בית הכנסת בשדה יעקב

מבנה בית הכנסת מסמל, במידה רבה, את שלב ההתבססות של הסגנון הבינלאומי בעמק יזרעאל. הוא אמנם בנוי עם אלמנטים קלאסיים, כגון קולונדות מרובעות וכיפה, אך הצורה הכללית מורכבת ממסות ריבועיות פשוטות. פנים המבנה מצופה טיח לבן פשוט ומרצפות טרצו ארצישראלי ומרוהט בכיסאות עץ צנועים. ארבעה עמודים מסיביים נושאים את הכיפה ותוחמים את במת החזן. המבנה מאופיין בגובה יוצא דופן ובאור הטבעי החודר מהפתחים הרבים.

מאז בנייתו שימש בית הכנסת כמרכז הרוחני, הקהילתי והתרבותי של התושבים. מייסדי המושב הראשון של תנועת הפועל הצעיר, שהיה יישוב מבודד למדי בפאתיו הצפוניים-מערביים של עמק יזרעאל, בנו מבנה גדול ומפואר בהרבה מכפי צרכיהם, על אף יכולתם הכלכלית הצנועה. נחמה רונן, תושבת המקום, מסבירה: “הם רצו להראות שמרכז הכפר הוא הרוח, להבדיל מכפרים אחרים, שבהם המרכז הוא אסם התבואה. הדבר עלה להם במאמצים רבים ועד היום אנו מאוד גאים בהם על החלטתם”.

המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פעלה על מנת לשנות את ההחלטה באמצעות הידברות עם מנהיגות המושב, ואף מימנה בדיקה הנדסית שהוכיחה כי תיקון המבנה זול משמעותית מחלופה של הרס ובנייה מחדש. אף על פי כן, מנהיגות המושב נחושה בדעתה להרוס את המבנה. מדובר במחדל ערכי חמור שאינו מקובל גם על רבים מחברי המושב. אנו בטוחים כי הרס המבנה, אם יקרה, יהיה בכייה לדורות הן מהפן הארצי, בדמות הרס נכסי המורשת של המדינה והן מהפן המקומי, בו המושב יאבד את סמלו ואת הייחוד שלו כמושב הראשון של הפועל המזרחי,שאנשיו בנו במו ידיהם ובאמצעים הדלים שעמדו לרשותם, יצירה תרבותית כה יוצאת דופן.