מחוז צפון - אירועי שבוע אתרי מורשת, מאי 2026

מחוז  צפון  – אירועי שבוע אתרי מורשת מאי 2026 – דינה אבשלום גורני  – מנהלת מחוז צפון

במסגרת שבוע אתרי המורשת בישראל קיים מחוז צפון של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ארבעה אירועים מרכזיים ברחבי הגליל והעמקים, שחיברו בין מורשת, קהילה, תרבות וחינוך והפכו את אתרי המורשת למרחבים חיים של מפגש ועשייה.

דווקא בתקופה מורכבת זו, בצל האתגרים הביטחוניים בצפון, בחר מחוז צפון להמשיך ולקיים פעילות משמעותית עבור התושבים והקהילות, מתוך הבנה כי למורשת יש כוח לחזק תחושת שייכות, רצף וחוסן מקומי.

במהלך השבוע התקיימו: השקת גיליון 51 של "הגלילה" שהוקדש לנשים יוצרות ומנהיגות בגליל; תערוכת יצירותיו של אלכס לוי בקיבוץ שריד; פעילות מורשת בגליל העליון בנושא מלאכות קדומות בשיתוף אשכול גליל מזרחי; ופסטיבל האביב בנחל נחל ציפורי, שהפגיש אלפי משתתפים עם טבע, תרבות ומורשת מקומית.

האירועים ביטאו תפיסה רחבה של שימור מורשת לא רק כשימור של מבנים ואתרים, אלא כחיבור חי בין אנשים, סיפורים, קהילה ומקום.

אירוע השקת גיליון 51 של "הגלילה" עיתון מחוז צפון של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל

הוקדש לנשים יוצרות, מנהיגות וחלוצות בגליל ובצפון, שפעלו והשפיעו מראשית ימי ההתיישבות ועד שנותיה הראשונות של המדינה.
חלקן מוכרות ורבות מהן נותרו עלומות, אך כולן יחד מהוות חלק משמעותי מהמורשת האנושית, התרבותית והחברתית של הצפון.

הגיליון מבקש להאיר סיפורים וקולות שלא תמיד קיבלו מקום מרכזי בזיכרון ההיסטורי, ולהרחיב את המבט על המורשת המקומית דרך עשייה נשית, קהילתית ותרבותית.
רבים מהמאמרים נכתבו מתוך חיבור אישי, זיכרונות משפחתיים וסקרנות אמיתית של הכותבות והכותבים לחשוף ולתעד סיפורים שנשכחו עם השנים ודווקא החיבור האנושי הזה מעניק לגיליון את ייחודו.

באירוע השתתפו כ־80 אורחות ואורחים, ובהם ניב ויזל, מנכ"ל המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, דליה אייל, סגנית ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל, ונצ"מ שירה ליבמן, ראש מחלקת חינוך באגף ההדרכה במשטרת ישראל, אשר בירכו על החיבור בין מורשת, קהילה, חינוך וזהות.

במהלך הערב התקיימו שלוש הרצאות שעסקו בנשים, מנהיגות וסיפור מקומי, ואת האירוע חתמה שירה בציבור של שירי נשים ישראליים בהובלת שתי זמרות, ברוח קהילתית ומרגשת.

תודות לד"ר אסתי ינקלביץ ומיטל פישל ילינסקי, עורכות, לרוני חיימוב, מנהל תחום מידע פרסומים ודיגיטל, לבוריס אמינוב ושני שקלים תחום מידע פרסומים, דיגיטל ועורכי אתר האינטרנט, לאסף לונדנר ולמיטל פישל ילינסקי על ארגון האירוע. תודה לכותבות ולכותבים, לשותפים ברשויות המקומיות ולכל מי שלקח חלק ביצירת ערב של מורשת חיה, השראה וקול נשי נוכח.

קיבוץ שריד –  תערוכה לכבודו של האומן אלכס לוי

תערוכת יצירותיו של אלכס לוי, שנפתחה במסגרת אירועי שנת המאה לקיבוץ שריד, חשפה מחדש את סיפורו יוצא הדופן של נער צעיר שהגיע לקיבוץ לאחר מלחמת העולם השנייה והפך לאחד הקולות האמנותיים המרגשים שפעלו בו בראשית שנות המדינה.

אלכס לוי הגיע לשריד בשנת 1945 כחלק מחברת הנוער היוגוסלבית, נער שנשא עמו את זיכרונות המלחמה והחורבן, אך גם כישרון אמנותי יוצא דופן ויכולת ביטוי עמוקה.
במוסד החינוכי בשריד מצא מרחב של יצירה ושייכות, ובהשפעת אנשי חינוך ואמנות שפעלו במקום, בהם דן אמיתי והמשורר נתן יונתן, גיבש את שפתו האמנותית הייחודית.

במרכז התערוכה עמד ציור קיר שיצר בשנת 1951 בבית המלאכה של הכיתה המקצועית בקיבוץ יצירה נדירה המשלבת בין רוח התקופה החלוצית לבין ביטוי אישי עמוק.
בציור נפגשים ערכי העבודה, הבנייה וההתיישבות עם שכבות של זיכרון, כאב וחיפוש זהות של דור צעיר שביקש לבנות לעצמו חיים חדשים בארץ ישראל.
לצד ציור הקיר הוצגו בתערוכה גם רפרודוקציות של עבודות נוספות של אלכס לוי, אשר אפשרו להיחשף למנעד הרחב של יצירתו ולכישרונו האמנותי הבולט כבר בגיל צעיר.

לתערוכה חשיבות מיוחדת לא רק בהצגת יצירתו של אמן צעיר ומוכשר, אלא גם בהשבת סיפורו אל הזיכרון המקומי והתרבותי. היא מדגישה את הקשר העמוק בין אמנות, חינוך, קהילה ומורשת, ומאפשרת מבט מחודש על עולמם התרבותי והרוחני של בני הדור הראשון במדינה ובקיבוצים.

המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, יחד עם יד יצחק בן־צבי ובשותפות עם קיבוץ שריד, יבצעו את טיפול השימורי ביצירה הנדירה מתוך תפיסה כי שימור מורשת כולל גם את האמנות והסיפורים האנושיים הטמונים בתוך המבנים והמרחבים ההיסטוריים. עבודת השימור, המתבצעת בידי מומחים בתחום, מבטיחה כי היצירה תמשיך לספר את סיפורה גם לדורות הבאים.

ברצוננו להודות לקיבוץ שריד שפתח את דלתותיו בפנינו, לעפרה ברעם מנהלת חגיגת המאה של הקיבוץ, ולמתנדבים ולמתנדבות, לאילת רוזן קרוא מנהלת ארכיון הקיבוץ לשעבר.
לאוצרים של התערוכה, עדי יקותיאלי וסמדר ברק, שגם ערכה את הקטלוג. לארכיון קיבוץ שער העמקים.
למנכ"ל ויו"ר מפעל גמל על התרומה רחבת הלב לקיומו של אירוע זה, לקרן חבצלת החדשה ולמועצה האזורית עמק יזרעאל.

מלאכות מסורתיות בגליל העליון

למרות המציאות המאתגרת בגליל העליון, בחרנו להמשיך לקיים פעילות חיה ומשמעותית עבור התושבים והקהילות, מתוך הבנה כי למורשת יש כוח לחבר בין אנשים, להעניק תחושת שייכות וליצור רצף בין עבר, הווה ועתיד.

קיימנו פעילות מדלגת בין אתרי המורשת בנושא מלאכות קדומות יומיים מרוכזים של פעילות חווייתית לכל המשפחה, ששילבה סדנאות, סיפורי מקום ומפגש בלתי אמצעי עם עולם המלאכות המסורתיות וההיסטוריה המקומית.

האירועים התקיימו בית השומר בכפר גלעדי, במרכז המבקרים בראש פינה, והאירוע המרכזי התקיים באחוזת דוברובין, שאירח את מוזיאון הרעות ואת מוזיאון חצר תל-חי ואת הקהל הרחב לפעילות עשירה ומגוונת. במהלך היום השתתפו תושבים מכל האזור, משפחות, ילדים ואף גני ילדים, שלקחו חלק בפעילויות, סדנאות והתנסויות שחיברו בין מורשת מקומית, מלאכות מסורתיות וחוויה קהילתית חיה.

האירועים הדגישו את חשיבותם של אתרי המורשת לא רק כמקומות המשמרים עבר, אלא כמרחבים חיים של קהילה, חינוך, תרבות ומפגש אנושי במיוחד בתקופה שבה יש צורך לחזק את תחושת הבית, השייכות והחוסן האזורי.

זה המקום להודות למנהלות ולמנהלי אתרי המורשת על ההתגייסות להפעלת האתרים למרות המצב, לתרומת ה-JNF, תוכנית חוסן בצפון שתרמה את התקציב לאירועים אלו, לרוני בר נתן ולנועה גפן על גיוס התרומה ולבוריס אמינוב, תחום מידע פרסומים ודיגיטל.

פסטיבל אביב בנחל ציפורי

פסטיבל האביב הרביעי בנחל נחל ציפורי התקיים השנה באחד המקומות היפים והמיוחדים באזור, טחנת הנזירים והפך ליומיים של טבע, קהילה, מורשת, תרבות ומפגש אנושי מחבר. את הפסטיבל יוזמת ומפיקה רשות ניקוז קישון עם שותפים רבים. המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל לוקחת חלק בפסטיבל זה זו השנה השלישית.

לאחר תקופה של דחיות ואתגרים טכניים וביטחוניים, עצם קיומו של הפסטיבל נשא משמעות מיוחדת. דווקא בימים מורכבים אלו, הבחירה להמשיך ולקיים אירועים קהילתיים במרחבי המורשת והטבע של הצפון מבטאת את החשיבות של חיבור בין אנשים, מקום ותרבות — ואת הצורך לאפשר לתושבים רגעים של נשימה, שייכות וחוויה משותפת.

ביום הראשון של הפסטיבל, שנערך ביום שישי בטחנת הנזירים, משך אליו כ־4,400 משתתפות ומשתתפים שנהנו מסדנאות, מופעים, הדרכות ופעילויות לכל המשפחה בלב הנוף הגלילי.
היום השני התקיים במתחם האירוח החקלאי אבו־עאטף וכלל סיורים, מפגשים וסדנאות מגוונות, בהשתתפות כ־800 מבקרים נוספים.
בסך הכול השתתפו בפסטיבל במשך יומיים כ־5,200 מבקרות ומבקרים.

הפעילות של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל נערכה על ידי ויטל סלוני שבתחנה שלו נהנו המבקרים מפעילות יצירה באדמה לכול הגילאים.

התגובות הרבות שהתקבלו מהקהל במהלך האירוע וגם לאחריו הדגישו עד כמה יש צורך באירועים מסוג זה, המאפשרים למשפחות ולמבקרים לצאת אל הטבע, לפגוש את נופי הגליל ואת אתרי המורשת שלו, ולחוות יחד תרבות, יצירה וקהילה באווירה פתוחה ומחברת.

הפסטיבל המחיש פעם נוספת את כוחם של אתרי המורשת והנוף לשמש לא רק כמקומות המשמרים עבר, אלא כמרחבים חיים של מפגש, תרבות וחיזוק הקהילה בהווה.

זה המקום להודות לרשות ניקוז קישון על אירוח מקצועי ומשתף ולכול הגופים שלקחו חלק באירוע.

להורדת קובץ PDF לחצו כאן