מהנעשה במכון איילון מאי 2024

פנינה חפר – מתוך טקס יום השואה 2024, כפי ששודר בערוץ 12. צילום: גלית אמנו

לכל ידידנו,
חודש מאי גם הוא עבר, החודש 4474 מבקרים הגיעו למכון איילון.
בתמונה פנינה חפר, ניצולת שואה, שהדליקה משואה בטקס יום השואה ביד ושם. את המכתב המרגש שכתבה פנינה למכון איילון אחרי סיור תוכלו לקרוא בדף המצורף -“תשמעו סיפור”.
חב’ מוביט ) Moovit ( קיימה כנס רבעוני לעובדיה באולם בית המשלחות, הכיבוד הוגש על הדשא שמחוץ לאולם. חב’ אלביט אלאופ קיימה כנס לאגף תפעול מל”ט באולם בית המשלחות.
חב’ נובה ערכה מפגש עובדים באולם בית המשלחות וגם אצלם הכיבוד הוגש על הדשא שמחוץ לאולם.
חב’ אודם יישומים מדעיים קיימה סדנת מנהלים בחדר האוכל המשוחזר. אגף הנדסה ופיתוח מל”ט של חב’ אלביט קיימו בערב יום הזיכרון טקס לציון יום הזיכרון.
יום העצמאות הביא אלינו מבקרים רבים לסיורים שחלקם היו ללא תשלום, המבקרים נהנו מנגני כלייזמר שליוו את המבקרים בתחילה ובסיום הסיורים. 
תנועת הצופים גם חזרה אלינו, והחודש הגיעו שבט רועי מבית זית ושבט ירדן מצופי רחובות לפעילות יום צופה.
המועצה לשימור קיימה יום עיון בנושא הסכמים ומשאבי אנוש בחדר האוכל המשוחזר.
משרד החינוך קיים כנס קב”טים באולם בית המשלחות כולל סיור, דרך חב’ מקום ערכים ויוזמות אדם בנוף בע”מ.
בי”ס פלך מקרית עקרון עם המורה לדרמה המקסימה רוחמה שטיין, הגיעו גם השנה לסיור מומחז של בנות המגמה, את הסיור הן העבירו למשפחות שלהם, וכבכל שנה היה מדהים ומרגש וכבר מחכים לשנה הבאה.
המועצה לשימור קיימה ערב להשקת מגזין “אתרים” שיצא לאור החודש.
המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ממשיכה ללוות ולסייע למפוני עוטף עזה והגליל ומייחלת להחזרת החטופות והחטופים במהרה
בידידות
רני אורן וצוות מכון איילון

תלמידות מגמת דרמה מבי”ס פלך בקרית עקרון בסיור המומחז. צילום: גלית אמנו

כנס עובדים חב’ מוביט ( Moovit ) מתחילים בכיבוד. צילום: גלית אמנו

חידת החודש:

לפי הסרט, מתי הגיע לשיאו ייצור הכדורים?

א. עם פרוץ מלחמת השחרור
ב. אחרי פיצוץ הרכבת
ג. אחרי קום מדינת ישראל
ד. עם סיום מלחמת העולם השנייה

תשובה לשאלת חודש אפריל: הפתח ברצפת המכבסה, דרכו ירדו יום יום העובדים למפעל.
זוכת חידת החודש: רביבית טרבלסי
יודעים את התשובה לשאלת החודש החדשה? היכנסו לדף הפייסבוק של מוזיאון מכון איילון וענו מוזיאון מכון איילון – המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל

ותשמעו סיפור 
מכתב מפנינה חפר לחזי צביאל, מנהל מוזיאון מכון איילון לשעבר, אחרי סיור ה’ במרחשוון תשנ”ה 11.10.94

לחזי שלום וברכה,
אתמול השתתפתי בטיול אשר בהדרכתך. בין היתר ביקרנו בגבעת הקיבוצים, ושמענו מפיך הסבר מרתק ומעניין על קורות המקום. אחר-כך נכנסנו למכבסה ולמאפייה, אשר מעל פני השטח ומתחת לפני
השטח. … מראה המכונות לייצור קליעים החזיר אותי לשנים 1944-45 , אני אז נערה צעירה מאוד, גיל בית-ספר תיכון, עובדת בעבודת כפייה בבית-חרושת לנשק בגרמניה בעיר זלצוודל, ומייצרת קליעים.
יחד איתי היו עוד מאות נערות יהודיות עובדות כפייה- רעבות ומיואשות, מתגעגעות למשפחה שממנה נקרעו. עובדות לקול רעש המכונות וצריחות הגרמנים, בקצב המנועים, ובלב המחשבה שלעולם לא נראה אור.
המפעל פעל 24 שעות ביממה- בשתי משמרות- דבר שהגביר את תחושת היאוש. עד שיום אחד, בסוף חודש מרץ 1945 , הפציצו האמריקנים את המפעל. בהישמע האזעקה- נעלו אותנו הגרמנים בתוך מחסן
ענק של קליעים בלתי ארוזים, ואילו הם נמלטו למקלטים.
אנחנו התחלנו לקוות שסיום סבלנו מתקרב, באחת משתי דרכים: או שנתפוצץ עם התחמושת שעליה אנו יושבות, או שנשתחרר. זכינו והשתחררנו בע”ה.
לא תיארתי לעצמי אז, שבארץ ישראל הרחוקה, בתנאים מחתרתיים קשים, מכינים צעירים וצעירות יהודיים, נשק ותחמושת- קליעים שעשויים להחיש את התקומה היהודית בארץ ישראל- לימים מדינת ישראל…
עליי לציין כאן שהגרמנים מסרו לנו במפורש, שאין עוד יהודים בעולם. 
זכינו והשתחררנו מן התופת ההיא ואנחנו כאן!
אצלי נסגר מעגל בביקור בגבעת הקיבוצים:
צעירות יהודיות, שמתוך כפייה נוראית הכינו קליעים בגולה הרחוקה, קליעים שהיו מיועדים להשמדה של יהודים בעיקר.
צעירים וצעירות יהודיים הכינו באותה העת, קליעים בארץ ישראל, למען הגנה וביטחון של יהודים…
מתוך התרגשות, ולאות הוקרה ותודה על ההדרכה, העליתי על הכתב מעט מן המתרחש בלב.
בברכה,
פנינה חפר, בני-ברק

להורדת קובץ ה-PDF לחצו כאן