"פנקס המעשים - פנחס ספיר"

תערוכה זו מבקשת להציג את משנתו ותפיסתו הלאומית  של פנחס ספיר ביחס לחברה, הכלכלה ותחומי החיים השונים של המדינה בהם הוא פעל, ואף ברמה המקומית בכפר-סבא. התערוכה תיתן  ביטוי מוחשי לעשייה ולפעילותו לאורך כל שנות מילוי מגוון תפקידיו אז ואף ההשלכות כיום.   

ספיר פעל בשלושה תחומים מרכזיים: כספים, פיתוח ופעילות ציבורית ומפלגתית. הוא חולל מהפכה כלכלית של ממש בארץ והיווה גורם מהותי להאצה ולפיתוח התעשייה בארץ, דבר ששינה את דמותו של המשק הישראלי הצעיר.

הוא דאג לא רק לחומר אלא גם לרוח, ובשנותיו האחרונות עסק, במרץ האופייני לו, בייזום מפעלי חינוך ומדע.

מייד עם עלייתו ארצה הגיע ספיר לכפר-סבא. בה חי ופעל, הקים את ביתו וגידל את משפחתו, ולא עזבה עד יומו האחרון, למרות התפקידים הציבוריים-לאומיים אותם מילא.

הוא וחבריו ל”עלית הפועלית” עשו בכפר-סבא, לראשונה, ניסיון להעלות את מעמד הפועלים לשלטון. הניסיון הוכתר בהצלחה רבה והביא לפריחתה של המושבה לאחר מספר משברים. מודל זה הועתק אחר כך למושבות אחרות בארץ. הוא ביקש לצור חברה עובדת ומונהגת ע”י מעמד הפועלים, מה שהביא אותו לבנות ‘מודל’ כלכלי-יישובי אותו החל ליישם במושבה כפר-סבא כבר בשנות ה-30 של המאה ה-20 ומשם התרחב היישום ברמה הארצית, עת שימש בתפקידי ניהול תקציבי הממשלה. הוא ראה באזרח, בתושב שותף לעשייה החברתית ועל כן יש לו מקום בחירה מחד גיסא ולקיחת אחריות מאידך גיסא.

בכפר-סבא, הוא ביקש לפתח המקום ולא להטיל האחריות והתלות בגורמי חוץ. בכדי למשוך תושבים חדשים הוא בנה מודל הכולל יצירת ‘משק כלכלי סגור’ שכלל את טובת התושב והמקום.

הוא הקים בנק מקומי שנתן הלוואה לתושביו למספר שנים קדימה, בכסף זה יכול התושב לרכוש בית, שאותו בנתה חברת בנין מקומית- כפר סבאית. בנוסף, לצורכי תעסוקה באותם ימים ניתנה עדיפות לענף הפרדסנות, והתושב- פועל רכש מספר דונמים, נטע פרדס ואת המים קיבל ממפעל המים המקומי, והוא כתושב היה בעל מניה במפעל זה. כלל הפעילות התרבותית הוענק לתושבי המקום באמצעות הסתדרות הפועלים המקומית בתוך מבנה הוא ‘בית הפועלים’ שנבנה מכספי תושבי המושבה.

לעשייה שלו בתחום החינוך, תרבות, מדע, חברה, קליטה ויישוב ישנן עדויות רבות הפזורות ברחבי הארץ.

ברמה המקומית בכפר-סבא, הוא הקים את ביתו בשכונת הפועלים, בית צנוע מידות בו קיבל אורחים חשובים ואת בני המושבה לטיפול בסוגיות שונות. כשנפטר, ביקש להיקבר בעיר ולא עם גדולי האומה.

אנו מבקשים להציג את הפן המשפחתי והעשייה המקומית באמצעות שחזור ‘חדר עבודה’ בביתו.

כמו כן, נבקש להזמין את מגוון הקהלים בהם הצעירים שלא הכירו את פועלו, לחוות את חווית הזמן ואת הקשר בין כסף לעשייה לאומית חברתית. את חלקו של האזרח ביצירת חזון ומעשה למען הכלל.

נבקש להציג באמצעות טקסטים נושאיים וכרונולוגיים, תמונות, מפות, דפי יומניו ‘התקציביים’ עשייה מגוונת זו, לה השלכות משמעותיות.