ה’ באייר תש”ח. בתל אביב, מכריז דוד בן גוריון על הקמת מדינת ישראל. ברחבי הארץ, ובמקומות רבים בעולם, מתקבלת הכרזת העצמאות בשמחה עצומה. אבל בקיבוץ רמת הכובש, כשבעה ק”מ צפונית-מזרחית לכפר סבא, איש אינו חוגג. ממש באותו זמן, נמצא הקיבוץ תחת מתקפה כבדה של ערביי הסביבה, גדוד עירקי מאנשי “צבא ההצלה” של קאוקג’י ולגיון ירדני. עם כל דקה שחולפת, הולך המצב ומחמיר והאיום על רמת הכובש גדל. בשלב מסוים, מתקבלת ההחלטה לפנות מהקיבוץ את כל הילדים והאוכלוסייה הבלתי לוחמת. תחת הפגזות כבדות, הם מועברים לרעננה, ומשם מפוזרים בין שלושה קיבוצים – גבעת השלושה, גליל ים ושפיים. רק 13 חודשים מאוחר יותר, לאחר חתימת הסכמי שביתת הנשק בין ישראל למדינות ערב, חוזרים הילדים והחברים שפונו הביתה ומתאחדים עם בני משפחותיהם, שאת חלקם לא ראו מאז הפינוי.
תחילתו של קיבוץ רמת הכובש היתה בוילנה בשנת 1925. קבוצה שהתארגנה בסניף “החלוץ” המקומי, עלתה לארץ ישראל והתיישבה בפתח תקווה. חברי הקבוצה הציבו לעצמם מטרה: כיבוש העבודה העברית, ולכן קראו לפלוגת העבודה שהקימו “הכובש”. שנתיים מאוחר יותר, עברה הפלוגה למחנה קבע בכפר סבא והצטרפה לתנועת “הקיבוץ המאוחד”. בכפר סבא, פתחו חברי “הכובש” את המפעל הראשון של הקיבוץ, מאפייה שפעלה למעלה מ-40 שנה, עד לסגירתה בשנת 1973. באוגוסט 1932, עלתה הקבוצה לנקודת הקבע, והחלה בהתבססות במקום. פרט למאפייה, כללו ענפי המשק המרכזיים במהלך העשורים הראשונים גידול כותנה, מטעי בננות, גן ירק, לול, חממות ורדים, מכוורת ועוד.
כבר בראשית הדרך, ביקשו חברות רמת הכובש להשתתף במשימות ההגנה על הקיבוץ. משלא נענו, החרימו את אסיפת הקבוצה, צעד שבאותם ימים נחשב לקיצוני במיוחד, עד שמבוקשן ניתן להן. במהלך מאורעות תרצ”ו-תרצ”ט (1939-1936), בעת שהקיבוץ סבל מהתקפות רבות מצד ערביי טירה וקלקיליה הסמוכות, היו החברות שותפות מלאות למאמץ ההגנתי. ב-18 באוגוסט 1936, במהלך אחת ההתקפות הקשות, היתה חיה’לה פרוינד בתורנות תצפית במרומי מגדל המים. כדורים שירו הפורעים הערבים פצעו אותה קשה, וזמן קצר אחר כך היא נפטרה, ובכך היתה לראשונה מבין 16 חברי וחברות רמת הכובש, שנפלו במהלך המאורעות על אדמת הקיבוץ.
זו בהחלט לא היתה הפעם האחרונה, שנשות רמת הכובש הפגינו את עוצמתן. ב-16 בנובמבר, 1943, במהלך חיפוש שגרתי שערכו הבריטים באוטובוס שנסע באזור, התגלה נשק בלתי לגאלי. מאחר שבסמוך לרובים נמצא פריט לבוש, אותו זיהו הבריטים כ”קיבוצי”, הם החליטו לחפש ברמת הכובש נשק, ובאותה הזדמנות גם עריקים מהצבא הפולני. החיפושים בוצעו תוך אלימות קשה מצד הבריטים, שכלאו את כל הגברים במכלאה מאולתרת שהקימו. נשות הקיבוץ שנשארו חופשיות לא היססו, ותקפו את החיילים המופתעים בעזרת סירים, מחבתות וגם בידיים חשופות. כתוצאה מהמאבק, נהרג אחד החברים, רבים נפצעו ועשרות נלקחו למאסר בשכם ובלטרון, ושוחררו רק לאחר מספר שבועות. בסמוך למקום בו היתה המכלאה, הוקמה לאחרונה אנדרטה מיוחדת, המנציחה את אירועי אותו יום.
את כל הסיפורים האלה, כמו גם אחרים, ניתן לשמוע במהלך “ימי רמה” – סיור בין האתרים ההיסטוריים של רמת הכובש, בהובלת חברי הקיבוץ. הסיור מתחיל במגדל המים, ובהמשך יורד אל אחד המקלטים שנבנו במהלך מלחמת השחרור, ובו שומעים המבקרים תסכית המתאר את ההחלטה הדרמטית על פינוי הילדים בה’ באייר. כמו כן, כולל הסיור הליכה לאורך שדרת הפיקוסים המרשימה, ביקור במוזיאון המקומי, שמדגים את חיי היום יום בקיבוץ השיתופי, ומסביר גם את החיים בקיבוץ המתחדש כיום. האתר הינו חלק מארגון הגג של המועצה לשימור אתרים.
“ימי רמה”, רמת הכובש, 052-3500940. יש לתאם מראש.
מידע נוסף על אתרי מורשת באתר ובדף הפייסבוק של המועצה לשימור אתרים.
קרדיט: ארכיון רמת הכובש.