125 שנה למפגש הרצל עם הקיסר
מאה עשרים וחמש שנה אחורה במכונת זמן: 28.10.1898, השמש לוהטת אין צל. אנחנו ליד השער הישן של מקוה
ישראל, כאן הקמנו בשנת 2012 את הפסל המציין מפגש היסטורי.
אנחנו רואים מפגש בין שני אנשים. אחד על סוס, זהו וילהלם השני קיסר גרמניה, שליט כל יכול של מעצמה, רוכב
בראש מאות פרשים. השני, תיאודור הרצל העומד זקוף מולו ונושא דברים. הרצל היה עיתונאי יהודי שלא ייצג שום
מדינה, הוא דיבר בשם עם ללא ארץ המבקש לאפשר לו לצאת מהגולה ולחזור לארץ אבותיו.
בשבוע הבא יחול יום 2 בנומבר – הצהרת בלפור מ- 2.11.1917 בה הכירה ממשלת בריטניה בזכות העם
היהודי לבית לאומי בארץ ישראל. דעו כי ההכרזה החשובה הזו נולדה כאן במקוה ישראל. בפנייתו של הרצל אל
הקיסר ובאמצעותו אל שליטי העולם הוא נושא את דברי משה רבנו “שלח את עמי”.
התנועה הציונית אותה הקים הרצל אך כשנה לפני המפגש הזה, עולה במפגש הזה על הבמה העולמית והרצל מוכר
כמנהיגה. בעקבות אביב העמים באירופה, גם התנועה הלאומית שלנו מתעוררת. לא עוד תפילות בלבד והבעת
תקווה “אם ירצה השם”, אלא אם אתם תרצו. “אם תרצו, אין זו אגדה!” קרא הרצל לאחיו.
לא כל היהודים תמכו בפעלותיו של הרצל, רבים חששו כי הניסיון לתחייה לאומית יתן תירוץ לאנטישמים לראות
בהם בעלי נאמנות כפולה. רבים השלו את עצמם כי האנטישמיות תחלוף תוך דור או שניים.
הרצל הזהיר אותם: “האם אינכם רואים כי האנטישמיות אינה תופעה חולפת? אם לא נצא מאירופה, כולנו נצטרך
שוב לענוד את הטלאי הצהוב. מה שעושים לנו היום הוא כאין וכאפס לעומת מה שעוד יבוא”. כמה עשורים לאחר
מכן הגיעה השואה בה רצחו הנאצים הגרמנים ומשתפי פעולה עמם, 6 מיליון יהודים בהם 1.5 מיליון ילדים.
הרצל דיבר עם שועי עולם כשווה בין שווים, הוא והקיסר מבחינתו הם שני מנהיגים של עמים, שניהם באים
מאירופה לביקור בארץ ישראל והוא מדבר עם הקיסר בשפתו הגרמנית. בפגישה כאן ובפגישות נוספות הוא מבקש
מהקיסר להשפיע על השולטן התורכי, כי יאפשר ליהודים להתיישב בארץ. כולם ירוויחו אמר הרצל: אנחנו נפריח
את השממה כאן ואתם עמי העולם, הרי ממילא אינכם רוצים אותנו אצלכם – כך תיפטרו מאיתנו…
הרצל מביט דרך סוסו החצוי של הקיסר ומה הוא רואה? הפסל מוטי מזרחי בנה את הפסל באופן המיוחד הזה
כי הרצל בדמיונו ובחזונו רואה דרך הקיסר וסוסו – את מדינת היהודים. הוא רואה אותנו, היהודים החיים בארצם
כשהיא דמוקרטית וליברלית.
הרצל דיבר כבר במאה ה-19 על זכויות שוות לנשים כולל זכות הצבעה וזכות להבחר. כאשר הוא אמר זאת, לא
הייתה זכות כזו לנשים במדינתו של הקיסר הגרמני ולא באף אחת ממדינות העולם! הרצל חזה מדינה בה המיעוטים
הם שווי זכויות, הרבנים זוכים לכבוד, אולם קיימת הפרדת הדת מהמדינה, החברה מאפשרת פרנסה לכל ותומכת
בחלשים.
הרצל בעמדו כאן מול הקיסר, רואה את המקום אליו יוכל כל יהודי לבוא ולחיות חופשי ושווה זכויות במדינתו שלו.
לא עוד מי שצריך כל דור לצרור את רכושו הדל עם הכינור המטאפורי ולנוס ממדינה אחת לאחרת, שגם בה יהיה
רק אורח.
עו”ד אילן שלגי, יו”ר פורום הרצל | אוקטובר 2023