מחצבת השיש שוכנת למרגלות הר הגלבוע, סמוך לקיבוץ חפצי-בה, ובה קיים שחזור של מחצבת השיש היחידה שפעלה בארץ בין השנים 1952-1942 על ידי חברת “אבן וסיד”.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה (1939) הופסק יבוא השיש מאיטליה לארץ ישראל וחברת “אבן וסיד”, אשר מחצבתה סמוכה למעיין חרוד, חיפשה אחר אתר מתאים לכריית שיש. פועלים מקיבוצי חפציבה ובית השיטה הבחינו, בדרכם לעבודתם במחצבת “אבן וסיד”, במחשוף של אבני-שיש בשיפולי הר הגלבוע בסמוך לקיבוץ חפציבה. בעקבות גילוי זה שלחה “אבן וסיד” משלחת לקררה שבאיטליה לשם השתלמות ורכישת ציוד לחיצוב ולניסור אבן שיש. המשלחת, שבראשה עמד המהנדס זאב פל, רכשה מערכת חיתוך המבוססת על כבל פלדה 4 מ”מ הנע על מערכת גלגלות 24 שעות ביממה אל ההר וחותך את הסלע תוך חיכוך מוגבר הנוצר על ידי שפיכה מתמדת של חול רטוב על מקום הניסור. חלקי השיש הוסעו על גבי קרוניות, שנעו על מסילה. משני צידי הסלע הנחתך הותקנה מערכת משקלות אשר לחצה את הכבל לסלע הנחתך. בנקודה בה התחיל החיתוך שפכו הפועלים חול ים רווי מים על הכבל.
חדר המכונות שנבנה ליד דרך הגישה למחצבה, הכיל גנרטור שהתניע את מערכת הגלגלים אליה נלחץ הכבל וכן כבל נוסף להובלת מיכל מים וחול לנקודת החיתוך. בנוסף הוקמו במקום מבני שירות כמגדל מים, מתקן להובלת חול ומתקן לאספקת חשמל. המחצבה פעלה משנת 1942 עד שנת 1952, והעבודה בה הסתיימה כאשר חודש היבוא מאיטליה והיא נהפכה ללא כלכלית.
בשנת 2009 שוקמה המחצבה על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי והקרן לשיקום מחצבות. באתר קיים שחזור של פעילות החציבה בשיש ותצפית מרהיבה לעמק חרוד ובקעת בית שאן.
אתר זה משתמש בעוגיות כדי לשפר את הפונקציונליות של האתר, לספק לך חוויית גלישה טובה יותר ולאפשר לשותפים שלנו לפרסם לך.
מידע המפרט על השימוש בעוגיות באתר זה וכיצד ניתן לדחות אותם, ניתן לצפות במדיניות העוגיות שלנו.
על ידי שימוש באתר זה או לחיצה על “אני מסכים”, אתה מסכים לשימוש בעוגיות.