הבניין הדו-קומתי היה הבניין הראשי של התחנה. בקומה הראשונה היו משרדי התפעול ומחסן כבודה. החלל המרכזי שימש כחדר המתנה לנוסעים ובו היו ספסלי עץ ואשנב לרכישת כרטיסים מהקופאי. דלתות חדר ההמתנה פנו לכיוון הרציף, כדי שהנוסעים יוכלו להבחין ברכבת בהגיעה ובצאתה. שלא לאחר, חלילה, את הרכבת.
בקומה השנייה התגוררו מנהל התחנה ומשפחתו. בקומה היו שלושה אגפים שכללו סלון וחדר שינה, מטבח ומרפסת רחבה, שלימים נוסף לה ביתן קטן ששימש שירותים ומקלחת. תוספות הבניה הורדו במהלך שימור התחנה.
התקדמו לאורך הבניין ואחריו עצרו רגע, הפנו מבט לאחור ולמעלה, אל הקודקוד שמתחת לגג הרעפים. הביטו אל השלט המקורי של התחנה בו כתוב בערבית "תל א-שמאם". בתמונה שעל המסך שבידכם תראו את המבנה לפני שהחל תהליך השימור והשיקום של התחנה, שנעשה בכמה שלבים. ראשית, הוחזרה היציבות והבטיחות למבנה באמצעות החדרת מוטות ברזל בין שתי הקומות, לחיזוק הקירות החיצוניים, ויציקת רצפת בטון במקום רצפת העץ המקורית שנהרסה כליל, והוסרו תוספות הבניה שנבנו עם השנים כגון תא השירותים במרפסת.
לאחר מכן בוצעו עבודות השחזור לפרטי הגמר כגון חלונות, תריסים, דלתות וגרם מדרגות העץ המקשר בין שתי הקומות. מעקה המרפסת, שהיה הרוס כמעט כולו, שוחזר לפי עמודון אחד שנותר שלם. על פיו יצרו תבנית חדשה, ממנה יצקו את העמודים החדשים למעקה המרפסת.
כיום המבנה משמש את משרדי האתר ומקום לתערוכות מתחלפות. איכותו של המבנה ניכרת בו.
בדרככם למבנה החד קומתי הסמוך, שימו לב למיצב הרצפה המתאר את מסלול רכבת העמק. נפגש בכניסה למבנה הבא.