חודש יוני פתח את שעריו לקיץ והביא עמו למוזיאון 7,715 מבקרים ומבקרות!!
קבוצות התלמידים התחלפו בקבוצות רבות של חיילים, ותיירים מילאו את המוזיאון!
ערב על חייו ושירתו של אלתרמן, הרצאה מרתקת של אסף ענברי,
וגם- אלבום חדש ב’אוצר תמונות הפלמ”ח’!
הנה מקבץ מאירועי החודש:
תמונת החודש: תמונה מתוך ההכנות לטקס של קשרי חוץ באולם “מלווי השיירות”. הדגלים צבעו את האולם
ונתנו תחושה בין-לאומית!
עננים על ראשינו -הרוח איתן!
ערב מרגש במיוחד התרחש בבית הפלמ”ח!
סיפור חייו ויצירתו של המשורר נתן אלתרמן: ד”ר מוטי זעירא סיפר ומיטל טרבלסי ליוותה בשירה. השניים
הובילו אותנו למסע מעניין ומרגש, במהלכו כל יושבי האולם (המלא עד אפס מקום!) שרו וצחקו יחד איתם.
הערב הוקדש באהבה לזאב לכיש – שנה לאחר פרישתו, לאחר 18 שנות ניהול המוזיאון.
הערב פתח את סדרת ערבי המשוררים הצפויה להתקיים במוזיאון, על כך נפרסם פרטים נוספים בקרוב!
הכנס השנתי למורי היסטוריה
זו השנה השנייה בה מתקיימת השתלמות למורים להיסטוריה בבית
הפלמ”ח. השנה סיירו המורים בתצוגת “יד לגח”ל ולניצולי השואה
במלחמת העצמאות” ושמעו את סיפורם של העולים החדשים, ועל
קליטתם בארץ תוך כדי לחימה. התצוגה מביאה זווית חדשה לסיפורי
תש”ח, מנקודת מבטם של אלה שסיפורם לא תמיד סופר.
בתום הסיורים התכנסנו לשמוע את הסופר אסף ענברי על ספרו
“הטנק”. אסף לא חסך שבטו, והתפתח דיון סוחף על “תרבות
החובבנות”. היה מרתק! המפגש היה פורה, ונוצרו קשרים
חדשים לקראת שנת הלימודים הקרובה!
סוף עונת התלמידים
אחרוני התלמידים פקדו את המוזיאון במהלך החודש וערכו סיורים בתצוגות
הבית. בין הסיורים וההדרכות פגשו התלמידים את אנשי הפלמ”ח. בתמונה
מימין – תלמידי בית הספר גימנסיה “נבון” מחולון נפגשו לשיחה עם שיק’ה
גביש וצבי כהן על שירותם בפלמ”ח ועל החששות של תלמידי תיכון במלחמה.
73 שנים למבצע “ליל הגשרים”
“הגענו למרחק של כמאה מטר מהגשר, סבוכים ומתפתלים
ביגיעה ובדממה בתוך הסוף וכבר אנו שומעים את שיחתם
השוטפת-הערה של השוטרים. ובבואתו של הירח נשקפת בתוך
המים, מתחמקת ומציצה בין הסבך ומאיימת עלינו: הנה הנה
אגלה את כולכם: חייך, כל פעם שהיה הירח מופיע, הרבצתי בו
את מיטב הקללות השגורות על-פי בשבע שפות…
מה אומר ומה אדבר? סרטים רבים ראיתי בחיי, טובים וגרועים,
וספרים הרבה קראתי, מותחים ומשעממים, אך דבר כזה לא
ראיתי ולא קראתי. מבין אתה, כאן פוצחת מקהלת-רובים וכאן
זוחלים החבלנים במים, וצרורות ניתזים מסביב לגשר, וטורחים
במה שטורחים..
רבים מאיתנו היו שלמדו חכמת-מלחמה. אפשר שבהרצאות
ובספרים אמורים דברים הרבה כיצד לנהוג. אפשר אמור שם
הרבה על ‘אסטרטגיה’. אנו, אחרת נהגנו. תשאל מדוע? שמע,
איפוא. פקודה לבצע הייתה?- הייתה. שעת הפיצוץ נקבעה
בפקודה?- ודאי נקבעה.. כיצד לא נהרג אז איש אתה שואל?-
איני יודע. אולי ‘מזל’, כפי שאומרים הבריות. ואולי גם משהו
אחר: אולי היינו, פשוט, מוכרחים להגיע בשלום. מבין אתה,
מוכרחים. אנשים הרבה אין לנו. יש שכל ויש עוז-רוח ויש יד ורגל
מאומנות. אך אנשים הרבה- אין.”
ערוך מדבריו של ‘משתתף’ בפיצוץ גשר ‘אלנבי’. מתוך “ספר הפלמ”ח” כרך א’.
אות השימור של המועצה לשימור אתרים
.המועצה לשימור אתרים היא שותפה ותיקה שלנו. שמחנו לארח אותה ביום חגה להענקת
“אות השימור”. האות הוענק לשלושה אתרים: בית גורדון-לונדון בראשון לציון, הקיוסק
בלילינבלום, תל-אביב, וגלריית הזכוכית בשנקר. ברכות לזוכים!
כנס נפגעי פעולות איבה –המוסד לביטוח לאומי
המועצה לשימור אתרים היא שותפה ותיקה שלנו. שמחנו לארח אותה ביום חגה להענקת
“אות השימור”. האות הוענק לשלושה אתרים: בית גורדון-לונדון בראשון לציון, הקיוסק
בלילינבלום, תל-אביב, וגלריית הזכוכית בשנקר. ברכות לזוכים!
מפגש מרגש ומשמעותי הזדמן לנו בכנס נפגעי פעולות האיבה
שהגיעו לבית הפלמ”ח. כ- 150 נכים ובני משפחות שכולות
הודרכו בסיורים, בתצוגות ובאוספים, שמעו על חוויות הלוחמים
בתש”ח וצפו במופע אומנותי של יובל דור מ”הכל עובר חביבי”. סיימנו את היום
בהרגשה שהיה זה יום חשוב ומחזק. תודה!
חדש ב”אוצר תמונות הפלמ”ח” – אלבום “הבריחה”!
החודש התחדשנו באלבום לאוסף “אוצר התמונות”. האלבום מגולל
בתמונות וסיפורים את הדרמה של תנועת “הבריחה” באירופה.
על הבריחה כתב חיים גורי: “תנועת ההעפלה לארץ לא היתה מתקיימת
ללא אחותה הבוגרת, תנועת הבריחה…
לא היתה זו סתם הימלטות של בודדים לאשר תישאם הרוח, אלא תנועת עם
מאורגנת, תנועת השב לביתו” את האלבום ערכו רותי קריצמן ומירי
נהרי והוא מצטרף לכ- 120 אלבומים הנמצאים במוזיאון.
בקרוב ההשקה החגיגית
דבר המשורר לכבוד הקיץ
התפעלות/ חיים גורי
מִזְּמַן לאֹ רָאָה דְּבָרִים כָאֵלֶּה . לְּלאֹ אֲבָל, לְּלאֹ אוּלַי . וְּשֶּקֶּט. נוֹצָה בָהָר . לאֹ מִלָה מְּיֻתֶּרֶּת . וְּכָל הַהַבְּטָחוֹת, אַחַת אַחַר אַחַת , וְּכָל הָאֲהָבוֹת שָבוֹת לִפְּרֹחַ בִי . כִי עֶּרֶּב בָא, כִי רוּחַ אִיָרִית . אֲפִלוּ הַשִמְּחָה נִזְּכֶּרֶּת בִי לְּפֶּתַע
וְּכָל הָרָצִים שֶּבִי יוֹצְּאִים דְּחוּפִים
*
עַכְּשָו רֵאשִית קַיִץ . הַקָמָה נְּכוֹנָה לַקָצִיר . וְּכָל הַהַתְּחָלוֹת יָפוֹת וּצְּעִירוֹת , כְּמוֹ אֶּפְּשָרוּת פְּתוּחָה , וְּלאֹ כָלוּ כָל הַקִצִים . וּבוֹכָה בִי אַהֲבַת נְּעוּרַיִךְ , לֶּכְּתֵךְ אַחֲרַי בַמִדְּבָר , לֶּכְּתִי אַחֲרַיִךְ . * עוֹדֶּ נִי פֹה , כְּמוֹ הוֹדָיָה עַל שֶּכָכָה עָלְּתָה לִי . וְּאַתְּ עֲדַיִן עִמָדִי . וְּאַתְּ מִן הַשָמַיִם יְּעוּדָה לִי . וְּאַתְּ כְּמִקֶּדֶּם
עוֹלָה בִי עַל ראֹש שִמְּחָתִי