מהנעשה במכון איילון - מאי 2021

צופי תל אביב שבט קהילה. צילום: רני אורן

לכל ידידינו
בתחילת חודש מאי היינו בתחושה של “חזרה לשגרה”, הקורונה נרגעה ויומן ההזמנות התמלא
בעיקר בתלמידי בתי ספר. מבצע “שומר החומות” החזיר אותנו אחורה, לאחר כמה אזעקות ונפילות
בסביבתנו האתר נסגר, למעט עבודות תחזוקה.
בין לבין המשכנו עם ימי ההשתלמות של מחלקת החינוך של משטרת ישראל, הכוללים סיורים
ושימוש באולם להתכנסות.
סיור מעניין היה עם חברת תפנית הירושלמית שהוקמה ע”י דן וינד שאביו משה וינד בנה את מכון
איילון (כקבלן של ההגנה), לאחר הסיור בדגש על חלקו של וינד כמבצע ומדריך לחברי הקיבוץ
נשארה החברה בחורשה לארוחה.
ניצנים ראשונים לשפיות, צופי תל אביב שבט “קהילה” הגיעו לפעילות של “יום שבט”, 600 חניכי
השבט הגיעו ביום שישי ושבת ובסיום האירוע טקס גדול ומרשים של כתובות אש והופעות. זאת
הייתה הסנונית הראשונה בשנה המטורללת, אך עכשיו במשך חודשיים כל סוף שבוע מגיעים
שבטים שונים של הצופים לפעילות.
לתשומת לבכם: ב – 12.6.2021 תערוכת מכוניות עתיקות החל מהשעה 11:30 עד השעה 13:00 ,
כ – 30 מכוניות של “מועדון החמש”.
ושוב עוד רגע והמעלית תתחיל לפעול.

בידידות
רני אורן וצוות מכון איילון

חידת חודש יוני:
כיצד קראו לכלי הנשק שלטובתו ייצרו את הכדורים במכון איילון?

ותשמעו סיפור – משה וינד מספר בזיכרונותיו:
מצד אחד נחפרו עוד היסודות, ומהצד השני הוקמו כבר הקירות.
כל עובדי תעש, מכל הארץ, גוייסו לסייע ביציקה.
משגמרנו את היציקות, כולל הגג, חיכינו כמה שעות עד שהכל יתייבש. המבנה בודד
מרטיבות, על –ידי ציפוי אספלט וכוסה בשכבה של ארבעה מטרים עפר. אורך המבנה היה
33 מטרים, רוחבו 8 מטרים, גובהו 3 מטרים ועובי קירותיו ותקרתו חצי מטר בטון.
מתחילת החפירה ועד לכיסויו בעפר נמשך ה 22 יום בלבד.
הבעיה הקשה ביותר היתה הכניסה למכון, מכיוון שהמכון היה תת-קרקעי, ונעשתה בו
עבודה עם חומר נפץ, היה הכרח להתקין שתי כניסות – אחת לאנשים היורדים לעבודה
והשנייה להכנסת המכונות וגם ליציאה בשעת חירום, במקרה של התפוצצות או שריפה.
כעבור כמה זמן הקימו מעל לפתחים שבתוך התקרה שני צריפוני פח. בחסותם ירדו פנימה
והוציאו דרך הפתחים את התמיכות של הגג ואת תפסי הקירות.
שני דברים עמדו כעת בפני פסח איילון (אברמוביץ), מנהלו של המפעל מטעם תעש:
א. להסדיר הסוואה לפתחים. ב. לייבש את המכון – הקירות והתקרה נטפו מים.
כשיצאנו משם סחטנו את הגופיות וכשבאנו לקחת, למחרת, את הנעליים שהשארנו שם, הן
היו ירוקות מעובש.
למחרת התקין פסח תנורים לכל אורך האולם. התנורים נראו כמו חביות חצויות לאורכן
והובערו בפחם עץ. שבוע ימים, במשך 24 שעות ביממה, דלקו התנורים. לאחר שבועיים היו
הקירות והתקרה יבשים לחלוטין..

תשובה לשאלת חודש מאי: המכונות הוכנסו למפעל דרך הפתח שמתחת לתנור האפייה

זוכת שאלת חודש מאי: תמר מיכאל

היכנסו לדף הפייסבוק של מוזיאון מכון איילון וענו נכונה על חידת החודש החדשה

בידידות
רני אורן וצוות מכון איילון