כך ניצל בית פרומין

אחד המאבקים הגדולים שידעה המועצה מאז הקמתה היה על הצלתו של אחד המבנים ההיסטוריים החשובים במדינת ישראל:  בית פרומין – משכנה השני של הכנסת –  ברחוב קינג ג’ורג במרכז ירושלים. ב-23.7.2003 יצאו חברי הכנסת בקריאה דחופה לחוקק באופן מיידי חוק לשימור המבנה. הישיבה התקיימה בוועדת הפנים של הכנסת, ביוזמת המועצה לשימור אתרים, ונכחו בה חברי כנסת מכל הסיעות, יו”ר הכנסת דאז מר ראובן רבלין וקודמיו, נציגי המועצה לשימור אתרים ועוד.

להצלת המבנה התגייסו חברי כנסת מכל קצות הקשת הפוליטית, החל מרן כהן ממר”צ, תושב מבשרת ציון, וכלה בניסן סלומינסקי מהמפד”ל, שיזמו הצעת חוק – “חוק מוזיאון הכנסת”, שמטרתו הפיכת בית פרומין למוזיאון הכנסת ולמרכז ללימודי דמוקרטיה ושלטון.

בית פרומין שימש כמשכן הכנסת במשך 16 שנה, בין השנים 1950-1966. המבנה נבחר בשל מיקומו המרכזי בירושלים ומשום שעדיין היה בשלבי בנייה וניתן היה להסב את הבניין מייעודו המקורי (למגורים ומסחר) לצרכי משכן הכנסת. מבית פרומין פעלו הכנסות הראשונה והחמישית. אולם המליאה היה ממוקם במפלס רחוב המלך ג’ורג’, בחלק הצפוני של הבניין (שבין הכניסה לבין רחוב בארי). דוכן הנואמים היה ממוקם בסמוך לכניסה ופנה אל יושבי המליאה אשר ישבו מצפון לו. באולם זה נישאו נאומי בן גוריון בתקופת כהונתו הארוכה כראש הממשלה ומדוכן זה התנהלו הוויכוחים המרים בינו לבין מנחם בגין.

אודות החוקים החשובים שנתקבלו באולם זה: חוק השבות, חוק שעות העבודה והמנוחה, חוק חסינות חברי הכנסת, חוק שוויון זכויות האישה, חוק האזרחות, חוק הביטוח הלאומי, ביטול עונש מוות, חוק בנק ישראל ואחרים. באמצע שנות ה-50 נזרק מכיוון רחוב בארי אל אולם המליאה רימון היד אשר פצע את השר משה חיים שפירא קשה ופצע קל את גולדה מאיר, משה כרמל ודוד בן גוריון.

בקומה התחתונה שכן אולם הישיבות של הממשלה. בקומה העליונה, מעל המשכן, שכנו משרדי הכנסת. בגן שיבר הסמוך עמדה מנורת הכנסת המוצבת כיום בסמוך למשכן הכנסת בקריית הלאום. על שמה מכונה הגן עד היום בפי ירושלמים רבים “גן המנורה”. מאז שעברה הכנסת אל משכנה הקבוע, שימש הבניין כמטה הראשי של משרד התיירות. בתקופה זו התבצעו שינויים פנימיים בבניין, אשר כללו את הרס אולם המליאה וחלוקתו למשרדים. לבניין נוספה קומה נוספת אשר איננה חלק מהבניין המקורי.

עם מעבר משרד התיירות לקריית הממשלה, עמד המבנה נטוש והיה על סף הריסה לקראת החלטה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה. המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל טענה כי בית פרומין הוא אחד המבנים החשובים ביותר במדינת ישראל מבחינה לאומית, אך מעבר לכך סמל והנצחה לדמוקרטיה ולעיר ירושלים.

ב-5 בינואר 2005 עבר חוק מוזיאום הכנסת בקריאה ראשונה בכנסת. בחוק תמכו רוב מוחלט של 63 חברי כנסת ללא מתנגדים. חוק המוזיאון הכנסת קבע בין השאר, כי במימון תקציב המדינה ישוחזר המבנה למצבו בעת ששכנה בו הכנסת, ישומר במצבו המשוחזר ויוכשר להפעלתו כמוזיאון. המוזיאון עצמו יופעל על ידי ועד מנהל ומועצה בת 15 חברים: שבעה ח”כים מכהנים, אליהם יצטרפו שבעה חברים עליהם ימליץ יו”ר הכנסת (שני ח”כים לשעבר, מומחה לשימור אתרים, שני מומחים בהיסטוריה ובמדעי המדינה ושני נציגים נוספים) וכן ראש עיריית ירושלים. 

בשנת 2010 התקבלה ההחלטה לפיה הבניין ישומר, חלקו הפנימי ישוחזר, ויוקם בו “מוזיאון הכנסת”. על פי החוק, הבניין הופקע מבעליו ועבר לרשות המדינה והבעלים קיבל תמורתו 45 מיליון שקלים.