בית המכס המנדטורי ביפו

בכניסה הצפונית לנמל יפו, בקצה טיילת חומת הים, ניצב לו מבנה בטון גדול ומוזנח הצופה אל הים. חלקו כבר ריק מפעילות ובחלקו הדרומי פעילים המרכז לחינוך ימי ושבט צופי ים הייחודי של יפו. רבים חושבים כי הוא “מכוער ולא מתאים”. יש המוסיפים שאולי כדאי היה להרסו. בניין זה הינו דוגמא נפלאה לאתגרי השימור. אתרים רבים בעלי ערכים היסטוריים, אדריכליים ופוטנציאל כלכלי ותיירותי גבוה, מצויים במצב קשה. מלאכתם של אנשי השימור היא לחשוף אותם, להאיר את סיפורם ואת ערכם ולהציע דרכים לשימורם והשמשתם.

כזהו סיפורו של בית המכס הבריטי. הוא הוקם בשנות ה-30, במסגרת תכנית מנדטורית להרחבת נמל יפו העתיק ובניית נמל מודרני. המבנה הוקם לאחר הריסת בית המכס הטורקי שנבנה בשלהי המאה ה-19, וממנו שרדו יסודותיו בלבד. אתר זה ששימש כשער הכניסה לארץ ישראל במשך  אלפי שנים, הינו “אליס איילנד הישראלי”. האתר בעל ערך גבוה בשל מיקומו, וסיפורו ההיסטורי והאדריכלי. שיקומו והחייאתו יכולים להוות תרומה ממשית לנמל.

חשיבותו, בין השאר, הוא בהיותו המבנה היחידי הנושק למים לאורך חופי ישראל, ונוכחותו משמרת את הסילואטה המקורית של יפו העתיקה. הוא אף היחיד שמשחזר את סמטת הכניסה לנמל, שהייתה מרכיב חשוב בנמל ההיסטורי. בנוסף, קיים ערך פונקציונאלי המשרת גם היום את קבוצות המבקרים הרבות בנמל. הוא מגן מפני רוחות ושמש יוקדת, ומרבית ההדרכות מתבצעות בנקודה זו. למבנה חשיבות רבה כשובר גלים והוא מהווה חלק ממערכת מתוכננת השומרת על המעגנה ועל סביבת הנמל. הריסת המבנה תחשוף את הנמל וסביבתו למפגעים בשעת סערה. 

חשוב לדעת כי המבנה יועד לשימור במסגרת תכניות שאושרו זה מכבר: תמ”א 13 תיקון 2 לנמל יפו (תכנית מתאר לחופים) ותכנית תא/ 2378/ א, תכנית מקומית לנמל יפו, בה מסומן ומוגדר מבנה בית המכס הצפוני כמבנה לשימור, אשר חובה לשמרו ולהגן עליו מפני הריסה. בתכניות גם נקבע כי השימושים יהיו “בכפוף לשמירה על אופיו וחזותו ההיסטורי של המקום”, וכמו כן נאמר “בית המכס הצפוני ייקבע כבניין לשימור תוך הבטחת רצועה לטיילת ממזרח לבית המכס ובצמידות לו ככל הניתן”.

 

 הניסיון הרב בנושא השימור בארץ בכלל ובתל אביב בפרט מוכיח כי ניתן ללא כל ספק לשקם את האתר ולהחיותו. ניתוח התיעוד הבסיסי שנערך מעלה את הפוטנציאל הרב ואת איכויות המבנה. מדובר במבנה בסגנון הבינלאומי שעבר עבודות חיזוק גסות שנעשו במבנה בשנים האחרונות ועיוותו את מראהו, המהלך הוא הפיך וזאת בניגוד לעמדת הטוענים שאין למבנה זה ערך.

אנו מאמינים כי מבנה זה צריך להוות מרכז ביקור ותצוגה של סיפור הנמל והשער לארץ ישראל לאורך הדורות. ניתן להקים בו מאגרי מידע אינטראקטיביים, לפתוח במקום מסעדה ייחודית וכמובן להבטיח את המשך הפעילות הימית במקום (המרכז לחינוך ימי, צופי ים ותחנת הקשר 4X2), הקשורה בבניין ובמיקום זה. מדובר באטרקציה חווייתית שתוכל להביא קהלים רבים ומגוונים לנמל, לעודדם לבלות פרק זמן ארוך יותר במקום, וכתוצאה מכך להגדיל את הביקורים באתרים ובעסקים בנמל. 

למרות כל האמור לעיל וחובת השימור, יש עדיין הרואים במבנה מפגע ופועלים להריסתו. חשובה מאוד התמיכה הציבורית כדי להבטיח את שיקומו המהיר ואת הפעלתו. התכניות שהכינו האדריכלים איל זיו ושמוליק גרואג וההדמיות שהכין האדריכל עדי קרמר, מראות שאפשר גם אחרת. 

התכניות האמורות קובעות חד משמעית את החובה המוטלת לשמר ולהגן על המבנה עד למועד שימורו, ובמידה שייהרס, לא ניתן יהיה לבנותו מחדש, או לבנות במקום קיר מגן. נוסיף ונציין כי בית המכס הצפוני וביתן הכניסה הצפוני המיועדים, נקבעו לשימור כמגרש מיוחד לשימושים בעלי אופי ציבורי, וככזה מופיע הבניין בפרוגרמה התיירותית שהכינו העירייה ומשרד התיירות לנמל יפו. 

תכניות אלו נשקלו בכובד ראש ובראייה ממוקדת בנושא זה ונדונו במספר ועדות מקצועיות ומוסדות תכנון; האתר הוגדר לשימור בהמלצות תיק התיעוד שהוכן לנמל יפו, ובהמלצות ועדת ההיגוי הציבורית לשימור נמל יפו שהקימה עיריית תל אביב באמצעות המשלמה ליפו, ובה: נציגי רשות העתיקות, צוות יפו, המועצה לשימור אתרים, עמותת האדריכלים, חוקרים וגורמים נוספים. הוועדה קבעה כי ישומרו כל המבנים המנדטוריים ובמידה שיימצאו שרידים מהתקופה הטורקית, ישולבו שרידיהם גם כן. עוד נקבע כי חל איסור על הרס מבנים אלה, ונדרשת הכנת תיק תיעוד מפורט לפני שקומם. המלצותיה של הוועדה אושרו על ידי הוועדה המקומית!

 

עוד נדגיש כי הפתרונות השימוריים ותמהיל השימושים המוצעים למבנה זה, עמדו לנגד משתתפי “השולחן העגול’ שקידמו את מניעת הפרטת נמל יפו ואת החייאתו, ועל פי עקרונות אלה משוקם כיום הנמל. דוגמא לכך הם ההאנגרים, או מבנה הלבנטבונדט (כיום “נא לגעת”), אשר עברו תהליך שימור והחייאה שהוכיח את עצמו וחשף את קסמם, הדבר נכון גם לגבי שימור והחייאת בית המכס הצפוני.