המאבק לשימור מתחם הרכב

המאבק לשימור מתחם הרכב – בקשה לחתימה על נייר עמדה

בתי מתחם הרכב נבנו בשנות העשרים והשלושים של המאה ה־20 כחלק מהתפתחות הציר המסחרי של רחוב יפו והתפתחות שכונת רוממה. המתחם מחולק לשלושה גושי בניינים תשעה או עשרה במספר לאורך של כ־150 מטר. קומת הקרקע שימשה למסחר והקומה העליונה למגורים. בשנות החמישים עבר המתחם לידי המדינה ונעשה בו שימוש על ידי מינהל הרכב הממשלתי וכך קיבל את כינויו. בשנות התשעים המתחם נינטש. בשל הרקע ההיסטורי, ואיכות השימוש באבן הירושלמית יש לשורת הבתים האלה ערך שימורי רב.

הבתים הוגדרו לשימור בכרטסת שימור אתרים בירושלים (אתר מס’ 3123) ובוועדת שימור מס’ 130 ביולי 2012 .

מספר שנים מועט לאחר נטישת המתחם הוא תוכנן לשימור והתחדשות אורבנית על ידי משרד אדריכלים רוזנקוביץ קלמס. לאחר מכן עלה רעיון להשמיש את בתי המתחם עבור אנ”א – ארגון אכסניות הנוער. תכניות אלו נגנזו.

בשנת 2008 הוחל בתכנון הכניסה לעיר על ידי משרד פרחי צפריר אדריכלים. התוכנית הציעה לשמר את המתחם וכן את שכונת עץ חיים הסמוכה לגשר המיתרים. בשנת 2012 הופקדו תכניות הכניסה לעיר והועידו את המתחם לשימור. בשנת 2014 החליטה הועדה המחוזית לגרוע את שטח המתחם מגבולות התכנית כדי לתכננו מחדש ולחזק את תכנית השימור שלו. עוד קודם לכן, בשנת 2013, אושרו מגדלים מדרום למתחם, המותנים בשימור בנייני המתחם.

במסגרת תכנון הכניסה לעיר הוכן תיק תיעוד מתחמי ושלושה תיקי תיעוד מפורטים לגושי הבניינים השונים, על ידי אדר’ פיטר בוגוד ואדר’ מרקוס אדלקופ. מסקנות התיקים היו שיש לשמר את כל המבנים במתחם מלבד הריסת תוספות בנייה מאוחרות.

בשנת 2016 החליטה העירייה להוציא לתחרות סגורה את תכנון המרחב הציבורי באזור ולקבוע הנחיות מפורטות לבניה. בתחרות זכה משרד אדריכלות הנוף טופוטק 1 מברלין, משרד זה, הציע להרוס חלק מבתי מתחם הרכב, כדי לייצר מרחב פתוח גדול בין התחנה המרכזית לתחנת הרכבת החדשה של ירושלים. הנימוקים העיקריים היו לאפשר ראייה טובה יותר של האזור עבור המבקר שאינו מתמצא באזור ויצירת כיכר רחבת ידיים לצמצום הסיכון הבטיחותי העלול להיווצר כתוצאה מתנועת הולכי הרגל הרבה.

בעתיד, מתוכננת תחנה לקו הירוק של הרכבת הקלה בשדרות שז”ר, מתוכננים להיבנות בין 800,000 ל1.5 מיליון מ”ר שטחי מסחר, משרדים ומגורים ומתוכננת התחנה של הרכבת הכבשה שתגיע מתל אביב לירושלים. על בסיס תוכניות אלה חושבה כמות העוברים והשבים באזור שתעמוד על 380,000 איש מדי יום. טופוטק ערכו חלופות שונות להריסת חלק מן המתחם ושינויים תחבורתיים שונים ובסופו של דבר המליצו להרוס את הגוש המערבי שהוא היפה במתחם. בדיונים פנימיים בין מחלקת תכנון של עיריית ירושלים, חברת עדן, רכבת ישראל ומשרד התחבורה (שהציבור לא יודע אודותם) הוחלט לאמץ את המלצת טופוטק. החלטה זו נשלחה לבחינה של משרד הנדסת התנועה של ד”ר אליה בן שבת שערך הדמיה של תנועת הולכי רגל במרחב הנתון. המסקנות איששו את מסקנות המתכננים מגרמניה וקבעו כי יש סכנה בטיחותית ולכן יש להרוס את ארבע המבנים.

בתחילת חודש ינואר 2018 אושרה הבקשה ברשות הרישוי בתנאי שיחידת השימור תאשר את ההריסה. מחלקת השימור הביאה את השאלה לפני ועדת שימור העירונית באמצע חודש ינואר. בדיון חפוז שניהל רה”ע ניר ברקת ובמחטף, שלא היה דוגמתו, אושרה ההריסה. לאחר כשבועיים הוגש ערר על החלטת רשות הרישוי על ידי המועצה לשימור אתרים והח”מ. מיד לאחריה הגיבה המחלקה המשפטית של העירייה וביקשה לבטל את הערר על הסף. הגשת הערר הביאה את מהנדס העיר לזמן את מנכ”ל המועצה לשימור אתרים לפגישה דחופה בכדי לשכנעו למשוך את הערר. המועצה לא משכה את הערר. בדיון נוסף הציגה העירייה את התכנון באופן מפורט ולאחריה המועצה לשימור אתרים הציגה את החלופה המוצעת על ידה, הגורסת שאין להרוס את הבניינים ולפתוח את קומת הקרקע של החנויות להולכי הרגל, וליצור בכל את המעבר הדרוש לקהל הגדול תוך שמירת הבניינים שיפוצם והשמשתם לצרכי העיר. הצעת המועצה לשימור אתרים לא התקבלה.

לאחר ועדת השימור השנייה התכנסה ועדת הערר לדיון. הוצגו המחלוקות והחלופה של המועצה נדחתה. הועדה המליצה לעירייה שתבחן את כל אפשרויות ההריסה בהדמיה ממוחשבת, את הצעת החלופה של המועצה לשימור אתרים יו”ר ועדת הערר לא חייב לבדוק בהדמיה.

אנו סבורים שנייר עמדה מקצועי החתום על ידי אנשי מקצוע מתחום האדריכלות, תכנון ערים, שימור, ואנשי רוח אחרים יהיה בכוחו לשנות את ההחלטות הפוגעות באושיות השימור של ירושלים ההיסטורית.

לכן אנו פונים אליך בבקשה לחתום על הפניה האישית לראש העיר המצורפת בזאת, שתישלח לראש העיר קודם הדיון הקרוב בערר. הפניה מצורפת בקובץ המצורף (להורדה לחצו כאן). נא לחתום על המסמך, לסרוק ולשלוח למייל :

shimur02@017.net.il

בהערכה וברכה,

מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל

באייר תשע”ח

אפריל   2018

לכבוד

ראש עיריית ירושלים

מר ניר ברקת

ככר ספרא 1 ירושלים

פניה לשימור מתחם הרכב ההיסטורי

אנו החתומים מטה מתכבדים לפנות אל כבודו בבקשה לבטל את התכניות להריסת ארבעה מבנים במתחם הרכב שברחוב יפו מול התחנה המרכזית של ירושלים.

המתחם כולו נבנה בשנות העשרים והשלושים של המאה ה־20 ובמשך עשרות שנים היווה את הכניסה ההיסטורית לירושלים. המתחם בנוי מחנויות בקומת הקרקע ובתי מגורים בקומות העליונות. על אף שהבתים במתחם ננטשו לפני זמן רב, מצבם הפיזי מניח את הדעת והיכולת לשמרם קיימת. לבתים האלה ערך אדריכלי ואסתטי רב, בשל יפי החזיתות, עבודות האבן המעולות ושלל פרטים קישוטיים עם עבודות פרזול נאים במיוחד. ייחודיות נוספת של המתחם נובעת מהיותו חלק אינטגרלי של המרחב סביבו המהווה זיכרון היסטורי של דרך יפו ההיסטורית המקבלת את הנכנס בשערי העיר בבנייה אופיינית לעיר שלא ניתן למצוא כמותה בימינו אלה. לכן גם החשיבות של שילוב ישן בחדש במבואה של העיר.

המבנים בהם מדובר היוו ועודם מהווים את תחילתה של דרך יפו-ירושלים המגעת עד לשער יפו ולכן מהווים בעצם נוכחותם את הכניסה ההיסטורית לעיר. מעמד זה מקנה להם ערכי שימור מהמעלה הראשונה כחלק מסיפורה של העיר.

סוגיית עומס הולכי הרגל הצפויה באזור הכניסה לעיר בעוד עשר או עשרים שנים היא אכן סוגיה כבדת משקל אך יש לה פתרון באמצעות ההצעה של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל המותירה את המבנים במקום ופותחת את שורת החנויות למעבר של הולכי הרגל. בכך משלבת ההצעה את מעשה השימור ומאפשרת את תנועת הולכי הרגל באזור מקורה כשמעליו הקומות העליונות היכולות לשמש כמסעדות, תחנות מידע לתיירים ולשימושים אחרים שיידרשו במקום.

הריסת המבנים המוצעת במתחם נעשית כדי לייצר כיכר עירונית חדשה שאין לה ולא כלום עם אופייה ההיסטורי של העיר ועם המרקם הייחודי של ירושלים. שימור הבתים בני עשרות השנים, תוך ניקויים והבלטת פרטי האבן המרשימים שהם מנת חלקם, תהפוך את הכניסה לירושלים למשמעותית הרבה יותר ותהווה קבלת פנים נאותה לבאים בשערי העיר.

זאת ועוד, המועצה לשימור אתרי מורשת בחנה ובדקה בערים רבות באירופה ובאמריקה את האזורים של תחנות האוטובוסים או הרכבות בכניסה לערים, באף אחד מהמקרים לא נהרסו בתים היסטוריים, יתר על כן בכל המקרים שימרו בתים כאלה, שילבו אותם במרקם החדש והתאימו אותם לצרכים החדשים של העיר.

לפיכך, אנו סבורים, כי יש לשמר את הבתים המוצעים להריסה משום שיש להם משמעות היסטורית ותרבותית רבה תוך שילובם בתכנית הכניסה לעיר.

אנו פונים לכבודו בבקשה לדחות את הצעת ההריסה מכל וכל ולהורות על שימור המבנים כולם כחלק מתפיסה כוללת של חזון הכניסה לעיר המשלב חדש בישן למען הדורות הבאים.

על החתום: