"לונדון בירושלים", תערוכה במגדל דוד

מוזיאון מגדל דוד מציג:

לונדון בירושלים – תרבות בריטית ברחובות העיר

התערוכה שנפתחה במוזיאון מגדל דוד, “לונדון בירושלים” עוסקת ברגעים הנדירים בהם, בראשית המאה ה-20, תחת שלטון המנדט, הפכה ירושלים מעיר קטנה ומוזנחת בה הביוב זורם ברחובות, לעיר מערבית משגשגת עם ניחוח בינלאומי. התערוכה מסיטה לרגע קט את המבט מירושלים הפוליטית והדתית, ומביאה את החלק הטוב בסיפור חיי היום יום של העיר המנדטורית – מוסדות התרבות והבילוי, התערוכות והירידים, חוגי התיאטרון, אולמות הקולנוע, הקונצרטים הקלאסיים והריקודים הסלוניים, מועדוני הספורט, בתי הקפה, האוכל והאלכוהול.

ירושלים העכשווית היא עיר בירה תוססת ועדכנית, המציעה לצד אתריה ההיסטוריים גם מוזיאונים ומרכזי תרבות עשירים, קבוצות מובילות בעולם הספורט הישראלי, פסטיבלים בינלאומיים, קולינריה יצירתית כובשת עולם וחיי לילה צעירים ומעודכנים. אבל מסתבר שלא תמיד לאורך שנותיה הרבות של העיר היה זה כך… אז באיזה רגע הפכה ירושלים לבירת תרבות?

 במרכז התערוכה החדשה “לונדון בירושלים” עומד סיפורה של מצודת מגדל דוד, אשר הפכה למוזיאון העיר ולמוסד תרבות מרכזי בשנות ה-20 של המאה הקודמת, לאור חזונו של המושל הבריטי הראשון של העיר, סר רולנד סטורס: אחרוני החיילים עזבו את המצודה, שאריות הנשק פונו, המקום שוקם לתפארת ועד מהרה אירח את הקהל הירושלמי – תערובת של קצינים וחיילים בריטים, יחד עם ירושלמים וותיקים ואלה שמקרוב באו במיטב מחלצותיהם, אשר הגיעו להאזין לקונצרט חזנות או לקונצרט קלאסי, לבקר בתערוכה של ‘אגודת האמנים העברית’, לשתות תה אנגלי מספלי חרסינה עם עוגות קצפת, ולהתפעל בקול רם מהחידושים הרבים המגיעים אל העיר מדי יום.

“מטבע הדברים, לתקופת המנדט בארץ ישראל הוקדשו מחקרים היסטוריים רבים” אומרת אילת ליבר, מנהלת המוזיאון והאוצרת הראשית , “אך למעשה טרם נחקר לעומק נושא השפעתה של התרבות הבריטית על ירושלים, וזוהי התערוכה המוזיאלית הראשונה העוסקת בהשפעת חיי התרבות על התפתחותה של העיר באותה תקופה”.

מה בתערוכה:

הלו, הלו, ירושלים מדברת! במרץ 1936 נפתחו שידורי הרדיו מירושלים בקריאה הנרגשת: This is Jerusalem Calling!”” מפי שדרנים בעברית ובערבית. “כדי להקים לתחיה את ימי הרדיו הבריטיים, שחזרנו את אולפני ירושלים, והצבנו שלוש עמדות שמע ויזואליות בהן מושמעים קטעים ארכיוניים מקוריים ונדירים של התזמורות החיות שניגנו, התסכיתים שהושמעו, הקונצרטים, שידורי החדשות והצגות הרדיו שהיו פופולאריות מאוד באותה תקופה”, אומרת אוצרת התערוכה ענבל דרור לקס. במקביל, יוכלו המבקרים ליהנות מצילומים היסטוריים של התזמורות והשחקנים המוקרנים על הקיר, ולהתרשם מפסנתר כנף של רשות השידור, שהובא במיוחד לתערוכה.

 כשסלון היה סלון – מסיבות החברה הבריטית הגבוהה – כדי להיות נאמנים למקור, נבנה במיוחד עבור התערוכה סלון תקופתי משוחזר עם ויטרינות וארונות כלים וסרוויסים בריטיים אותנטיים, רדיו ישן, וכמובן תמונות אמנות המייחדות את התקופה ומעטרות את הסלון. כמו כן הוצבו בתערוכה מעמדי עיתונים ישנים בעברית, אנגלית וערבית, שם יוכלו המבקרים לעיין בעיתוני התקופה הנדירים, על  האירועים ההיסטוריים המשולבים בהם, בהם עיתון מיום הכרזת המדינה. כדי לשתף את המבקרים בחוויה הסלונית, מדי 10 דקות יתקיים נשף ריקודים סלוניים, בו מוזמנים המבקרים לרקוד באופן פעיל, כולל לימוד צעדי הריקוד המיוחדים.

סינמה בריטי – התערוכה מאפשרת הצצה על חוויית הקולנוע של אז, דרך שחזור אולם קולנוע ישן עם מושבים מתרוממים מעץ ווילונות קטיפתיים, שם ישבו המבקרים ויצפו בסרטים קלאסיים של התקופה וביומני הקולנוע של שנות ה-40-30. בנוסף, הופק עבור התערוכה סרטון מיוחד, המשלב קטעי ארכיון היסטוריים ונדירים בשילוב אנימציה עכשווית, ומתאר את ההיסטוריה של הקולנוע בתקופת המנדט. במסגרת התערוכה יוקרנו מדי יום סרטים באורך מלא.

בר ה’פינק’ המיתולוגי מתעורר לתחיה – מה עושה חייל בריטי בעיר דתית מסורתית שרוצה ללגום בירה או וויסקי? יושב בבר ה’פינק’, שמשך אליו את אנשי צמרת הממשל הבריטי וגם עיתונאים זרים. “במהלך המחקר המקדים גילינו דבר מדהים”, אומרת ליאת מרגלית, אוצרת התערוכה. “בר ה’פינק’ המיתולוגי אמנם נסגר לפני שנים, אך הוא חי ונושם בקרב המשפחה שהיה בבעלותה, שבחרה לשמור בביתה את הרהיטים, הבקבוקים, ציורי האמנים שהיו על הקיר, התקליטים הישנים, ואפילו את קופסאות הסיגרים מאותה תקופה. בעקבות הגילוי, החלטנו לשחזר  את חזיתו של הבר ההיסטורי, גם ברמה הוויזואלית וגם מבחינת הקולות, השיחות, שקשוק הכוסות וכמובן השירים הישנים והנפלאים”. אחד הפריטים המסקרנים בתערוכה הוא ספר המבקרים של בר ה’פינק’ על דפיו הצהבהבים, בו יוכלו המבקרים להציץ במכתבים המקוריים בכתב ידם, של כל אישי הציבור, האמנים ושחקני הקולנוע המפורסמים שביקרו במקום, אליו מצטרף גם ספר המבקרים האותנטי של מלון קינג דיויד מתקופת המנדט, עם כל הדיפלומטים, הפוליטיקאים ושועי עולם שביקרו בו.

כדי להמחיש למבקרים את חשיבותו של מגדל דויד לתרבות ולאמנות של אותה תקופה, הוצבו בתערוכה לוחות מודעות ובהן כרזות ופרסומות אותנטיות מתחומי התרבות בירושלים – אירועי מוזיקה, קונצרטים, מופעי מחול, סרטים בבתי הקולנוע ותערוכות. מדובר על  מקבץ נדיר של כרזות מקוריות בשלוש שפות, שהודיעו לקהל המקומי על ההתרחשויות הקרובות, ודרכם ניתן ללמוד על ההוויה התרבותית שהתקיימה בירושלים. בנוסף, בכל חללי התערוכה יוצגו סרטוני ארכיון המתארים את פעילויות הספורט של אותה תקופה, סרטון פנורמי בשילוב אנימציה המתאר את האדריכלות המרכזית בתקופת המנדט של המבנים ההיסטוריים כמו ימק”א, אוגוסטה ויקטוריה והאוניברסיטה העברית, וסרטון אנימציה המציג את המעבר מהשלטון העותומאני למנדט הבריטי.

מוזיאון מגדל דוד בירושלים הוא הרבה יותר ממוזיאון. זהו אתר היסטורי וארכיאולוגי בו מתרחשים כל העת אירועי תרבות ואמנות, תערוכות מתחלפות, פעילויות חינוך, הופעות ומסיבות. אירועי התרבות והפעילויות במגדל דוד מיועדים לכולם – לישראלים ולתיירים בכל גיל, מכל דת ולאום. הם מחברים בין מזרח ומערב, בין קודש לחול, בין ימי קדם לימינו אנו, ומציגים את ירושלים הנצחית והעכשווית, האוניברסלית והרב-תרבותית. מגדל דוד של כולם!