סיור באמהרית לקהילת יוצאי אתיופיה מלוד דרך בנק לאומי. צילום: נגה בן ארי
לכל ידידנו,
חודש יולי החם חלף עבר לו, בחודש יולי ביקרו כ – 5000 תיירים ומבקרים ישראלים.
חברת התיירות TRAVEL 2G הגיעו עם נוער מארה”ב לסיורים + ארוחת פלאפל בחורשה. היינו עסוקים בהכנה והגשה אז אין תמונות, מבטיחים בפעם הבאה….
סיימנו את השיפוץ בבית 17 וכבר נכנסו אליו הדיירים החדשים שגם עובדים כמדריכים אצלנו.
מח’ חינוך של המשטרה ממשיכה עם הסדנאות ליחידות השונות באולם בית המשלחות + סיור עם רני.
אנו שוקדים עכשיו על הכנת תכניות חינוכיות בנושא “אמץ אתר” לתלמידי רחובות בשיתוף מחלקת חינוך של המועצה לשימור.
בידידות
רני אורן וצוות מכון איילון
חידת החודש
לאן הועברו המכונות לאחר קום המדינה?
א. הוחזרו חזרה לפולין
ב. תל אביב
ג. לטרון
ד. ירושלים
תשובה לשאלת חודש יוני: העונש על ייצור נשק או תחמושת בתקופת המנד”ט הבריטי היה מאסר והוצאה להורג
יודעים את התשובה לשאלת החודש החדשה? היכנסו לדף הפייסבוק של מוזיאון מכון איילון וענו נכונה על חידת החודש החדשה
ותשמעו סיפור:
חמ”ד בגבעת הקיבוצים – אלישיב שחם המשך מחודש שעבר.
מתוך החוברת – מכון איילון
ב 1952 הפך חיל מדע )חמ”ד( לאגף מחקר ותיכון – אמ”ת, במשרד הביטחון.
מטרת השינוי לא הייתה ארגונית בלבד – חמ”ד הוסב לגוף אזרחי שתפקידו הורחב לכלל נושאי המחקר והפיתוח הביטחוניים.
במסגרתו החלו בתכנון ארוך טווח, הכשרת סגל מקצועי מדעי והקמת מתקנים וציוד מתאימים.
גבעת הקיבוצים המשיך להוות את אחד מהבסיסים העיקריים.
כמנהל אמ”ת מונה מוניה מרדור שהיה מבכירי העוסקים ברכש ממקורות הצבא הבריטי בארץ ובהמשך אף ניהל ותיאם את פעולות הרכש באירופה.
כסגנו מינה את שלהבת פריאר . בכל אותה עת המשיך פרופ’ ארנסט ברגמן לכהן כמנהל המדעי של האגף.
היחידה הצבאית ‘חמ”ד ג’, המשיכה לפעול
בגבעת הקיבוצים בנושא מחקר והפקת אורניום פוספטים אשר התגלו בנגב.
ציודה הצבאי של היחידה הועבר לרשות רפא”ל – רשות פיתוח אמצעי לחימה, עם הקמתה ב – .1958 בגבעת הקיבוצים המשיכה לפעול המנהלת להקמת הכור האטומי ליד פלמחים ועם הקמתו של הכור עברו אנשיה ב 1960 למרכז הגרעיני שנקרא מרכז גרעיני שורק.
גבעת הקיבוצים ננטשה, ושטחה, שהפך לרכוש מכון וייצמן המתין לדייריו החדשים שלא איחרו להגיע.