מהנעשה במכון איילון מאי 2023

מהנעשה במכון איילון מאי 2023

לכל ידידנו,
גם חודש מאי עבר לו, בחודש זה ביקרו אצלנו 6740 תיירים ומבקרים ישראלים.
מח’ חינוך של משטרת ישראל ממשיכים לקיים אצלנו סדנאות ליחידות השונות, כולל סיורים עם רני.
גם חב’ אלביט ערכה כנס עובדים.
חב’ שלהבת קיימו יום עיון לעובדי משרד החינוך באולם בית המשלחות.
אוניברסיטת אריאל העבירה יום עיון לקציני משטרה.
שבט הדר מרעננה, הגיעו ל”יום צופה” כולל לינה בשטח, בישולי שדה וכתובת אש.
המרכז לכלבי נחייה מבית עובד, ערכו גם הם יום עיון לעובדים, וגם לכמה מחבריהם ההולכים על 4 .
אגודת חובבי הרדיו בישראל קיימו “יום שדה” בחורשה, שכלל מפגש קנייה ומכירה של מכשירי רדיו. יום זה כלל גם סיור.
כפי שכתבנו בדף של חודש שעבר, עברנו למבואה החדשה:
דלפק הקבלה, המכירות והמשרדים, אנחנו מתרגלים למקום החדש ונהנים לשמוע את התגובות של המבקרים ומורי הדרך שמגיעים לסיורים.
בידידות
רני אורן וצוות מכון איילון

חידת החודש

למה שימשה גבעת הקיבוצים לפני הקמת המפעל?
א. קיבוץ
ב. הכשרת צעירים
ג. לא הייתה בשימוש
ד. שטח חקלאי

תשובה לשאלת חודש אפריל: כדי להתגבר על רעש המכונות, העובדים במפעל שרו
יודעים את התשובה לשאלת החודש החדשה? היכנסו לדף הפייסבוק של מוזיאון מכון איילון וענו נכונה על חידת החודש החדשה

ותשמעו סיפור: מסיפורי המאפייה, מתוך ספר מכון איילון
יהודית איילון מנשות הקיבוץ:

לוי למד את מלאכת האפיה תוך שבועיים, והלחם שאפה זכה לסיקור נרחב בעלון הקיבוץ.”…מי שלא ראה את לוי באותו יום לא ראה אדם מאושר מימיו.

כאישה צעירה הדואגת לביתה החדש, כך התהלך במאפייה וריח חם וטוב של לחם טרי עמד בחלל המחנה כולו. לא יישכח טעמו של אותו כיכר ראשון, טרי וחם…”

יוסף בליט, מחברי קבוצת הפלמ”ח, היה בנו של אופה ונכד לשושלת אופים. יוסף היה בשלישייה הראשונה שהגיעה לגבעה מקבוצת הפלמ”ח, וידע על סודה של הגבעה. אולם עקב היותו בנו של אופה הוכנס יוסף לעבודה יחד

עם לוי. באחד הימים הגיע אביו של יוסף לביקור בגבעה. ביקר האב במאפייה, הסתכל על פתח התנור ואמר: “מי שבנה את התנור לא היה אופה ולא הבין באפייה ומתנור זה, לחם לא יצא” . למרות זאת סייע האב בהשגת מלוש

מכני. עד אז לשו בידיים. בתום הקרבות ולאחר סגירת המכון, סיפר יוסף לאביו את סיפור סודה של הגבעה והאב אמר: “אתה רואה, יוסף, אמרתי לך שתנור זה לא נבנה על ידי איש מקצועי”.

מספר אריה פלד מאנשי הקיבוץ: לא בקלות ניתן היה לאפות לחם, חייבים להשתמש בתבניות מיוחדות, היות ומשטח האפייה בתוך התנור היה מלא בליטות. ביומן הגזבר נרשמה באותם הימים הזמנה של 65 תבניות אפיה.

מחיר כל תבנית היה 15 גרוש. את הלחם אפו בשעות הלילה, או בשעות שלא עבדו למטה, זאת משום שדרך ארובת התנור היה נכנס אויר חם עם קצת עשן לתוך המכון. פעם קרה הדבר וכולם כמעט נחנקו.

להורדת קובץ PDF לחצו כאן