מהנעשה במכון איילון אפריל 2023

לכל ידידנו,
חודש אפריל חלף עבר לו והאביב הגיע, בחודש זה ביקרו במכון איילון כ – 5100 תיירים ומבקרים ישראלים.
מח’ חינוך של משטרת ישראל קיימו 2 מפגשים עם שוטרי יחב”ל, כולל סיור עם רני.
חברת IRP ערכה כנס עובדים בבית המשלחות.
חב’ כרמי ידע קיימו סדנה לעובדי משרד החינוך באולם ההגנה, כולל סיור.
אוניברסיטת אריאל קיימה את המפגש האחרון לקורס סטוריטלינג לעובדי משרד החינוך, כולל סיור.
שבט רועי מצופי בית זית ושבט ירדן מצופי רחובות ערכו יום צופה בחורשה.
פגישה בנושא רובע חדשנות רחובות במעמד ראשי עיריות נס ציונה ורחובות, התקיימה באולם בית המשלחות.
גם הרמת הכוסית המסורתית לעובדי האתר התקיימה, היה טעים.
בשעה טובה פתיחת המבואה החדשה הייתה ב 30 לאפריל .JNF חברי 250 בהשתתפות , 2023
תודה לארנון, אמיליה, צוות טוקן, נועה גפן ולצוות מכון איילון אשר עמדו במשימה

בידידות 
רני אורן וצוות מכון איילון

צילום: גלית אמנו

חידת החודש:
מה עשו העובדים במפעל כדי להתגבר על רעש המכונות?

א. יצאו להפסקות
ב. שמו אטמי אוזניים
ג. שרו
ד. לא עשו דבר

תשובה לשאלת חודש מרץ: חברי קבוצת הצופים א’ היו חברים בארגון ההגנה זוכת חידת חודש מרץ: ליה ניסן
יודעים את התשובה לשאלת החודש החדשה? היכנסו לדף הפייסבוק של מוזיאון מכון איילון וענו נכונה על חידת החודש החדשה

ותשמעו סיפור: הקיבוץ במלחמת העצמאות מתוך הספר מכון איילון
המלחמה הגיע לגבעה ב – 1948.3.24 בבוקר. קבוצת ערבים מכנופיית חסן סלמה, צלפה מכיוון ביר סאלים (היום – קיבוץ נצר סירני), לעבר הגבעה.
מספרת יפה מאנשי הכשרת הפלמ”ח: עלינו לחדר האוכל לארוחת הבוקר. זכור לי שצלפו עלינו ורצנו כפופים לחדר האוכל.
סיימנו לאכול, עמדתי מאחורי הדלת של חדר האוכל, אחת החברות ביקשה ממני ללוות אותה לשירותים, שהיו למטה, בסמוך לחדר האוכל. אמרתי לה: “מה, אני רצה החוצה כשיורים, השתגעתי, אני מתה מפחד” פתאום חשתי שאני חוטפת ‘שוס’ בבטן. ההד נשמע בכל חדר האוכל, וכולם נשכבו על הרצפה. הייתה לי חולצת עבודה, הרמתי את השוליים ואני רואה חור פה וחור פה, אמרתי לחברות שהיו לידי: “אני חושבת שנפצעתי”, פחדתי להגיד בקול רם – אולי לא קרה כלום. מיד חבשו אותי, ולקחו אתי באלונקה למרפאה, שם הזריקו לי מורפיום, והזעיקו אמבולנס כדי שיבוא וייקח אותי לרחובות.
באותו היום, אושרקה, חברה של יפה, ששירת בחטיבת הנגב עשה דרכו לגבעה. 
שהחליט להביא את יפה לבית החולים הקרוב, בית – חולים הדסה בתל אביב. נהג האוטובוס סירב לנסוע, באמרו שכולם יהרגו אם ייסעו. הדרך לתל-אביב עוברת בבית דג’ן ויאזור, שהתפרסמו במחסומי האבנים ובמארבי הדרכים למכוניות יהודיות. אושרקה, בעזרת קשרים שהיו לו, כפלמ”חניק, עם אנשי השיירות, הצליח לארגן משוריין, והעביר את הפצועים ב’דרך הביטחון’ שעברה במולדת, במקווה ישראל ובשכונת התקווה לתל אביב.
רוצים לשמוע עוד על יפה ואושרקה?
קיראו את הספר על מכון איילון