אמץ אתר היסטורי בעשרה שלבים

התהליך המובא להלן גובש לאור ניסיונם של החלוצים בתחום זה, מנהלי בתי ספר, מפקחים, מורים ומדריכים אשר ביוזמתם הברוכה החלו במסע מרתק אך רצוף קשיים ומהמורות, ובעבודה מאומצת תוך השקעת זמן ומחשבה סללו את השבילים להצלחה. 

 

 

1. להתאהב ברעיון. השלב הראשון וההכרחי. חיפוש האתגר והגדרת החזון הם חיוניים. בעזרתם ניתן יהיה להתגבר על הקשיים הצפויים בדרך. נדרשת אמונה ביכולתכם להשפיע על סביבת בית הספר ועל הקהילה, לעורר מודעות ואהבה לנכסי העבר וליצור הכרה ציבורית בחשיבות טיפוח המורשת המקומית. בתי ספר לא מעטים אימצו אתרים היסטוריים שנשכחו, אשר הפכו ביוזמתם למוזיאונים ומרכזי מבקרים המופעלים על ידי תלמידים. חלקם מצאו שותפים לרעיון ולמימון – חברות מן המגזר הציבורי או העסקי כמו רכבת ישראל וחברת החשמל, אך ללא ספק, המשותף לכל סיפורי ההצלחה הללו הוא האמונה במסר וברעיון ויכולת ההתמדה לאורך כל הדרך.

 

2. חיפוש אתר. ברחבי הארץ פזורים עשרות אתרים ומבנים היסטוריים ששוקמו. למעלה מ- 100 מהם משמשים כמרכזי מבקרים ומוזיאונים פעילים הפתוחים לקהל הרחב. באתרים אלה קיימת בדרך כלל תצוגה המתעדת סיפורים, אורח חיים ומאורעות בחיי היישוב והארץ. לדוגמא: בית בן-גוריון, מוזיאון אסירי המחתרות, מחנה המעפילים בעתלית ועוד.

אם הנכם מוכנים לאתגר משמעותי ומרתק עבורכם ועבור התלמידים, חפשו אתר המיועד לשימור אשר טרם זכה לתהליך שיקום וסיפורו עדיין לא נחשף לקהל הרחב. אין ספק כי התהליך יהיה ארוך ומורכב יותר, אך לצידו הערך המוסף של תחושת השליחות והסיפוק של השתתפות במעשה ראשוני וחלוצי באופיו. ייתכן ויהיה זה אתר מוזנח בקרבת בית הספר, אולי מקום שאסורה בכלל הכניסה אליו, והוא מוקף בגדר ובשלטי אזהרה בשל בעיות בטיחות. לבל ירתיע אתכם אתר כזה. בסיוע הרשויות ניתן לשפרו ולקבל אישור בטיחותי מן הגורמים המוסמכים. בשלב זה של בחירת האתר מומלץ להתייעץ באנשי מחלקת החינוך של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. 

שיקולים נוספים בבחירת אתר:

• קרבה לבית הספר- חשוב ביותר שהאתר יהיה במרחק סביר מבית הספר. רצוי כמובן במרחק הליכה, אך במידה ואין בנמצא, חפשו אתר הממוקם במרחק של עד חצי שעת נסיעה.

• מאפייני האתר- מבנה או מתחם אשר מקפל בתוכו סיפור היסטורי, מעשה חלוצי משמעותי, מקום בעל חשיבות לאומית או מקומית כמו: מגדל המים או הבאר מתקופת ראשית היישוב, עמדת שמירה או “סליק”, מוסדות הציבור הראשונים ביישוב- בית הספר, בית העם, הקיוסק ועוד.

 

3. הקמת צוות היגוי. הדמות המובילה את תהליך אימוץ האתר ההיסטורי. בין אם יהיה זה מנהל/ת בית הספר, הרכז החברתי או אחד המורים, עליו להקים בשלב זה צוות היגוי אשר יוכל לבנות תכנית עבודה בית ספרית ולהוביל את התהליך בבית הספר. ניתן לצרף לצוות ההיגוי נציג של גורמי השימור או איכות הסביבה ברשות המקומית. מומלצת חלוקת מטלות בין אנשי צוות ההיגוי באופן בו יתמנה מורה אחראי לכל אחד משלבי התהליך.

 

4. סיור ובדיקות מנהליות. צוות ההיגוי יקיים סיור באתר עם נציגי הרשות המקומית והמועצה לשימור אתרים לצורך התרשמות כללית ממצבו הפיסי של האתר, דרכי הגישה והמצב הבטיחותי (מומלץ לצלם במהלך הסיור. כדי להשוות בהמשך את תמונות ה”לפני” ל”אחרי”). במקביל, ייבדק מצבו הסטטוטורי של האתר ברשות המקומית – האם הוא בבעלות ציבורית או פרטית? האם ניתן לבקר בו ולקיים פעילות במשך שעות היום?.

 

5. תחקיר ואיסוף מידע. בעזרת המורים להיסטוריה, גאוגרפיה ושל”ח יוקם בבית הספר “מרכז מידע” לאתר. המידע, שייאסף מגורמים שונים, ירוכז בספריית בית הספר, כך שיהיה נגיש וזמין לכל תלמידי ומורי בית הספר. מרכז המידע ישמש בסיס לכתיבת עבודת חקר, לבניית פעילות חינוכית, הכנת סיורים, הקמת תערוכה או מוזיאון דידקטי בבית הספר, למידע באתר האינטרנט ועוד.

נושאים לתחקיר:

• רקע היסטורי- תולדות האתר והתקופה בה נבנה, סגנון הבנייה והתכנון האדריכלי.

• דמויות היסטוריות- סיפורן של דמויות מרכזיות בתולדות המקום, איסוף צילומים, איורים, מכתבים וחפצים הקשורים באתר.

• חשיבותו של האתר ברמה המקומית הלאומית ואולי העולמית.

 

מקורות לאיסוף מידע:

• ארכיון העיר או היישוב.

• הארכיון הציוני בירושלים.

• המוזיאון לתולדות המקום (במידה וקיים).

• מחלקת התכנון ברשות המקומית.

• ראיונות עם ותיקי המקום (מומלץ להקליט ולצלם).

• ערוצי המידע המקובלים: הספרייה ומנועי החיפוש באינטרנט.

 

6. הכנת תכנית עבודה בית-ספרית. 

א. גיבוש וניסוח מטרות ויעדים בהתאם לצרכי בית הספר ויכולותיו. דוגמאות:

• כתיבת “תיק תיעוד” עבור האתר הנבחר.

• פיתוח מסלול סיור באתר והכשרת התלמידים כמדריכים באתר.

• ניסוח והכנת שילוט.

• הקמת תערוכה באתר או בביה”ס.

ב. הכנת תקציב לתכנית וגיוס משאבים ומקורות מימון.

ג. הכנת תכנית לשיקום פיזי בסיסי בהתאם למצבו של האתר. בנוגע לסעיף זה יש להיוועץ עם מנהל המחוז מטעם המועצה לשימור אתרי מורשת. יש לשלב את התלמידים בשיקום הפיזי: ניקיון, ניכוש עשבים, גידור, בניית שבילים ודרכי גישה. ניתן להיעזר באגף התברואה ובמחלקת הגינון ברשות המקומית, במשרד לאיכות הסביבה ובגורמי השימור.

ד. גיבוש לוח המועדים של האתר. האם הוא קשור במועד מסוים, בחג או ביום זיכרון? מהו תאריך הבנייה? אילו תאריכים קשורים בדמויות היסטוריות מעברו של המקום?

ה. הכנת תכנית סיורים ופעילויות לכיתות המשתתפות בפרויקט בהתאם  לתכנית הלימודים ולמאפייני האתר הנבחר.

 

7. הכנת צוות המורים. בשלב זה, צריך “להדביק” בהתלהבות את כלל מורי בית הספר. לאחר סיור מודרך באתר, יוצגו בפניהם מטרות הפרויקט ותכנית העבודה הבית-ספרית. חשוב לשמוע את חוות דעתם ולקבל הערות ורעיונות לתכנית. שיתופם ושילובם של מורי בית הספר חיוניים ליצירת שפה משותפת ולהצלחת הפרויקט. מומלץ לערוך השתלמות לצוות המורים אשר תכלול סיור באתרים היסטוריים אשר עברו תהליך שימור, הרצאה בנושא שימור אתרים ומפגש עם אנשי מקצוע. תוכלו להיעזר במחלקת החינוך של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.

לא פחות חשוב ליידע בשלב זה את ועד ההורים, ולגייס את תמיכתם ברעיון ובשלבי ביצועו. סביר להניח כי תוכלו לאתר הורים אשר יוכלו לסייע בקשר עם הרשות המקומית, בגיוס תרומות ועוד.

 

8. יוצאים לדרך – שלב היישום. לאחר שהתכנית יוצאת לדרך, צוות ההיגוי בראשות רכז התכנית ילווה את ההתקדמות ויקיים מעקב אחר ביצועה בכיתות השונות. צוות זה ישמש ככתובת מענה לשאלות, לקשיים ולמכשולים שיגיעו. חשוב לשתף את תלמידי בית הספר במתרחש ובנעשה באתר על גבי לוח קיר מיוחד המוקדש לכך, באתר האינטרנט, בעיתון בית הספר וכדומה.

 

9. פרסום ומעורבות הציבור. דאגו להפיץ את סיפורו של האתר במעגלים רחבים ככל האפשר. מניסיונם של אחרים, תקדמו בכך את הפרויקט ותוכלו לפתוח דלתות ולגייס משאבים. שתפו את

ההורים והפעילו אותם במשימות השונות. גייסו לרעיון את הקהילה, התקשורת והעיתונות המקומית, בכירי הרשות המקומית, מפקחי בית הספר, עמותות ומשרדי ממשלה.

 

10. אירוע בית ספרי. זוהי גולת הכותרת של התכנית, והתוצר של העבודה המאומצת והעשייה החינוכית. האירוע, אשר יתקיים באתר כמובן, בהשתתפות תלמידי בית הספר והוריהם, תושבי המקום ונציגי הרשויות אשר ליוו את התהליך, יוכל למנף את העשייה ולהוביל את פרויקט האימוץ להצלחות נוספות בשנים הבאות.