כנס מחקרים חדשים של הגליל וסביבותיו ה- 25

כנס מחקרים חדשים של הגליל וסביבותיו ה- 25

יום ראשון – שלישי, י”ט-כ”א באדר תשפ”ג, 12-14.03.2023

תכנית הכנס:

ערב הפתיחה – יום ראשון, י”ט באדר תשפ”ג, 12.3.2023, בית אוסישקין, קיבוץ דן, 18:00 – 20:00

ערב פתיחה בבית אוסישקין, קיבוץ דן

זוכרים את יוסי לב ארי ז”ל

נשמח לפגוש את מוקירי זכרו של יוסי

דברי פתיחה וברכות

‘הקרב הלא נודע’, על קור רוחו של יוסי, דבר שגרם לתבוסתם של הסורים שביקשו לכבוש את קיבוץ  דן במלחמת ששת הימים, עמירם אפרתי, חבר קיבוץ דן 

‘התנשמת החליפה את יונת השלום’,פרופ’ אמריטוס יוסי לשם, אוניברסיטת תל אביב והחברה להגנת הטבע

אנסמבל תל-חי בקטע מוסיקלי

יוסי לב ארי: קידום שמירת הטבע בגליל, דן פרי, רשות הטבע והגנים בדימוס

יום ההרצאות – יום שני, כ’ באדר תשפ”ג, 13.3.2023, המכללה האקדמית תל חי – קמפוס לוואן (מזרח)

אודיטוריום זרנגין, 8:00 – 9:00,

התכנסות: הרשמה, קפה ומאפה

רפואה מגדרית – בריאות נשים בגליל

מושב א’, אולם 2105, 9:00 – 10:30 

יו”ר המושב: גב’ עדי שרעבי-נוב

Passive smoking, NAT2 polymorphism and breast cancer risk in Israeli Arab women: A case–control study

Zippi Regev-Avraham RN, PhD, Orna Baron-Epel, PhD Katharine Hammond PhD, Lital Keinan-Boker MD, PhD

ד”ר ציפי רגב-אברהם

בית ספר לסיעוד, המרכז הרפואי זיו, צפת

המכללה האקדמית, צפת

zipia@ziv.gov.il

Background: The effect of passive smoking (PS) on breast cancer (BC) is controversial, and may be modified by polymorphism of the N-Acetyl-transferase (NAT) 2 enzyme

which is involved in tobacco carcinogen metabolism. We aimed to evaluate the relationship between PS and BC by NAT2 variants in Arab–Israeli women, a unique population

with low active smoking rates, and high exposure to PS.

Methods: A population-based case-control study was carried out on non-smoking 137 prevalent breast cancer patients and 274 population-based controls, aged 30–70 years. Data on past and current PS, sociodemographic, and other characteristics were retrieved through interviews, and buccal smears were provided for NAT2 analyses. Logistic regression

models adjusting for potential confounders assessed the odds ratios (ORs) and 95% confidence intervals (95% CI) of the association between PS and BC.

Results: Ever PS was associated with increased BC risk: OR = 2.22, 95% CI 1.28–3.87. Higher lifetime PS exposure was associated with higher BC risk: Compared to never exposed women, women exposed to PS most of their lives had a threefold higher BC risk (OR = 3.16, 95% CI

1.70–5.87, Ptrend < 0.001). NAT2 polymorphism did not modify these associations.

Conclusions: PS exposure in non-smoking Israeli Arab women is significantly associated with increased risk for BC, potentially allowing for specific intervention; NAT2 polymorphism does not modify this association.

Self-rated health and procrastination in hospital nurses: a cross-sectional study

Liora Kordero RN, PhD, Adi Sharabi Nov MA, MPH, Zipi Regev-Avraham RN, PhD

ד”ר ליאורה קורדרו

בית ספר לסיעוד, המרכז הרפואי זיו, צפת

liora.c@ziv.gov.il

Background: procrastination may be an important epidemiological factor for understanding the development and management of not only acute but also chronic health issues, due in part to its links with stress and poor health behaviors. The aim of the present study was conducted to evaluate workplace stress, self-rated health and its relationship with general procrastination and poor health behaviors in hospital nurses. Study hypothesis: stress at nurses’ workplace, implicated with poor health-promoting behaviors and delay in seeking treatment for health problems, that effect of procrastination on health.

Methods: cross-sectional study was conducted in 2021 on 200 nurses in Ziv Medical Center aged 24-62 years. Using a self- report questioner to determined workplace stress level and treatment delay among nurses themselves.  The relationship of stress levels, self-rated health with procrastination was determined using a univariate regression analysis. Logistic regression was used to determine this relationship after adjustments for personal and occupational factors.

Results: nurses reported high levels of procrastination and perceived stress reactions. stress in workplace was positively associated with procrastination among nurses. the results indicated that procrastination related to poorer health, treatment delay, and fewer health- promoting behaviors. Using logistic regression model demonstrated that nurse’s workplace stress level and nurses cultural were strong predictors of procrastination and health behavioral control.

Conclusions: This research shows that workplace stress and procrastination are clearly linked among hospital nurses. Given the significant relationship between procrastination and poor self-rated health in hospital nurses, it is essential to consider this relationship for improving nurses´ health.

Prevalence of Group B streptococcus and level of religiosity of Jewish mothers in northern Israel – Is there a connection?

Adi Sharabi-Nov MA, MPH and Stefan Cojocaru PhD

גב’ עדי שרעבי-נוב

המכללה האקדמית תל-חי

אגף המחקר, המרכז הרפואי זיו, צפת

adi_nov@hotmail.com

Background: Group B streptococcus (GBS) during pregnancy is associated with increased risk of preterm delivery and is a leading cause of invasive infections in newborns. Rates of vaginal GBS prevalence in pregnant women vary among ethnic groups and geographical regions, with a range of 0.5-38%.

Aim – To assess the prevalence rate of GBS bacteria among Jewish pregnant mothers in northern Israel, according to their level of religiosity.

Methods: A cross-sectional study was pursued in 303 Jewish mothers at Ziv Medical Center, Safed. of whom 89 (29.4%) were secular, 59 (19.5%) traditional, 60 (19.8%) Orthodox and 95 (31.3%) ultra-Orthodox, from December 2019-July 2020. All participants were tested for GBS from pregnancy week 35 as part of the routine medical care at their Health Maintenance Organization (HMO) and submitted the GBS test result upon arrival at the hospital delivery room.

Results: The overall prevalence of GBS was 33.7%: 16.9% of the secular mothers, 25.4% of the traditional women and 46.5% of the Orthodox and ultra-Orthodox group (p<0.001). In a univariate regression model the risk of GBS carriage in Orthodox mothers was 2.5 times higher and 6 times higher in ultra-Orthodox mothers than in secular mothers (p for trend <0.001).

Conclusions: The prevalence of GBS was directly and significantly associated with the level of the birthing mother’s religiosity. This study shows the need for systematic GBS screening of all pregnant women, particularly of Orthodox and ultra-Orthodox women, prior to their arrival in the delivery room.

Is second hand smoking associated with atrial fibrillation risk among women in the north of Israel? A case-control study

Zippi Regev-Avraham RN, PhD, Inna Rosenfeld MD, Adi Sharabi-Nov MA, MPH, Majdi Halabi MD

ד”ר ציפי רגב-אברהם

בית ספר לסיעוד, המרכז הרפואי זיו, צפת

המכללה האקדמית, צפת

zipia@ziv.gov.il

Background: The first complete ban on indoor smoking in all public spaces (including bars and restaurants) occurred in 1994 in Israel, because of clear scientific evidence that SHS (Second Hand Smoking) is dangerous to non-smokers. Despite the smoking-ban law warning about the dangers of smoking, SHS remains in houses. The role of cigarette smoking on cardiac arrhythmia is less clearly defined and secondhand smoke (SHS) impact on the risk of atrial fibrillation (AF) remains unknown. The aim of this study was to evaluate the relationship between SHS and AF risk in Israeli women.

Methods: This was a population-based case-control study consisting of never-smoking women aged 30–80 from north of Israel: 102 cases (diagnosed) of AF and 109 population- based controls. All participants were interviewed using a socio-demographic questionnaire that also related to past and current exposure to SHS.

Results: SHS was associated with AF risk with adjusted odds ratio (OR) of 3.81 (95% confidence interval, CI 2.02–7.18). Higher exposure to SHS was associated with higher risk of AF compared to never-exposed women. Those exposed to SHS during one, two, or three life-periods (childhood, adolescence or adulthood) had an OR of 1.71 (95% CI 0.76–3.86), 2.87 (95% CI 1.25–6.56), and 9.14 (95% CI 4.09–20.44), respectively. Moreover, exposure to one pack/day increased the risk of AF by 2.89 times compared to ‘never exposed’ (95% CI 2.05–4.09).

Conclusions: SHS exposure in women who never smoked is associated with increased risk for AF.

מחקרים רב תחומיים במיקרוביולוגיה יישומית

מושב א’, אודיטוריום זרנגין, 9:00 – 10:30 

יו”ר המושב: ד”ר אופיר דגני ופרופ’ סגולה מוצפי

פעילות אנטי-פרזיטית מפטריות כובע

פרופ’ סגולה מוצפי ^1,2,

גב’ לימור צבארי ¹, מר אבי פרץ ^3,4

¹ מיגל – מכון למחקר מדעי בגליל, ² המכללה האקדמית תל-חי, ³ מרכז רפואי ע”ש ברוך פדה, פוריה,  ⁴ הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת בר-אילן, שלוחת צפת

בפטריות רבות נמצאה פעילות מטייבת בריאות אדם, בע”ח וצומח. חלק מפעילות זו נובע מנוכחות חומרים מעכבי גורמי מחלה ביולוגים, ובכללם פרזיטים חד תאיים. לישמניה ( (Leishmaniaהינה פרזיט תוקפני הגורם למחלת הלישמניאזיס (שושנת יריחו), ומכיל מספר רב של מינים. מחלה זו עוברת מחייה פונדקאית אל האדם לאחר עקיצה ע”י זבוב החול וכאשר תאי הפרזיט תוקפים והורסים מקרופאגים. למחלה מופע סיסטמי ומופע של פצעי עור חיצוניים. במחקרים קודמים וגם במעבדתנו נמצא כי פטריות שונות שנחקרו הראו פעילות המעכבת והורגת את הפרזיט. במחקרינו בדקנו את השפעת המיצויים אשר הופקו מפטריית כובע על שני מיני לישמניה המצויים בישראל:  Leishmania tropica ו- L. major. השפעת מיצויי הפטריות נבדקה על התרבות הפרזיט כמו גם הישרדות הפרזיט, ונמצא עיכוב בשני הפרמטרים שנבדקו.

מלחמה בין מינים-אנזימים ככלי לשיבוש תקשורת כימית בין פטריות וחיידקים

ד”ר ליבנת אפריאט-ג’ורונו ^1,2

¹ המכללה האקדמית תל-חי, ² מיגל – מכון למחקר מדעי בגליל

הרכב המיקרוביום בחלקים שונים של הצמח והיכולת לבצע מודולציה של הרכב המיקרוביום מעוררת עניין ככלי שימושי לניהול פתוגניים צמחיים הגורמים למחלות בצמח או בפרי לאחר הקטיף. עניין זה גובר לאור השימוש הרב באנטיביוטיקה נגד פתוגניים צמחיים שהוביל להופעתם של זנים עמידים. לכן נדרשות אסטרטגיות חדשות נגד מיקרואורגניזמים הגורמים למחלות בצמחים. חישת סף- Quorum Sensing  (QS) הינו מנגנון רגולטורי המאפשר לחיידקים לנטר את צפיפות האוכלוסייה שלהם ולסנכרן בין צפיפות האוכלוסייה  לבין ביטוי גנים, גם כאלו הקשורים בגרימת מחלה, וזאת על ידי הפרשת מולקולות קטנות המשמשות כמשרנים לביטוי הגנים המעורבים. חרכון היא מחלה חיידקית התוקפת  עצי אגס ונגרמת על ידי החיידק הגראם שלילי Erwinia amylovora.Penicillium expansum  הוא פתוגן פטרייתי נקרוטרופי, החודר דרך פצעים בגוף המאחסן ומפריש גורמי אלימות שונים כדי להרוג תאי מארח. זהו גורם המחלה הנפוץ ביותר הגורם לעובש כחול בתפוחים לאחר הקטיף ומוביל להפסדים גדולים. פטולין הינו מיקוטוקסיו ומטבוליט שניוני של הפטרייה, מבוסס לקטון המעורב במנגנון גרימת מחלה בתפוח. במחקר זה ראינו כי לקטונאז מהונדס, המפרק ביעילות את מולקולות הסיגנל החיידקיות וגם את הפטולין, הוביל לעיכוב התפתחות מחלת החרכון החיידקית בתפרחות אגס וגם לעיכוב התפתחות המחלה הפטרייתית בתפוח. בנוסף אנזים זה הוביל  לירידה בביטוי של גנים חיידקים ופטרייתיים כגון אלו המעורבים בביוסינתזה של פטולין, כאשר הודגר עם תרבית הפטרייה לפני הדבקה. בנוסף מצאנו  כי גם לחיידק וגם לפטרייה יש בגנום רצף המקודד ללקוטנז, ולאחר ביטוי רקומביננטי ואפיון ביוכימי של שניהם נמצא כי אלו אנזימים המפרקים לקטונים. כמו כן, נבדקה ההשפעה ההדדית על ביטוי גנים ועל יכולת גרימת מחלה בעת גידול משותף של החיידק עם הפטרייה. תוצאות אלו מציעות שלמולקולות מבוססות לקטונים ופירוקם על ידי אנזימי לקטונזות כנראה ישנו תפקיד כחלק ממנגנון תקשורת בין חיידקים ופטריות, ושניתן לפתח שימוש עתידי בלקטונזות כטיפול נגד חיידקים ופטריות גורמי מחלה בצמחים.

גילוי תרכובת אנטי-פטרייתית חדשה, 6-Pentyl-α-Pyrone, נגד פתוגן מחלת הנבילה המאוחרת בתירס

ד”ר אופיר דגני ^1,2 ופרופ’ סולימאן חטיב ^1,2

¹ המכללה האקדמית תל-חי, ² מיגל – מכון למחקר מדעי בגליל

מחלת הנבילה המאוחרת בתירס גורמת לנזקים קשים בארץ ובארצות נוספות. גורם המחלה, פטריית הקרקע Magnaporthiopsis maydis, משמר עצמו בפונדקאים משניים, מופץ בזרעים ומביא להתייבשות מהירה של זני תירס רגישים למחלה, החל משלב הפריחה. למרות ההתקדמות המעודדת בשנים האחרונות בפיתוח אסטרטגיות מניעה אגרוטכניות, כימיות וביולוגיות, הדרך העיקרית כיום, למזעור נזקי המחלה, היא שימוש בזני תירס עמידים. יחד עם זאת זני תירס אלו נמצאים תחת איום מתמיד של התפתחות קווי פתוגן אלימים. בשימוש נרחב הם עלולים לאבד את עמידותם, כפי שהתרחש בארץ בשנים האחרונות. המחקר הנוכחי נועד לבחון כיוון חדש של הדברה ביולוגית, המבוסס על עיטוי זרעים במטבוליטים מופרשים והעשרת הקרקע והזרעים במדביר הביולוגי עצמו. ממצע הגידול של הפטרייה Trichoderma asperellum (P1), שהינה חלק ממיקרוביום הצמח, בודדנו וזיהינו באמצעות LC-MS ו- GC-MS את המרכיב הפעיל (6PP)6-Pentyl-α-Pyrone  שלו פעילות מעכבת חזקה כנגד פתוגן התירס. בסוף ניסוי עציצים שנמשך עונת גידול מלאה (96 יום), עיטוי זרעים בנוזל הגידול של P1 בריכוז 50% או בתכשיר 6PP מסחרי בריכוז 30 µg/ml, הגנו על הצמחים מפני מחלת הנבילה המאוחרת (20% עליה בכמות הצמחים הבריאים), מנעו את התפשטות הפתוגן בגוף הצמחים (98%–94) ושיפרו את מדדי הצמיחה (120%–90) והיבולים (60%). לממצאים חשיבות גבוהה היות והם מצביעים על תכשיר הדברה פוטנציאלי חדש בעל יעילות גבוהה, כנגד הגורם למחלה קשה זו. טיפול זה עשוי למגן את צמחי התירס גם מפני מחלות נוספות. בניסוי המשך בעונה מלאה בעציצים בשטח פתוח נבדק לראשונה היישום של T. asperellum (P1) יחד עם נוגד הפטריות Azoxystrobin שניתן במינון מינימלי, במטרה לשפר את יציבות הטיפול הביולוגי ויעילותו. גם כאן, המיגון הביולוגי כשלעצמו השיג שיפור משמעותי בבריאות הצמחים, בהתפתחותם וביבולים. הוספת הפונגיציד יחד עם המדביר הביולוגי לא פגעה בפעילות המגינה. העובדה כי נתן לשלב שיטות הדברה אלו תוך שמירה על יעילות גבוהה, היא שלב פתיחה מצוין לביצוע מחקרי המשך שיבחנו את ההגנה המשולבת בצמחים רגישים למחלה, בשדה מסחרי נגוע.

ריסוס באוזון כמגביר עמידות בצמחים כנגד מחלות עלווה

ד”ר אמבר היל ^1,2

ד”ר מאיר שליסל ^2,3, ד”ר מרי דפני ילין ¹, גב’ נטע שושני ², גב’ ריטה מונדר ¹, מר עידו שליסל ³, ד”ר תרצה זהבי ⁴

¹ מו”פ צפון-מיגל, ² המכללה האקדמית תל-חי, ³ פלאנטסנס בע”מ, ⁴ שרות הדרכה והמקצוע (שה”מ).

גז האוזון ידוע מעל 40 שנה כחומר מחטא. בתעשיית המזון והרפואה נעשה שימוש נרחב באוזון על מנת לחטא משטחים, כלים ואף מזון. היתרון המרכזי באוזון הוא שהשימוש בו אינו משאיר שיירים והאוזון מתפרק לחמצן. לכן, השימוש בו ידידותי ובטוח לאדם ולסביבה. למרות זאת, לא נעשה באוזון שימוש נרחב בחקלאות כריסוס אורגני. הסיבה לכך היא היעדר היכולת למדוד את הריכוז האפקטיבי שלו על גבי עלי הצמחים מכיוון שהוא מתפרק לחמצן בפרקי זמן של שניות עד דקות בהתאם לתנאי הסביבה. בעבודות קודמות שנערכו במעבדות של דר’ מאיר שליסל במכללה האקדמית תל-חי וכן בקבוצות מחקר אחרות בעולם, נמצא שהאוזון גורם להפעלת מסלולים מטאבוליים השייכים למנגנוני העמידות של הצמחים. המטרה של מחקר זה היא לבדוק את המתאם בין עמידות הצמח לגורמי המחלה ורמת החומרים המגנים על הצמח על מנת להעריך את רמת העמידות של הצמח לגורמי המחלה. הראינו כי ריסוס באוזון בשלושת הגידולים – עגבניות, גפנים ובזיליקום, תורם לעמידות של הצמח כנגד גורמי המחלה כימשון (Phytophthora infestans), כשותית הגפן (Plasmopara viticola), וכשותית הבזיל (Peronospora belbahrii), בהתאמה, ומפחית את רמת הנגיעות. כמו כן, באנליזת FTIR נמצא כי האוזון מגביר את הייצור של מספר חומרים אשר עשויים להיות הגורמים לעמידות הצמח כנגד גורמי המחלה, ויכולים להוות סמן טוב לרמת האוזון האפקטיבית. מחקר זה נעשה ע”י חברת פלאנטסנס בע”מ מיסודו של דר’ מאיר שליסל ובשיתוף מעבדתה של דר’ מרי דפני ילין  ממכון המחקר מיגל.

שיפור ההתבססות של חיידקי בצילוס מיטיבים להגנת יבולים בשדה

ד”ר אלחנן צפילביץ ^1,2

¹ המכללה האקדמית תל-חי, ² מיגל – מכון למחקר מדעי בגליל

עבודות רבות הראו יעילות של חיידקי בצילוס כנגד פטריות פתוגניות שונות. חיידקי בצילוס מקדישים חלק ניכר מהגנום שלהם ליצירת מטבוליטים משניים אשר חלקם בעלי יכולת עיכוב פטריות וחיידקים אחרים. בנוסף חיידקי בצילוס יכולים לעודד את פעילות מערכת החיסון הצמחית ולחזק את פעולתה כנגד מזיקים. על אף תוצאות מבטיחות כנגד פטריות בתנאי מעבדה, הבעיה המרכזית בשימוש בחיידקי בצילוס למטרות הדברה ביולוגית היא חוסר עקביות והעובדה שעל אף שהחיידקים יכולים להיות אפקטיביים לזמן קצר כאשר הם ניתנים במנות גדולות, הם אינם מתבססים בקרב המיקרופלורה  הצמחית לאורך זמן. במחקר שלנו אנחנו מתחקים אחרי המנגנונים הגנטיים האחראים להתבססות של חיידקי הבצילוס בצמח: יצירת חומר חוץ תאי לשם הצמדות לצמח, תנועה על גבי הצמח, ויחסי הגומלין בינם לבין הצמח על מנת לשפר את השרידות ואף לעודד את הגדילה וההתבססות שלהם בצמח. עבודות שלנו במערכת מודל מראות כי לשיפור ההתבססות בצמח השלכה ישירה על שיפור הפעילות הביולוגית של חיידקי הבצילוס כנגד פטריות.

הפחתת השימוש בחומרי הדברה בכרם יין על ידי שימוש בזני מכלוא

מר תמיר זוננברג ^{1, 2}

ד”ר מרי דפני ילין ¹, ד”ר מאיר שליסל ², ד”ר תרצה זהבי ³, ד”ר אופיר דגני ^2,4

¹ מו”פ צפון, מיגל – מכון למחקר מדעי בגליל, ² המכללה האקדמית תל-חי, ³ שרות ההדרכה והמקצוע,  ⁴ מיגל – מכון למחקר מדעי בגליל

גפנים מהמין Vitis vinifera סובלות ממספר מחלות עלווה שהעיקריות שבהן הן קימחון הגפן (Erysiphe necator) וכשותית הגפן (Plasmopara viticola). עמידות כנגד מחלות אלו ניתן למצוא במיני גפנים שמקורם באמריקה ובאסיה. טיפוח זני מכלוא הינו תהליך ארוך שמתבצע כבר עשרות שנים בתוכניות טיפוח במכוני מחקר ברחבי העולם. ארבעה זנים (מתוכנית השבחה של Weinbauinstitut Freiburg (WBI, שנטועים באופן מסחרי באירופה, הובאו על ידי מו”פ צפון לארץ ונשתלו בשנה האחרונה ב- 4 חלקות מבחן בצפון הארץ. בכל חלקה נשתל גם זן רגיש למחלות, מהמין V. vinifera, כביקורת. מטרת המחקר היא בחינת הפחתת השימוש בתכשירי הדברה להתמודדות עם כשותית וקמחון הגפן. לצורך כך – (i) בחנו את הסבילות לנגיעות טבעית בשטחים חקלאיים באיזורים שונים בארץ. (ii) בחנו את הרגישות של הזנים למחלות בנגיעות מכוונת בתנאי מעבדה אופטימלים להתפתחות המחלות. (iii) בחנו את היכולת להפחית טיפולים כימים בזנים העמידים בהשוואה לזני הביקורת מהמין  V. vinifera. תוצאות המחקר: (i) בחלקות סירין ואלקוש נראתה נגיעות בכשותית בזני הביקורת מהמין V. venifera אך לא נראתה כלל נגיעות בזנים ההיברידים. נגיעות בקמחון, נראתה באלקוש, פיכמן ושמיר בזני הביקורת מהמין V. vinifera אך גם בזן קברנה קרבון, פריור ברונור וסובינר גריס. נגיעות זו בזנים ההיברידים היתה משמעותית נמוכה יותר ביחס לזן הביקורת הרגיש. (ii) בהדבקות מכוונות של כשותית ראינו כי כל הזנים ההיברידים עשויים להדבק, את הנגיעות היתה פחותה באופן מובהק מזני V. vinifera. (iii) בשל החשש משבירת העמידות נהוג בעולם לטפל בגפנים בפונגיצידים במהלך העונה. על כן השוונו את היעילות של טיפול אחת לחודש או אחת לחודשים ב- 4 זני WBI בהשוואה לזן V. vinifera. כצפוי, הנגיעות בזן הרגיש היתה רבה באופן מובהק בהשוואה לזנים ההברידים. בזן זה, 4 ריסוסים שניתנו אחת לחודש הפחיתו באופן מובהק את הנגיעות בהשוואה לגפנים שלא טופלו או טופלו אחת לחודשים. בזן קברנה קרבון ובזן פריור שני טיפולים הורידו את הנגיעות לרמות אפסיות. בזן פריור ובזן סובינר גריס לא נראתה כלל מחלה בתקופת הניסוי. תוצאות המחקר מצביעות על הכדאיות בשימוש בזנים היברידים המתאימים לארץ. זנים אלו יכול להניב תרומה כלכלית למגדלים ולתעשיית היין בישראל ולאפשר מיתוג היין והתירוש כמופחתי ריסוסים.

מחקרי הקק”ל

מושב ב’ , אודיטוריום זרנגין,  10:45 – 12:15

יו”ר המושב: ד”ר ירון צ’רקה

אירו-אקולוגיה של שיחור מזון: כיצד טורף חרקים אווירי מגיב להשתנות שפע המשאב בסביבתו?

מר איתי בלוך

Itaibloch2@gmail.com

איתי בלוך¹, דיויד טרופין¹, רן נתן², סיון טולדו³ וניר ספיר¹

• החוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית, אוניברסיטת חיפה

• המחלקה לאקולוגיה, אבולוציה והתנהגות, המכון למדעי החיים ע”ש אלכסנדר סילברמן, האוניברסיטה העברית בירושלים

• בית ספר למדעי המחשב ע”ש בלווטניק, אוניברסיטת תל-אביב

מחקרים רבים הראו כי מאפייני התנועה של בעלי-חיים במהלך שיחור מזון משתנים ביחס לשפע הטרף בסביבות יבשתיות וימיות. עם זאת, בשל מגבלות טכנולוגיות ולוגיסטיות, תנועות חיפוש המזון של טורפים אוויריים (aerial foragers) והגורמים המשפיעים עליהם לא תוארו עד כה באופן יסודי. ספציפית, לא ברור אם ובאילו דרכים מגיבים טורפי חרקים אוויריים (aerial insectivorous) לדינמיקה של הטרף שלהם אשר משתנה מאוד לאורך הזמן והמרחב. במהלך מחקר זה, השתמשנו במכ”ם BirdScan-MR1 כדי להעריך את השפע  של חרקים אוויריים מעל עמק החולה בגובה של 50 עד 600 מטרים מעל פני הקרקע והשתמשנו במערכת הביו-טלמטריה ATLAS  כדי לחקור את מאפייני תנועת שיחור המזון של סיס הגליל (Apus affinis) במהלך עונת הרבייה בשנים 2019 ו-2021. השילוב הייחודי של שתי המערכות המתקדמות הללו אפשר לבחון, לראשונה, כיצד הדינמיקה של צפיפות החרקים משפיעה על תנועתם של אוכלי חרקים אוויריים בזמן ובמרחב. במהלך המחקר בחנו מספר אספקים של תנועת שיחור מזון במרחב האווירי ומצאנו השפעה מובהקת בארבעה מהם. מצאנו ששפע החרקים השתנה בין ימים שונים במהלך העונה ביותר מסדר גודל אחד, וכי המרחק המקסימלי והמרחק הממוצע של סיס הגליל ממושבת הרבייה ירדו בצורה מובהקת בימים עם שפע גבוה יותר של חרקים. לא מצאנו השפעה של צפיפות החרקים על מהירות התעופה של סיס הגליל והמרחק בין הפרטים במהלך שיחור המזון. תדירות הביקורים במושבה עלתה בימים עם שפע גבוה יותר של חרקים, אך משך הביקורים במושבה לא הושפע באופן משמעותי. זמן ההגעה לקראת שהיית לילה במושבה היה מוקדם יותר בימים עם שפע גבוה יותר של חרקים, אך זמן היציאה בבוקר לאחר הלילה לא הושפע מכמות החרקים. מצאנו כי דגם התפוצה של ציפורים אוכלות חרקים אוויריות מושפעת מבתי הגידול בפני הקרקע וכן שהתנועות האוויריות של סיס הגליל התרכזו בעיקר באזורי יער נטוע של רחבי עלים, שטחים בנויים, מטעים, וגופי מים תוך הימנעות מאזורי צומח עשבוני, יער מחטני, שטחים מופרים, חורש ושדות חקלאיים. המחקר מראה שמספר מאפייני מפתח של תנועת שיחור מזון משתנים בתגובה לשפע החרקים האוויריים בסביבה. לגמישות התנהגותית זו צפויה להיות השפעה על הצלחת הרבייה של סיס הגליל. בנוסף, מחקר זה מדגים את החשיבות של מחקרים המשלבים מתודולוגיות מכ”ם וביוטלמטריה להבנה משופרת של יחסי טורף נטרף במרחב האווירי וכן את השימוש במרחב האווירי ביחס לכמות החרקים.

אתגרים בשיקום נחלים ומעיינות ביערות קק”ל בגליל ובגולן

ד”ר אורית סקוטלסקי, יחידת המדען הראשי בקק”ל

בשטחי הניהול של קק”ל נובעים למעלה מ- 210 מעיינות. יתרה מכך, כרבע מאורך הנחלים בישראל (מקו באר שבע צפונה) נמצא בשטחים בניהול קק”ל. קק”ל עוסקת מזה שנים רבות בפעולות שיקום נחלים. בעבר הטיפול התמקד בעיקר בהיבטי שימור קרקע ונופש ופנאי, למשל: יצירת מתקני שימור קרקע ומים, הסדרת דרכים וצירי תנועה, הקמת גשרים, פיתוח שבילי טיול ומתקני נופש ופנאי, ונטיעת עצים והצללה לאורך צירי נחלים.

כיום, כשפנינו אל העתיד, לאור תורת ניהול היער ולנוכח תהליכי שינוי האקלים, קק”ל מחדדת מטרות נוספות, עדכניות, לשיקום הידרולוגי ואקולוגי של הנחלים והמעיינות, למשל:

• פיתוח כלים יישומיים לשיקום ולמזעור סחף הקרקע בראשי הערוצים.

• פיתוח כלים לשיקום ולממשק הצמחייה ברצועות החיץ ובגדות הנחלים.

• שיקום מעיינות ובתי גידול מימיים ביערות – לטובת שמירת הטבע.

הרצון לשקם ולשמר את ערכי הטבע הייחודיים והנדירים הקיימים בבתי גידול לחים במעיינות ובנחלים, ובה בעת לאפשר לציבור לבקר באתרים ולשכשך במי המעיינות, מהווים אתגר תכנוני וממשקי גדול לקק”ל. בהרצאה יוצגו מספר מקרי בוחן של מעיינות המחייבים תכנון מושכל ויצירת איזונים בין שיקום ושימור בתי הגידול הלחים, לבין פיתוח לצורכי קליטת הקהל. 

בריכות החורף בשטחי קק”ל – חיזוק המגוון הביולוגי והקישוריות האקולוגית:

ד”ר יהונתן בר-יוסף, יחידת המדען הראשי, קק”ל

ד”ר אלדד אלרון, יועץ ליחידת המדען הראשי, קק”ל.

בשנת 2018 הוזמן סקר על ידי אגף התכנון של קק”ל, ובו נסקרו כל בריכות החורף הנמצאות בשטחי קק”ל. יחידת המדען הראשי השתמשה בתוצאות הסקר, ומתוך בריכות אלה, נבחרו כ 30 בריכות, אשר ברובן המוחלט אינן מנוטרות על ידי רשות הטבע והגנים, ונבנתה תכנית ניטור רב-שנתית המנטרת את המצב ההידרולוגי, הפיזיקו-כימי והביולוגי-אקולוגי של הבריכות. בריכות החורף הינן מרכיב חשוב בהגדלת המגוון הביולוגי בשטחי קק”ל ובשימור הקישוריות בין בתי גידול לחים לאורך ולרוחב המדינה. תכנית הניטור הינה תלת-שנתית, כלומר בכל שנה מנוטרות כשליש מהבריכות, ובכל שלוש שנים מושלם סבב ניטור לכל הבריכות. מכך יוצא כי כל בריכה מנוטרת אחת ל 3 שנים. החלוקה מתבצעת לפי אזורים גאוגרפים – גליל עליון וגולן, גליל תחתון ומרכז, ודרום. תכנית הניטור מספקת מידע חשוב על תפקודה של הבריכה מבחינה הידרולוגית – האם היא מתמלאת? האם אגן הניקוז שלה מתפקד? האם ישנם הפרעות, הפרות וזיהומים? מבחינה ביולוגית – מאכלסי מים, סרטנים יחודיים, דו-חיים, צומח ועופות. מבחינה פיזיקו-כימית – האם ריכוז החמצן תקין? המוליכות החשמלית? האם ישנם סימנים לזיהום? ועוד פרמטרים, אשר ביחד מאפשרים להעריך את מצב הבריכה ולאפשר הכנת תכנית ממשקית לפעולת שימור ושיקום לפי הצורך. תכנית הניטור מהווה דוגמא לשיתוף פעולה של יחידת המדען הראשי, המהווה גורם מקצועי יוזם ומנחה, ושל אנשי השטח והיערנים באזורים הרלבנטיים, אשר אחראים על חלק מהניטור בפועל, דיווח על מפגעים, ובעיקר על יישום המלצות ממשקיות לשיקום ולשיפור התפקוד של הבריכות. בסוף כל שנה מוגש דו”ח מסכם ליחידת המדען הראשי, ובו התייחסות לכל בריכה וסיכום הנתונים שנאספו בה לאורך השנה. בסוף הדו”ח ישנו פרק המכיל המלצות ממשקיות ספציפיות לכל בריכה, לפי הצורך. פרק זה הופך באופן ישיר לתכנית עבודה לשנה העוקבת, אשר בה נעשים מאמצים לתקן את הליקויים ולשפר את התפקוד של הבריכות, בהתאם לצורך ולסדרי  העדיפויות. בכנס יוצג מבנה תכנית הניטור, רשימת הבריכות המנוטרות וממצאים מעניינים מ 3 שנות הניטור הראשונות.

שינויים מרחביים בשטחי מרעה ברמת הגולן בעשורים האחרונים והשפעתם על איכות מי הנחלים

תום קולייר¹,

אורן רייכמן^1,2, לאה ויטנברג³, שלומית פז³, נורית שטובר³, אלעד דנטה⁴

1. החוג למדעי הסביבה ומוקד המחקרים בחולה, המכללה האקדמית תל-חי, 2. מיגל-מכון מחקר מדעי בגליל, 3. אוניברסיטת חיפה, 4. אוניברסיטת פיטסבורג.

אגני הניקוז של רמת הגולן והירדן מאופיינים בפעילות אנתרופוגנית מגוונת הכוללת חקלאות (מרעה, גידולי שדה ומטעים), פעילות צבאית (בסיסים ושטחי אש), תיירות והתיישבות. בשנים האחרונות מתרבים הדיווחים על זיהום של נחלים אלו, בעיקר על סמך ערכים חריגים של קולי צואתי. זאת, בנוסף לדיווחים על מקרי הדבקה בעכברת (Leptospirosis) של תיירים שרחצו בגופי מים באגני הניקוז. מעבר לסוגיה הבריאותית הישירה, למקרים אלה השפעה שלילית משמעותית על היקף התיירות באצבע הגליל וברמת הגולן. בנוסף, נחלי הגולן והירדן זורמים אל הכנרת ומהווים מקור משמעותי למימיה ולכן מהווים גורם מרכזי בהשפעה על איכות המים באגם. הגורם לזיהום בנחלים עדיין אינו ידוע, אך נטען כי עדרי הבקר מהווים תורם עיקרי. פרש הבקר מכיל רמות גבוהות של קוליפורמים צואתיים אשר עלול להגיע למי הנחלים בשני מסלולים: 1) באופן עקיף – רעיית הבקר באגני ההיקוות והסעת הפרש לנחלים במהלך אירועי זרימה; 2) באופן ישיר – הימצאות הבקר בנחלי האיתן לשם שתייה או רחצה. כדי לבחון את הקשר בין רעיית הבקר להידרדרות באיכות מי הנחלים, יש צורך בנתונים אודות מיקום וכמות ראשי הבקר בשטחי אגני ההיקוות לאורך העשורים האחרונים, אך נתונים אלה לא קיימים. מטרת המחקר המוצג כאן הינה לאפיין שינויים מרחביים בדינמיקת הרעייה ברמת הגולן בעשורים האחרונים, באמצעות ניתוח של השפעת הרעייה על הצומח בשטחים הפתוחים. בחינת הדינמיקה של הצמחייה מתבצעת על ידי שימוש בהדמאות של סדרת לוויני LANDSAT, אשר מתעדת את שטח כדור הארץ משנת 1972 ועד היום ברזולוציה מרחבית של 30 מ’ לפיקסל. ניתוח ההדמאות נעשה בעזרת Google Earth Engine על בסיס מספר אינדקסי צימוח המשמשים לכימות בריאות וצפיפות הצמחייה באופן רציף במרחב ובמהלך מספר עשורים על סמך כל ההדמאות הזמינות. הבדלת שטחי המרעה משטחים ללא מרעה, מתבססת על ניתוח סדרות זמן ארוכות אשר מאפשרות לבחון את ההבדלים הבין-שנתיים והעונתיים במהלך הצימוח תחת לחצים שונים של רעיה. השוואת תוצאות המחקר אודות שינויים בהשתרעות שטחי המרעה הפעילים ברמת הגולן למדדי הזיהום בנחלים בעשורים האחרונים, תאפשר לבחון את הקשר בין הרעייה לבין איכות מי הנחלים.

מליאה מרכזית באודיטוריום זרנגין

אודיטוריום זרנגין,  12:45 – 14:45

דברי פתיחה וברכות 

• פרופ’ אמיר גולדשטיין: מעבר למיליונרים עם בריכות השחייה: מנחם בגין והתנועה הקיבוצית.

• דיון עם מר פרוספר אזרן, ראש עיריית קרית שמונה (1983 – 1997) ומר מוקי צור – היסטוריון וסופר. כיהן כמזכיר התק”ם (1989 – 1993)

• חלוקת מלגות קק”ל לעבודות סמינריון מצטיינות

מעבר למיליונרים עם בריכות השחייה: מנחם בגין והתנועה הקיבוצית

פרופ’ אמיר גולדשטיין

המכללה האקדמית תל-חי

amirgold@telhai.ac.il

ההרצאה תפרוס יחסי הגומלין בין הימין לתנועה הקיבוצית מהקמת מדינת ישראל ועד שנות השמונים הראשונות ותאיר את מקומם  במערכה הפוליטית המתמשכת של הימין ובבינוי הפוליטי שלו. כמה מאירועים המעניינים במערכת היחסים הזו התחוללו בגליל או סביבו. אירועים אלה ואחרים ישמשו כמקרי מבחן להצגת שלושה פרקי זמן שונים וכהמחשה לכך שבניגוד לראייה המקובלת של יחסי הגומלין האלה כמאבק קבוע  ועז, כללו גם תקופת פיוס והתקרבות.

בשלב הראשון, תקופת ההגמוניה, ניסחה תנועת החרות את ביקורתה כנגד המפעל הקיבוצי, ללא כוח פוליטי ממשי. העימות הפוליטי שהתפרץ בין היתר באסיפות של בגין בצפון הארץ, נכרך במאבק על משאבים סמליים וחומריים, בליבו נמצא היסוד כלכלי-חברתי מרכזי אך הממד העדתי בתוכו היה שולי.

בשנות השישים המאוחרות ובראשית שנות השבעים הפציעה בין בגין לקיבוצים, תקופת דיאלוג ופיוס, לא מוכרת במחקר  ובשיח הציבורי. מנחם בגין היה לאורח המבוקש בקיבוצים בכל רחבי הארץ, לביקור ולהרצאה, גם ברחבי הגליל והצפון.

הפולמוס התחדש בשנות השבעים והעמיק לאחר עליית ‘הליכוד’ לשלטון. אז נוסף לו  ממד עדתי בולט, כחלק מפתיחתו המחודשת של המאבק על עיצובה של החברה הישראלית. היריבות הסלימה ככל שהקיבוצים התגייסו ככוח הפוליטי המאורגן של ‘המערך’ במאבק להשבת ההגמוניה. קריית שמונה וקיבוצי הגליל העליון ניקזו אליהם במהלך הבחירות לכנסת העשירית את העימות שסביבו התקבע הדימוי הקליט של ‘המיליונרים עם ברכות השחייה’. הדימוי הזה, שאינו מתאר באופן מדויק את דבריו של בגין, משמש מאז כמטאפורה ארוכת שנים לעוינות בין עיירות הפיתוח לבין הקיבוצים, ובה בעת ממחיש את הפוטנציאל הטמון בה לרווחים פוליטיים.

על שלושה אתרים בגליל: צפת, גוש חלב, וחוקוק – בעט כותבי העיתים ובקרדום הארכאולוגים

מושב ג’ , אודיטוריום זרנגין,  15:00 – 16:30

יו”ר המושב: פרופ’ ינון שבטיאל, המכללה האקדמית צפת

נגר גרמני בצפת, האגודה הלונדונית וטבחה: לפיענוחה של חידה היסטורית

פרופ’ חיים גורן, המכללה האקדמית תל-חי

gorenh@telhai.ac.il

במהלך עבודתי על פעילות הגרמנים הקתולים בארץ, ועל התיישבותם בבקעת טבחה בשלהי המאה הי”ט, מצאתי במקורותיהם שאת שלושת הצריפים הראשונים בנה עבורם נגר גרמני בצפת, והם העבירום במבצע ‘חומה ומגדל’ והעמידום על שפת הכנרת. מלבד שמו, לא היה בשום מקום מידע עליו, וגם יודעי ח”ן בצפת לא ידעו על קיומו. גילוי מקרי של תצלומים בארכיון דלמן בעיר הגרמנית גרייפסוולד הביא לפריצת הדרך, מאז מצאנו לא מעט פרטים עליו ועל רעייתו ועל פעילותם רבת השנית בצפת בשרות ‘האגודה הלונדונית’. מסמכים נוספים אפשרו לנסות ולזהות את הבית בצפת בו התגוררו. בהרצאה יוצג התהליך ויוצגו הממצאים.

על חשיבות גוש חלב בתקופה הרומית הקדומה והתקופה האסלאמית הקדומה לאור מערכת הדרכים

פרופ’ מיכאל ארליך

המחלקה ללימודי המזרח התיכון, אוניברסיטת בר-אילן

Michael.Ehrlich@biu.ac.il

בשתי התקופות הנזכרות הפכה גוש חלב מכפר גלילי רגיל ליישוב המרכזי באזור. בדברים אלה אני מבקש להציע שלתופעה זו יש הסבר שמבוסס על מיקומו של הכפר בסמוך לדרך שבין טבריה וצור. העיר טבריה נוסדה בראשית המאה הראשונה לספירה על ידי הורדוס אנטיפס והפיכתה לבירת ג’נד אל ארדן המוסלמי בראשית התקופה האסלאמית הקדומה.

ניתוח מערכת הדרכים באזור מעלה שהדרך מטבריה לצור, בירת סוריה הפניקית בתקופה הרומית ועיר נמל מרכזית בתקופה האסלאמית הקדומה עברה למרגלות גבעת גוש חלב.

בתקופה הצלבנית, עם הפיכת עכו לנמל המרכזי הוסטה הדרך הראשית לנתיב שעובר כיום בגשר בנות יעקב. ראשית חברה הדרך בין דמשק ועכו, ולאחר חורבנה של האחרונה בין דמשק לקהיר לאורך הדרך הבינלאומית. כתוצאה ממעבר זה, עלתה קרנה של צפת ואילו גוש חלב חזרה להיות כפר גלילי “רגיל”.

מרד בר כוכבא בגליל – על פי עדותן של מערכות המסתור ובראשן מערכת המסתור בחוקוק

פרופ’ ינון שבטיאל, המכללה האקדמית צפת, מלח”ם

Yinon1950@gmail.com

אורי ברגר, רשות העתיקות begiberger@yahoo.com

צביקי בדיחי, רשות העתיקות tzvikib@israntique.org.il

אורן זינגבוים, רשות העתיקות zingnov41@gmail.com

שאלת השתתפותו של מרד בר כוכבא בגליל, שנויה במחלוקת בקרב החוקרים מזה שנות דור. במהלך 10 השנים האחרונות, הצטברו עדויות לא מעטות על כך שהגליל לא שקט במהלך המרד הזה. גילויין, חשיפתן, ומחקרן של מערכות מסתור חדשות ובחינתן מחדש של מערכות מסתור שנחפרו בחפירה ארכאולוגית, שני מרכיבי מחקר אלה הביאו לעדויות משמעותיות לשימוש שחל בהן במהלך המאה השנייה לספה”נ. מערכת המסתור בחורבת חוקוק שהתגלתה לפני שנים רבות, על ידי נער מקיבוץ חוקוק, זכתה לתשומת לב מיוחדת במסגרת מחקרנו את מערכות המסתור בגליל, עקב צורת החציבה שלה ומורכבות מחילותיה. בעקבות היוזמה לפתח את אזור חורבת חוקוק  לקליטת קהל שיגיע בעתיד לביקור בבית הכנסת המרשים שנחשף באתר, יזמה רשות העתיקות גם את חפירתה של מערכת המסתור הזו. תוצאות החפירה החלקית בשלב זה והמשמעויות של הממצאים שהתגלו בתוכה מבטאים היטב את שהתחולל בחורבת חוקוק במאה השנייה לספה”נ.

שותפויות בין מגזריות (מושב כפול)

מושב ג’ , אולם 2105,  15:00 – 18:15

מושב המרכז לחקר המרחב הכפרי

יו”ר המושב: ד”ר אורית דגני דיניסמן, המכללה האקדמית תל חי

דפוס המשילות שהתפתח בשנים האחרונות הוא דפוס של משילות משולבת – Collaborative Governance לפיו שחקנים רבים ממגזרים שונים (ציבורי, פרטי-עסקי ושלישי) יכולים להוביל ולהיות שותפים בקידום ובקבלת החלטות במגוון תחומי חיים. נוסף על כך המדיניות הציבורית מתעצבת על ידי שיתופי פעולה בין רובדי שלטון שונים ((Multi-Level Governance – מקומי-אזורי-מדינתי ובין לאומי. מגפת הקורונה ((Covid-19 אף האיצה תהליכים אלו, לאחר ששילוב גורמים בין מגזריים, בין משרדיים ובין לאומיים היוו דרך אפקטיבית להתמודדות עם אתגרי המגפה (להט, שר הדר וגלנור, 2022; Huang. 2020). 

בשנים האחרונות גדל באופן ניכר היקף השותפויות הבין- מגזריות בישראל. המחקר מעלה עדויות לכך כי קיימת הבנה רחבה יותר של השחקנים המעורבים בהן בדבר חשיבותן והפוטנציאל הטמון בהן לצד מורכבותן והקשיים הכרוכים בניהולן באופן אפקטיבי. על אף זאת השימוש שעושים ארגונים מהמגזרים השונים בכלי זה עדיין מצומצם יחסית וניכר כי עומדים בפניהם אתגרים רבים (שמיד ואלמוג בר, 2016, 2022, Uster, Beeri & Rachel Vashdi).

במושב יוצגו מחקרים ועדויות מהשדה בשלושה תחומים מרכזיים: המנהיגות האזוריות והשותפויות במסגרת האשכולות האזוריים; שותפויות בין מגזריות בתחומי חברה וקהילה; ושותפויות אסטרטגיות לפיתוח כללי, חדשנות ויזמות עסקית. מטרת המושב להציג מחקרים עדכניים בנושא השותפויות הבין מגזריות בישראל, להציג את היתרונות לצד האתגרים שבניהול שותפויות אלו ולערוך דיון המשלב תאוריה ופרקטיקה לאיתור עקרונות הפעולה לניהול שותפויות מיטיב ובחון אפשרויות למחקרים עיתיים בנושא. 

הרצאת מבוא

שותפויות בין-מגזריות וממשל רשתי

ד”ר אנה אוסטר

המכללה האקדמית עמק יזרעאל , avshan@gmail.com

שלושת העשורים האחרונים מתאפיינים בשינויים דרמטיים במבנה, בתפקוד ובאופני הניהול של ארגונים ציבוריים, הן ברמה המקומית הן ברמה הארצית. בספרות תולים שינויים אלו בגישת הממשל הציבורי החדש (NPG) (Osborne, 2010), המאפשרת ראייה הוליסטית של ממשל שבו אזרחים ושחקנים לא ממשלתיים הופכים לשותפים בתהליך קבלת ההחלטות הציבורי.

ברמה המקומית תהליך זה מכונה המעבר משלטון מקומי לממשל מקומי (From local government to local governance) המתאפיין בריבוי שחקנים ומוסדות (ציבוריים, פרטיים ומהמגזר השלישי); טשטוש גבולות באשר לאחריות של שחקנים אלו לקידום נושאים מקומיים; תלות גוברת בין השחקנים המוניציפליים באשר להשגת המטרות הארגוניים; מעבר מניהול אנכי ואספקת שירותים ישירה לניהול רוחבי ורשתי. נוסף על כך, הפך בעשורים האחרונים שיתוף הציבור לנושא בולט בזירה המקומית.

מחסור במשאבים וצמצום בשירותים ציבוריים מצד השלטון המרכזי, ערערו את הדומיננטיות של הממשלה כמקור הידע והמשאבים לפתרון בעיות חינוכיות וחברתיות. נושאים כמו נוער בסיכון, נשירה סמויה מבית הספר, יזמות מקומית, תעסוקה לאנשים עם מוגבלות, תכניות שיקום רווחה, הכנה לשירות צבאי ותכניות פנאי לצעירים ניתנים על ידי מגוון ארגונים ציבוריים ולא ציבוריים העובדים ביחד כרשת בין-ארגונית מקומית.

לצד היתרונות הגלומים בממשל רשתי, תהליך זה הוא אתגר אמיתי. המרחב המקומי מתחלק למספר רב של שחקנים הפועלים בו, אשר מצד אחד חולקים ביחד לקוחות ומשאבים, ומהצד האחר, הם אינם כפופים לרשות המקומית והם בעלי מנגנון ניהול עצמאיים. בשל ריבוי הדעות והאינטרסים הפועלים במרחב, רשתות שיתופיות יוצרות דילמות ניהוליות רבות המתבטאות בקושי לסנכרן פעילות בין השחקנים ובתקשורת לקויה בין כלל השחקנים. קיים סיכון לתיאום לקוי לצד נטישת השחקנים את הרשת. יתרה מזאת: במקרים מסוימים פעולה שיתופית עם ריבוי שחקנים מעוררת קונפליקטים ומתחים העלולים להוביל לאי-הבנה ולחוסר מחויבות מצד השחקנים לרשת בין ארגונית ומטרותיה. שאלות של ניטור ותיאום אפקטיבי לצד מתן אוטונומיה לשחקני רשת ורגישות תרבותית למאפייניהם של השחקנים השונים בה, מעוררות דיון מעמיק בקרב החוקרים בשלטון המקומי המציעים שינוי באופי המנהיגות המקומית המותאמת לעידן החדש ומצליחה לתמרן בין כלל האינטרסים בזירה המקומית.

חלוקה ל- 3 שולחנות עגולים:

• מנהיגות אזורית – שותפות בקידום מנהיגות צעירה (גליל UP) ואשכולות אזוריים

מציגים: ד”ר תמר אריאלי, גב’ מיכל רייקין, מר דרור ללוש, ד”ר אורית דגני דיניסמן וגב’ יפעת קורן

• שותפויות בחינוך וחברה – שותפויות בתכניות לאזרחים ותיקים, נוער בסיכון (360)

מציגים – ד”ר טניה לוי – גזנפרנץ, ד”ר איילה כהן וגב’ מירי קקון

• שותפויות בתחום חדשנות, פיתוח כלכלי ויזמות

מציגים: פרופ’ אלי גימון, גב’ מירה הרשקוביץ ומר ירדן ארליך

דיון בשולחנות העגולים 

היסטוריה וחינוך בפריפריה הצפונית – מושב של חוקרי קמפוס קצרין, המכללה האקדמית תל-חי.

מושב ד’, אודיטוריום זרנגין,  16:45 – 18:15

יו”ר המושב: ד”ר אודי כרמי

בריכת השחייה בשכונת בת גלים בחיפה

ד”ר ענת קדרון

kidronana@telhai.ac.il

שכונת בת גלים שנוסדה בשנת 1922 הייתה אחת משלוש שכונות גנים שהוקמו בחיפה באותה עת. בעשור הראשון לקיומה הייתה השכונה קטנה ומנותקת מהמרכז העברי שהלך והתפתח בהדר הכרמל. אבל במחצית השנייה של שנות השלושים הפכה השכונה למרכז שוקק, שהפך לאחד ממוקדי הבילוי העירוניים. אחד המנופים המרכזיים היה מבנה הקזינו שהוקם על חוף הים בשנת 1935, ולצידו חוף רחצה מוסדר ובריכת השחייה, שהייתה בריכת מים מלוחים. מבחינה ארכיטקטונית ותפקודית – הבריכה הייתה לסמל לקדמה הציונית. הייתה זו בריכת השחייה האולימפית הראשונה שנבנתה בארץ. נבנה בה מגדל הקפיצות הגבוה בארץ, 3 קומות גובהו. מהמכבייה השנייה (אפריל 1935) ואילך התנהלו בבת גלים תחרויות השחייה ומשחקי הכדור מים. בהמשך השנים התקיימו בה תחרויות שחיה בינלאומיות והתאמנו בה מיטב השחיינים בארץ, עד שנסגרה ונהרסה בשנת 1972. ההרצאה  המוצעת בוחנת  את חשיבותה של הבריכה בשלושה מישורים: במישור המקומי, בבחינת תפקידה התרבותי – קהילתי – שכונתי, וביחסים בין השכונה ובין העיר. במישור הלאומי- ספורטיבי, כבריכה האולימפית הראשונה בארץ. במישור הלאומי-מודרני, בבחינת תפקידו של מתחם הקזינו כולו בעיצוב הפיתוח הציוני כפיתוח מודרני, על רקע היותה של חיפה מרכז כלכלי מתפתח, מרכז בריטי אסטרטגי – ועיר מעורבת.

“ויכולתי לשונא יהודים, אי שם בהרים”, טיול בגליל ומאבק בשודד, בשלוש גרסאות

ד”ר אודי כרמי

udic@telhai.ac.il

בשנת 1943 יצא יוסף פלאם לטיול בוואדי עמוד שבגליל עם חבריו מאגודת המטיילים חובבי הטבע בישראל. במהלך הטיול נתקלו בערבי שניסה לשדוד אותם באיומי נשק. פלאם נאבק בשודד, התגבר עליו והרגו. האירוע התפרסם בעיתונים ובן לילה נעשה פלאם לגיבור היישוב. סיפור גבורתו של פלאם זכה לתוחלת חיים ארוכה במיוחד. אחרי הקמת המדינה הוא שב ועלה בהקשרים שונים ובגרסאות שונות. במבט ראשון ניכר דמיון בין הגרסאות, אך תמונת תקריב מגלה שהן נבדלות זו מזו וצובעות את האירוע בצבעים שונים. לטיול של פלאם בגליל ולמאבק בשודד הערבי היו כל הרכיבים הנחוצים להפוך מאירוע פלילי, למיתוס המגלם בחובו את האתוסים והמיתוסים הלאומיים שעוצבו לפני הקמת המדינה: אהבת המולדת, יהדות השרירים, ובעיקר – מיתוס הסייר בשבילי הארץ ומיתוס הלוחם נגד כל הסיכויים (דוד נגד גלית). ההרצאה תתחקה אחר גלגולן של הגרסאות השונות כפי שהופיעו במהלך השנים.

תרבות הגוף והספורט בכפר גלעדי

ד”ר אור לונטל

leventalorr@telhai.ac.il

ההרצאה עוסקת בסיפורו של קיבוץ ותיק בגבולה הצפוני של ישראל והתפתחות תרבות הספורט בו משנות ה-20 ועד שנות ה-80 של המאה הקודמת. במהלך העשורים הראשונים להקמתו, מספר חברי קיבוץ אידאולוגיים וחדורי מוטיבציה תרמו לפיתוחה של תרבות הספורט המקומית אשר התבטאה בתשתית חברתית ופיזית רחבה. הפעילות הספורטיבית המגוונת שנתמכה על ידי מתקני ספורט מודרניים היוותה נדבך מרכזי בתרבותו של הקיבוץ ביובל הראשון שלו והובילה במרוצת השנים גם להצלחות ספורטיביות ברמה האזורית והלאומית, במיוחד בתחום ההתעמלות והכדורסל. ההרצאה מציגה פרספקטיבה היסטורית פרשנית על הדינאמיקה הייחודית המקומית שאפשרה את התפתחות הספורט והטמעתו במסגרת הקהילה.

המוטיבציות הפנימיות של המנטור, מכשיר המורים בפריפריה הצפונית: מגישות פרו-חברתיות ועד לפרספקטיבות קוגניטיביות-אפקטיביות.

ד”ר יונית ניסים, ד”ר איתן סימון

yonitn@telhai.ac.il ; eitans@telhai.ac.il

בשנים האחרונות גובר העניין בחקר תפקידם ודמותם של המנטורים בתהליכי הכשרה להוראה. מחקר זה מבקש להעמיק את החקר בתחום זה ולהציע פרספקטיבות קוגניטיביות ואפקטיביות. אנו מבקשים לפתוח צוהר התבוננות אל עולמם המורכב של המנטורים בצפון הארץ. המורה המנטור משקיע מאמץ רב בתפקידו, יש לו משימות רבות, כפילויות והתנגשויות אינטרסים בין תלמידיו בכיתתו למורים אותם הוא מאמן. הוא מתוגמל באופן זעום, ומשימותיו אינן זוכות כלל להילה או למוניטין שלהן הוא ראוי. אם כן, נשאלת השאלה מדוע המנטורים לוקחים על עצמם תפקיד זה? מהי תפיסת תפקידם? מהן המוטיבציות המרכזיות בתפקידם? נבקש לבחון את עמדותיהם כלפי תהליכי ההתפתחות המקצועית של סטודנטים בתהליכי האימון וההכשרה להוראה. בהתבסס על שני צירים מרכזיים: הציר המתבסס על היבטים קונטיביים- חשיבתיים והציר המתבסס על היבטים אפקטיביים- מעשים. בנוסף, נבקש לברר מהם הגורמים הפועלים בתהליכי האימון גורמים מסייעים וגורמים מעכבים.

יום הסיורים – יום שלישי כ”א באדר תשפ”ג 14.3.2023, המכללה האקדמית תל חי, קמפוס לוואן (מזרח)

נקודת המפגש בחניה הראשית במכללה האקדמית תל חי, קמפוס לוואן (מזרח)  8:30 – 16:00

סיור 1: בעקבות קרבות ההבקעה בגולן, מר אבירם ברקאי, חוקר מלחמות ישראל

סיור 2: בצפון רמת הגולן: מ 1973 ועד היום: מלחמה ושלום!, מר פיני ירון, תיירות והדרכה צפון הגולן

להורדת קובץ PDF לחצו כאן 

תודה לעוזרים לנו בהפקת הכנס: המכללה האקדמית תל-חי, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, מיגל, מכון למחקר מדעי יישומי בגליל, קרן קימת לישראל, מכון שמיר למחקר, בית אוסישקין, החברה להגנת הטבע