מהנעשה במכון איילון דצמבר 2023

לכל ידידנו,
חודש דצמבר עבר ואיתו גם שנת 2023 . אנו מסתכלים קדימה לעבר שנת 2024 ומיילים שתהיה טובה יותר.
וועדת הכספים של המועצה לשימור קיימה פגישה של חבריה במבואה החדשה שלנו.
אוניברסיטת בן גוריון בשיתוף משרד המורשת, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, רשות הטבע והגנים ורשות העתיקות קיימו אירוע סיום קורס “תכנית קדם” לבוגרי מחזור א’ בבית המשלחות והדלקת נר חנוכה.
היזם משה רדמן הגיע להרצאה באולם בית המשלחות מחלקת חינוך של המועצה לשימור ערכו יום פעילים לשרות הלאומי באולם ההגנה.
במהלך המלחמה החל לפעול אצלנו גן ילדים מטעם עמותת דניאל לקידום חינוך ולדורף, הילדים החמודים בני השלוש כבר למדו לרוץ למרחב המוגן בעת אזעקות בצורה שקטה ומסודרת, את הזמן במרחב המוגן הם מעבירים בשירים עם הגננות
המקסימות.
כולנו תפילה לחזרתם של יתר החטופים והחיילים בדרום ובצפון בריאים ושלמים לביתם.
האתר פתוח למבקרים ואירועים, לתאום ופרטים נא להתקשר אלינו
לטלפון: 08-9406552, מצפים לראותכם.
בידידות
רני אורן וצוות מכון איילון

חידת החודש
מה היה שמו של רכז הביטחון שהחליט על חלוקת חלוקים לבנים לאחר פיצוץ הרכבת?

א. אריה פלד
ב. שלמה הלל
ג. לא הייתה החלטה כזו, הם לקחו את החלוקים מחבלי הכביסה
ד. ד”ר יוסף קוט

ותשמעו סיפור – איך הכל התחיל?? המשך מחודש אוקטובר – נובמבר
מספרו של שלמה הלל: רוח קדים, בשליחות מחתרתית לארצות ערב שקט נשתרר בחדר. כעבור דקה דן שאל: “איפה זה יהיה?” יוסף השיב ללא דיחוי: “לא אוכל להוסיף עד שלא תתנו לי תשובה חיובית”. “לא נוכל להשיב עכשיו. עלינו להביא את העניין לאסיפה בקיבוץ”, מלמלתי בחוסר נחת. “חשבנו שאתם האחראים והמוסמכים, לכן זימנתי אתכם. חבל. תבררו תוך כמה ימים ותחזרו אלי”, ענה יוסף קצרות.
דן אמיר ואני יצאנו מדירתו של יוסף רוכל, וישבנו על המדרכה בפתח ביתו, המומים ונרעשים. זה עתה היינו שותפים לאינפורמציה ולמחשבות על הקמת מדינה יהודית, על מלחמה, ועל שעלינו מוטל להיערך אליה ולפתור את “הבעיה העיקרית”. וכי מישהו יכול לסרב? אנחנו נסרב? אבל מצד שני – אין זה פשוט כל וכלל. לא הבעיה של הסכנות שרוכל דיבר עליהן הטרידה אותנו. כלל וכלל לא. הבעיה הייתה העבודה בבית-חרושת. עזבנו את הבתים הנוחים שלנו בחיפה ובתל- אביב, כדי לעסוק בחלוציות, בהקמת קיבוץ חדש, בעבודה הרואית בחקלאות, בשמש, במחרשה ובחרמש, ופתאום מדובר על עבודה בבית חרושת, כמו בסרט “זמנים מודרנים” של צ’רלי צ’פלין. היסכימו החברים לכך? דן, שנמנה עם קבוצת עליית הנוער שהצטרפה אלינו, נזכר והזכיר את התנאי להצטרפותם
אלינו, “לקבוצת הצופים”: כי נקים קיבוץ ימי של דייגים וימאים בים התיכון. התחייבנו לכך.
למען האמת, כאשר הקבוצה מעליית הנוער הצטרפה, התחייבנו לחבריה להקים קיבוץ
בבטיחה, בצפון הכנרת, היכן שהירדן נכנס לכנרת, מקום שהיה קרוב ומוכר לאנשי עין-גב,
ונפשם של החבורה מעליית הנוער חשקה בו. רק לאחר שהובהר לנו על- ידי המוסדות
המיישבים כי אין לכך כל סיכוי, “התפשרנו” על הקמת קיבוץ ימי. זה היה חידוש: קיבוץ ימי, עם ספינות דייג ואוניות, מעשה חדשני והרואי. עכשיו נבוא לחברינו ונאמר להם: תשכחו מזה, תלכו לעבוד בבית חרושת, ליד מכונות אוטומטיות, כמו צ’רלי צ’פלין?
המשך בחודש הבא…

תשובה לשאלת חודש אוקטובר-נובמבר: הבעיה העיקרית, לפי דבריו של יוסף אבידר, באותה תקופה הייתה מחסור בתחמושת.
יודעים את התשובה לשאלת החודש החדשה? היכנסו לדף הפייסבוק של מוזיאון מכון איילון וענו נכונה על חידת החודש החדשה

להורדת קובץ ה-PDF לחצו כאן