חפש:
0
סל קניות

אין מוצרים בעגלת הקניות.

מאמרים

אושרה תכנית שימור לרפת בקריית ענבים

  • 02.01.2018
  • |
  • איציק שוויקי - מנהל מחוז ירושלים במועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
  • |
02.01.2018

אושרה תכנית שימור ושיקום למבנה הרפת ההיסטורית בקיבוץ קריית ענבים בוועדה המחוזית (משרד הפנים). התכנית מציעה הפיכת הרפת ההיסטורית למיזם עסקי שיכלול מרכז קניות שישתרע על פני 2000 מ"ר. הרפת נבנתה בראשית שנות ה-20 על פי תכנית של הארכיטקט ריכרד קאופמן, וכללה בראשיתה את מבנה האבן המרכזי בקיבוץ שננטש ומצבו הפיזי הידרדר. קריית ענבים נוסדה על אדמות דילב באזור עין חמד על כביש ירושלים. אדמות הקיבוץ נרכשו בשנים 1913-1914 מהאפנדי של אבו גוש על ידי "החברה להכשרת היישוב" בראשות ד"ר רופין, סה"כ כ-2,000 דונם.

בשלב הראשון נשלחו למקום אנשי עליה השנייה אשר נאלצו לעזוב את המקום עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה. בשנת 1920 הועבר השטח לרשות "הקרן הקיימת לישראל" ובמהלך שנה זו עלו לקרקע חברי "קואופרטיב ארץ ישראל". לקבוצה זו צורפו פועלים ותיקים שתפקידם היה להדריך את החדשים. השם הראשוני לקבוצה היה "דילבא" וכעבור זמן הוחלף השם לקריית ענבים. 

הקואופרטיב היה איחוד שתי קבוצות מאוקראינה: ארץ ישראל מפרלוקי וקבוצת "למתנדבים בעם" מקמניץ פודולסק. ששת החלוצים הראשונים נשלחו על ידי האסיפה המייסדת עם הנחיות ברורות המשקפות את רוחה המיוחדת של הקבוצה. בין חברי הקבוצה היו יהודה לביטוב, אברהם ליטרוב (בן נריה), זיתה גולדשטיין, שלום קאושנסקי, והאחים עזריה ואברהם ברכר (קריתי). עם זרם העלייה השלישית הגיעו לקריית ענבים קבוצת נוספות: ב, ג, ד, ה ובשלב מסוים הגיעו עד 200 חברים – ריכוז הפועלים הגדול ביותר בארץ.

עשר השנים הראשונות לקיבוץ היו קשות ביותר, ההתיישבות בהר היה ניסיון ראשון רצוף כישלונות. הקושי העיקרי היה מצוקת המים. בתכנון המוקדם היו אמורים לקבל מים ממעין דילב הסמוך אולם התברר חיש מהר כי אין זה מעיין ממש ועם תום החורף פוסקת אספקתו. הם נאלצו להביא מים מבור מרוחק או לקנותם משכניהם הערביים בבית נקופה ולהובילם בחביות על גבי חמור או עגלה. קושי נוסף היה ההתמודדות עם המצב הביטחוני. בהיותם יישוב עברי בודד מוקף כפרים ערביים, כל תקופה של מתיחות היה מוקד להתקפות. 

גורם נוסף עמו נאלצו החברים להתמודד היו בעיות בריאות קשות ואף תמותה בעיקר בקרב הילדים. המים ששתו החברים התבררו כנושאי חיידקים, תנאי מגורים בלתי הולמים ותנאים סניטאריים ירודים. חברים שחלו במחלות קשות עזבו לאזורים חמים יותר וחזרו רק לאחר תקופה שהבריאו. הגורמים המיישבים הביעו ספקות באשר לעתיד היישוב, והמוסדות הלאומים התכוונו לפרק את היישוב ולהעביר את החברים לקיבוץ בעמק (ההנחה הייתה שבהרים מסוגלים לחיות רק חקלאים ערבים).

בשנת 1920 החליטה ועדת הראורגניזציה של ההנהלה הציונית לצמצם את תמיכת ההסתדרות הציונית בהתיישבות השיתופית בהר. ככל הנראה בזכות התערבותם של רופין ואטינגר המשיכה הקרן הקיימת לישראל לתמוך באנשי קריית ענבים שלא איבדו תקווה. הקבוצה החלה לתכנן את ענפי המשק. הוחלט על גידול ירקות, הקמת לול, רפת, כוורת. הכשירו שטחי פלחה, כרמים ועצי פרי. הייתה זו תחנה ניסיונית להתיישבות בהר. מנהיגי התנועה הציונית ראו בקיבוץ קריית ענבים משק חקלאי ראשון באזור, אשר יספק לתושבי ירושלים תוצרת חקלאית מחד, וגם יהווה בסיס להכשרה בשרשרת יישובים עבריים נוספים שיקומו סביב ירושלים, מאידך.

כשהתברר לקבוצה שיש ביקוש רב לחלב טרי ומוצריו בשנים 1922-1923 נרכשו פרות וענף הרפת החל להניב הכנסות לחלב. בעקבות רכישת פרות מהולנד בשנת 1927 עלתה תפוקת החלב והייתה מהגבוהות בארץ והתחולל מהפך כלכלי – מהפסד לרווח נקי. עד שנת 1924 התוצרת שווקה דרך "המשביר". בשנה זו התארגנו חברים יחד עם היישובים מוצא ועטרות והוחלט על הקמת קואופרטיב ליצרני חלב במחוז ירושלים בשם "המחלבה המשותפת של משקי העובדים".

 

הרפת בקריית ענבים הוקמה בשלושה שלבים החל משנת 1920 ביוזמת חברי הגרעין המייסד (קואופרטיב ארץ ישראל) מבנה הרפת מורכב משלוש יחידות הצמודות זו לזו, בטור מזרח- מערב, והיחידה המרכזית.

המבנה הראשון – תכניתו מלבנית – 10.50 על 19.40 מטר, כולל הקירות, הבנויים מאבן מקומית, האבנים נחצבו על ידי הבונים בקריית ענבים עצמה. קירוי המבנה עשוי אגדי עץ, ובמישור הגג הונחה רשת עץ הנושאת רעפי חרס מתוצרת מרסיי. ההפרדה בין שתי הקומות נעשתה בתקרת ביניים מקורות פלדה לרוחב המבנה. התקרה נתמכת ברשת של קורות פלדה ובעמודי פלדה. האחרונים בעלי חתך עגול ומלווים ב"כותרות" וב"בסיסים". מיקום העמודים מחלק העמודים את החלל לשלושה אגפים: הצדדיים – לפרות, והמרכזי – לשירות (חלוקת מזון). הרצפה יצוקת בטון ובה שתי תעלות ניקוז, אחת בכל אגף עמידה של פרות. באגף המרכזי קיימים חריצי מסילה לקרונית האבסה, ובהתאמה קיימת לכל ארכו של אגף זה מסילה תלויה, המורכבת מקורות פלדה, אשר שימשה להסעת הקרונית. קרונית המזון קיימת באתרה.

במפלס הכניסה, ארבעה פתחי כניסה-יציאה מקושתים, האחד במרכזי מעל לפתח שבחזית הדרומית סותת בתבליט גבוה תאריך הבניה: בשורה העליונה "תרפא" 1921-1922 וביניהן- דגם של מגן דוד. במפלס העליון שני פתחים. מלבד פתחי הכניסה-יציאה לבהמות למזונותיהן ולמטפליהן. 

היחידה המערבית, שהייתה התוספת הראשונה, גם היא בעלת תכנית מלבנית: 10.20 על 19.10 מטר, כולל הקירות הבנויים משלד בטון ומילואות בטון מזוין. קירוי המבנה נעשה בדומה לזה של המבנה המרכזי, דהיינו, באגדי עץ איכותיים במיוחד, ובמישור הגג רשת עץ נושאת רעפים מתוצרת מרסיי. בין שתי הקומות מפרידה תקרת ביניים העשויה מרשת קורות עץ הנתמכות בעמודי בטון בעלי חתך ריבועי, אשר מיקומיהם יוצרים רשת רגולארית המחלקת את החלל לשלושה אגפים. מעל לרשת קורות העץ – מרצף עץ. במפלס הקרקע שני פתחי כניסה-יציאה והם במרכז החזיתות הדרומית והצפונית. מעל לאחרון פתח גם בקומה השנייה.

היחידה המזרחית, שהייתה התוספת המאוחרת ביותר (1929), גם היא בעלת תכנית מלבנית: 9.83 על 15.60 מטר, כולל הקירות, הבנויים בטון כנראה מזוין. הבדלי המידות שבין יחידה זו לאחרות יוצר נסיגה בחזית הדרומית. קירוי המבנה נעשה בתקרת בטון מזוין, מעליה נוספו עמדות הגנה – חרכי תצפית וירי. בין שתי קומות המבנה מפרידה תקרת עץ (deck) הנתמכת בקורות בטון. שני פתחים מאפשרים כניסה ויציאה לקומת הקרקע והם במרכז החזיתות הדרומית והצפונית. הפתח שהיה בקומה השנייה, בחזית הצפונית, נאטם. 

בשנת 1925 הוקמו בירושלים מזנוני זיכיון ייחודיים למכירת חלב, שתייה ותוצרת חקלאית בשם "תנובתנו" ובמהלך השנים 1926-1927 הצטרפו לתאגיד הארצי החדש והפכו ל"תנובה ירושלים". בשנת 1940 הועלתה לראשונה הצעה להקמת בית מרגוע. פונו כמה בתים במשק, סידרו מטבח ושירותים ובמשך חודשי הקיץ התארחו בקריית ענבים כ-300 אורחים. הענף החדש זכה להערכה רבה. הוקמו בתי מלאכה וענפי שירות כגון מכבסה, מתפרה וסנדלרייה. תחילה רק לצרכי המשק אך עם תוספת מיכון וכוח אדם מקצועי החלו לייצר גם למכירה.

תפקידה של קריית ענבים במלחמת השחרור הוא פרק חשוב בתולדות המדינה. מיקומה הגיאוגרפי הנחבא בין ההרים ועם זאת בקרבת העיר, על אם הדרך לירושלים, אפשר ללוחמי הפלמ"ח להשתמש בה כבסיס אמונים מרכזי וכנקודת מוצא לקרבות שהתרחשו באזור כדוגמת כיבוש הקסטל במבצע "הראל". היום אוכלוסיית הקיבוץ מונה 279 נפש מהם 180 חברים. ענפים עיקרים מוצרי בידוד. ומוצרי סיליקון, מלון קריית ענבים (סגור לרגל שיפוצים) ומספר עסקים זעירים.

 
לצורך כתיבת המאמר נעזרתי במאמר של ד"ר יעל ויילר, 'ספר החיים של קריית ענבים', קתדרה, 114, טבת תשס"ה דצמבר 2004, עמ' 149 – 159

הישארו מעודכנים

מאמרים ועדכונים אחרונים

נגישות

  • גודל פונטים

מקרא נגישות

לתאימות מלאה יש להשתמש בדפדפנים כרום ופיירפוקס
למעבר בין אלמנטים בדף לחץ על מקש ה - Tab, לחזרה אחורה לחץ על צרוף המקשים - Shift + Tab

בכלי נגישות זה ניתן לבצע מספר דברים

  • - להחליף צבעוניות של האתר במחלקת הצבעוניות
  • - להגדיל ולהקטין פונטים ללא שבירות עיצוביות
  • - להדגיש כותרות ולינקים בקו מתאר תחתון
  • - ניתן גם לעבוד מקלדת בלבד ולגלוש באתר
  • - ניתן להפעיל מסמך ללא עיצוב כלל
  • - ניתן לאפס הכול לברירת המחדל

ניתן להגיע למקומות עיקריים בקלות ע"י צירופי המקשים הנ"ל

  • ESC מאפס את האינדקס של המסמך ומציב אותו בתפריט ניווט מהיר
  • ALT + i – כיבוי והדלקת מידע זה
  • ALT + m – מעבר מהיר לתפריט הנגישות
  • ALT + s – מעבר לתפריט ניווט מהיר
  • ALT + 1 – חזרה לדף הבית
  • ALT + 2 – מעבר לתפריט הראשי
  • ALT + 3 – מעבר לתוכן המרכזי בעמוד
  • ALT + 4 – מעבר לחיפוש כללי
  • ALT + 5 – מעבר לדף יצירת קשר

במידה ועוברים בין דפים באתר המידע לגבי הבחירות שביצענו נשמר וממשיך עם הגולש אל הדף הבא