משולחננו... דצמבר 2018 בבית הפלמ"ח­­­­­

בחודש דצמבר הגיעו למוזיאון 6,709 מבקרים ומבקרות!
רוה”מ בכנס חגיגי לכבוד חג המולד, חופשת חג החנוכה, יום עיון “מכין לוחמות” לטירוניות הגדודים המעורבים ועוד ועוד.
לקראת השנה האזרחית החדשה בית הפלמ”ח מעלה הילוך!

הנה מקבץ מאירועי החודש:

תמונת החודש:

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נאם בכנס לכבוד חג המולד בפני חיילים ערבים-נוצרים. הכנס התקיים בהובלת האגף הביטחוני – חברתי של משרד הביטחון.

מימין לשמאל: ר’ מנהל אוכלוסיות כ”א, אל”מ שאדי אבו פארס. מנכ”ל משהב”ט, אודי אדם. רוה”מ, בנימין נתניהו. רח'”ט תומכ”א, תא”ל ערן שני. סמנכ”ל ור’ האגף הבטחוני חברתי, משה צין. צילום: חיים צח, לע”מ

ראש הממשלה בבית הפלמ”ח
בברכת חג שמח לחוגגי חג המולד – ושנה אזרחית טובה לכלל בית ישראל!

מכתב לשנה החדשה:
לכבוד השנה האזרחית החדשה נביא לכם מכתב שכתב יאיר רזניק לחברתו לכבוד השנה החדשה – 1949 . יאיר כתב את המכתב בעוג’ה אל-חפיר. אנחנו מצטרפים לברכה הרלוונטית גם בחלוף 70 שנה: שתהיה זו שנת בניין.
יאיר נפל יומיים לאחר כתיבת המכתב ב 3 בינואר, בקרב על רפיח שבנגב.

“חי הנך סתם בעולמך שלך. יום כקודמו עובר, לפעמים משאיר משהו אחריו
ולפעמים אינו משאיר מאומה. אינך יודע במה תציין את היום הזה משאר אחיו, אינך
יודע אף כיצד ייקרא לו, מה מספרו בין רעיו האחרים. אך לפתע הבט בראש הגיליון
וראה: שנה חדשה היא- 1949 . הרי שאין זה יום כשאר הימים, ואתה מתחיל לעשות
חשבון מעט לשנה שעברה או לשנה שתהיה. אני, שעיני נשואות אל העתיד, צופה
אל השנה שתהיה וחושב: מה רוצה אני שתביא לי שנה זאת? צריך אני לברור מתוכי
את החשובה שבבקשותיי – אולי שהמלחמה תסתיים בניצחוננו? כבר נמאס לשמוע
זאת, אך כשרואה אתה מה מוציאים עליה.. כשרואה אתה את החברים נופלים על
ידך מאשו של האויב; כשקורא אתה על רבים רבים שנפלו במקום אחר, הרי רוצה
אתה לגמור עם כל זאת, ולו במחי יד אחת, להתחיל לבנות ולא לחשוב תמיד רק
כיצד להרוס…”

מימין: יאיר רזניק(מ”כ)

חנוכה בבית הפלמ”ח
הדלקת נרות משותפת בטקס הסיום של תכנית ההכנה לקראת גיוס למח”ל ועולים חדשים!
כמו בכל שנה – למדו החיילים הבודדים על המח”ל במלחמת העצמאות, סיירו במוזיאון וחגגו באולם מלווי השיירות בטקס סיום חגיגי.

צוות בית הפלמ”ח הדליק נר שמיני של חנוכה יחד במוזיאון.
וכדמי חנוכה – התחדש בשתי מדריכות חדשות! נאחל להן בהצלחה!.

דנה כוגן חוגגת 90 !
דנה כוגן, האלחוטאית מ”חטיבת יפתח” מנשות הבית הוותיקות, הגיעה החודש עם בני משפחתה וחבריה לחגוג יום-הולדת 90 ! בין החוגגים היו גם האלופים בדימוס מהפלמ”ח שייק’ה גביש ואלעד פלד.
הערב היה גדוש בשירים, זיכרונות ואווירה נהדרת. במהלך הערב הגיעה הצלמת רוני בן-ארי שפתחה בפרויקט צילום הפלמ”חניקים בבית הפלמ”ח… על הסיפור שלה תקראו בדף הבא.

שייקה גביש מברך את דנה. צילום רוני בן ארי

מפגש פסגה: שייקה גביש, דנה כוגן, אלעד פלד וזאב לכיש. צילום רוני בן ארי

המכתב של מירה בן ארי:
מלבד הצילומים הנהדרים, החודש הביאה לידנו רוני בן ארי את המכתב המקורי שכתבה מירה בן ארי לבעלה במהלך מלחמת העצמאות. עם ההחלטה לפנות את הנשים והילדים מניצנים במסגרת מבצע “תינוק”, החליטה מירה להישאר כאלחוטאית ולעזור במערכה. את בנה הקטן היא שלחה עם בעלה, ושמה מכתב בכיס המעיל שלו. בתום קרבות קשים החליט מפקד ניצנים אברהם שוורצשטיין על כניעה. ויחד עם מירה פסע לעבר קבוצת הקצינים מצריים. למפקד הכוח המצרי לא הייתה כוונה להיכנס למשא ומתן. הוא ירה בשוורצשטיין, והרגו. בתגובה לכך ירתה בן-ארי בראשו של הקצין המצרי. הקצינים המצריים הנדהמים הרגו גם אותה.
לזכרה הוקמה במקום האנדרטה “יד לאישה הלוחמת”. לימים נישאה רוני לבנה של מירה, אשר היה תינוק בעת כתיבת המכתב.

“אני רק אכתוב כמה מילים, ואתה בטח תבין כי איני יכולה לכתוב. פשוט- זה קצת
קשה, יותר מקצת! כך עוד לא הרגשתי אף פעם! אבל אתגבר. בזמננו צריך על הכל!
אולי בעבור יכולתו של עמנו לסבול- ולא לוותר, בגלל עקשנותנו להחזיק מעמד על אף
העובדה כי מעטים אנו- הרי בכל זאת נשיג את אשר מגיע לנו אחרי אלפיים שנה.אין
פרידה קשה מזו של אם מילדה. אך אני נפרדת מילדי למען יגדל במקום בטוח, למען
שיהיה אדם חפשי בארצו!
תבקר אותו הרבה, ותמסור לו בבואך אליו את כל אהבתי!
מירה.
מסור לאמא ואבא הרבה נשיקות ובקש בשמי סליחה שלא שכתבי להם, אבל אני
באמת אינני יכולה!”

דורות של לוחמות
החודש, כמיטב המסורת הגיעו לבית הפלמ”ח קדם-טירוניות ל”מכין לוחמות”. הבנות עברו סיורים בתצוגות הקבע של הבית “מסע פלמ”ח” ו”יד לגח”ל ולניצולי השואה במלחמת העצמאות” ואחר כך המשיכו להרצאה עם שירה אורי, נכדתה של שוריקה ברוורמן לשיחה על סבתה. שוריקה הייתה מראשונות הבנות שהצטרפו לפלמ”ח, ולימים קצינת ח”ן ראשית.
במהלך יום העיון הכירו את התפקידים השונים שמילאו הנשים בפלמ”ח, ושוחחו על האתגרים העתידים לעמוד בפניהן כנשים צעירות שבחרו להתגייס ליחידה קרבית.

יום העיון התקיים במקביל לפרסום כתבה “דורות של לוחמות” בעיתון “ידיעות אחרונות”.
הכתבה הפגישה לוחמות תש”ח מהפלמ”ח, האצ”ל ולח”י עם חיילות קרביות היום.
את נשות הפלמ”ח ייצגה רבק’לה קרמר, סולנית בצ’יזבטרון.
לקריאת הכתבה לחצו כאן.

ועוד כותבים על בית הפלמ”ח…
תראו מה כתב עלינו שבתאי שירן, מורה הדרך אחרי הביקור שלו במוזיאון.
“הביקור במוזיאון עובד על החושים ומעביר את המבקר חוויה מרגשת. אי אפשר להישאר אדיש. בימי החורף האלו בהם מוזיאונים הם אתרי ביקור מועדפים, הביקור במוזיאון הפלמ”ח מומלץ ביותר” (בהזמנה מראש).

נשים מעמותת “טוב יחד” כתבו לנו:
“איזו התרגשות עברנו היום – נשים חרדיות וחילוניות (טוב יחד בחברותא) בבית הפלמ”ח. המקום בנוי להעביר מסר של העבר המהותי שלנו כאן טרום המדינה בצורה מדהימה.
שמענו, ראינו והרגשנו את סיפורי המעשה, של אנשי הפלמ”ח שהובילו ונווטו את החיים שלהם עבור חיים משמעותיים שלנו, ברמת חוויה חזקה מאוד. צעירים עם תום נעורים, פליטי שואה ופרטיזנים, וכל מי שרצה שנחיה כאן. סיפוריהם נשזרו בסרטים, שיח, כלים וציוד, תחושה שאנחנו שם אתם. היינו עם דמעות בעיניים על סיפורי חיים שנגנזו, על אבידות קשות ומוטיבציה אין סופית. מצדיעים לדור הפלמ”ח, למייסדי הארץ היקרה הזאת.”

באווירה חורפית:
החודש החורפי שפקד אותנו הזכיר לנו תמונה של חטיבת הנגב מתחילת מבצע חורב בדצמבר 1948 . שימו לב לשני האוהלים שטבעו בשלולית. גם בתצוגה שלנו נראו שלוליות.