלה בספק, נפגע.
ממש בעת ההיא החלה לפעול ברחובות חבורה, בראשותה של ישראלה קומפטון, לשימור אתרים
הסטורים של המושבה שהייתה לעיר. ישראלה ידעה על קיומו של המפעל. גם אם לא יכלה
להצביע על מיקומו המדויק בגבעת הקיבוצים , היא הכירה היטב את הסיפור וחשבה שמן הראוי
להכריז על המקום כאתר לשימור. דגם מייצג של תקופה ושל בעיות ההתיישבות.
שלמה הלל, שחוסר האמון של עורכו בער בעצמותיו, זימן אליו את ישראלה קומפטון ואותי, להיות
עדים לחשיפת המפעל.
הגענו לגבעה, שבלטה למרחוק בזכות עצי האיקליפטוסים הגדולים שלה, בין העצים שכנו מבנים
שהיו בעבר בסיס לגבעת הקיבוצים ומאז הוסבו למפעלים עתירי ידע. במרכז הגבעה ניתן היה
להבחין בשתי חורבות, שסיפקו הסוואה מושלמת למפעל: מכבסה ומאפיה, שסיפקו שירותים
למושבה רחובות, למכבסה הייתה דרישה מיוחדת, משום שהיא שירתה את בית החולים ליולדות
ששכן במושבה, כאשר הגענו למקום היו כאמור שני המבנים – חורבות שבתוכן נערמה אשפה
ובניהם, במקום שהיו בעבר חבלי הכביסה, הוקם לאחר מלחמת השחרור מפעל בנוי בנייה ארעית
מלוחות אסבסט.
ניקינו את הפסולת ושלמה הלל הצביע על בסיס הבטון שעליו, לטענתו, עמדה מכונת הכביסה.
כאשר היו מסיטים את המכונה התגלה מתחתיה סולם שהוריד לאולם המפעל.
הסטנו גוש בטון נפרד ממרצפת המכבסה, ואכן, הסולם נחשף והוריד אותנו לאולם הייצור….
ההפתעה הגדולה חיכתה לנו כאשר ירדנו פנימה: מישהו שכח לכבות את האורות בתום מלחמת
השחרור. אורות הניאון במפעל דלקו עדיין, כמעט 40 שנה אחרי שננטש. זה היה המקום הראשון
בארץ שהוכנסו בו נורות ניאון, משום שהאור הקר התאים לסביבה הנפיצה. הלל סיפר, שבזמן
הייצור במפעל חיברו אותו עובדי חברת החשמל של רחובות, שהיו גם חברי ה”הגנה”, למערכת
שעקפה את השעון המרכזי כדי לטשטש את כמויות החשמל הגדולות שצרך.
חידת החודש
כיצד כונו אנשי הקיבוץ שלא ידעו על קיומו של המפעל?
א. צפרדעים
ב. ג’ירפות
ג. עכברים
ד. כולם ידעו על קיומו של המפעל
תשובה לשאלת חודש אפריל: 12 מכונות הובאו מפולין למכון איילון.
זוכה חידת חודש אפריל: משפחת רון
יודעים את התשובה לשאלת החודש החדשה? היכנסו לדף הפייסבוק של מוזיאון מכון איילון וענו נכונה
על חידת החודש החדשה