התנגדות להקמת המלון בעין כרם

לאור תכנית להקמת מלון בעין כרם מבקשת המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל להעביר את התייחסותה כנגד הקמת המלון, וזאת מתוך דאגה לשימור המרקם היישובי של עין כרם ומתוך תפיסות השימור מהאמנות הבינלאומיות.

עין כרם היא כפר ציורי מהבודדים שנותרו בנוף הארץ ישראלי. למרות פגעי הזמן והקדמה, הוא שמר על אופיו מבחינת אתריו החשובים ומראהו החזותי. השילוב בין נוף קדומים, אדריכלות של כפר ערבי שהשתמרה כמעט בשלמותה ומורשת נוצרית, הפכו את עין כרם לאבן שואבת למבקרים רבים ביניהם  צליינים הבאים למקום בכל שנה. המקום הוא הרביעי בחשיבותו לעולם הנוצרי בישראל, אחרי ירושלים, בית לחם ונצרת. 
 
הנתונים הגיאוגרפיים והטופוגרפיים של הכפר מעניקים לעין כרם ייחודיות של נצפות מכיוונים רבים. ניתן לראות את הכפר ממרחקים. הבתים, הכנסיות, מגדלי הפעמונים, הכיפות על רקע העצים והטרסות – כל אלה מהווים ערך אורבני, אדריכלי ונופי הראוי להישמר כבעל ערך תרבותי.

כבר בתקופת המנדט הוגדרה עין כרם ככפר לשימור מעצם היותה יחידת נוף תרבותית ייחודית וככזו נשמרה עד עצם היום הזה. גם אם פרנסי העיר רואים בשכונה נכס כלכלי, ומבקשים להקים בית מלון ושרותי תיירות יש להקדיש מחשבה מעמיקה ורגישות לאופן בו ישולב השימור בפיתוח, כדי שעין כרם תמשיך לשמור על ייחודיותה המושכת אליה מבקרים מהארץ ומחו”ל.

על כן חוות הדעת של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל היא כדלקמן:
לא צריך להיות מומחה גדול בנושאי שימור הרקמה האורבנית כדי להגיע למסקנה חד משמעית שהקמת המלון המוצע הוא בבחינת אסון מתגלגל. הקמתו תהווה סמן ימני למה שמותר לעשות במרקם הכפר עין כרם. הקמת בית מלון בנפח המוצע ובמקום המוצע, הוא בבחינת עוול משווע העלול להאפיל על נוכחותו של המעיין שהוא בעל חשיבות לעולם הנוצרי. בעין כרם קיים איזון עדין בין “ריק” ל”מלא”, בין נפח בניינים לבין המרווחים שביניהם. זה אמנם אינו מדע מדויק אבל אי אפשר להתכחש למשמעות של הנושא.

המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל תהיה נכונה לקחת חלק בדיונים ובחשיבה מקצועית, כיצד ניתן לשמר נוף תרבות זה בתוך סביבה שהולכת ומתפתחת ולעיתים אינה מתחשבת בסביבתה ויוצרת נזק בלתי הפיך. ולכך הדוגמאות הן רבות.

לכן אנו ממליצים בשלב הראשון שלא לאשר את תכנית בית המלון, גם לאור העובדה שהבנייה ממערב למעיין כבר גרמה לנזק בלתי הפיך. כל תוספת בנייה במקום רק תמשיך לפגוע בכפר ובאוצרותיו, שאין שני להם בכל מדינת ישראל. בנוסף, ראוי להכין תכנית כוללת לכפר ולמרחב החזותי סביבו כדי לראות באיזה מקומות ניתן לבנות ולפתח מחדש ובאיזה מקומות יש להתיר איסור מוחלט על פיתוח מחודש.