חפש:
0
סל קניות

אין מוצרים בעגלת הקניות.

מאמרים

בית פרומין - משכן הכנסת הראשון בירושלים

  • 02.01.2018
  • |
  • איציק שוויקי - מנהל מחוז ירושלים במועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
  • |
02.01.2018
בית פרומין, משכן הכנסת הראשון בירושלים, עומד בפני סכנת הריסה. הבניין אינו משמר רק נוסטלגיה, אלא הוא סמל מובהק להיווצרות החברה, המשטר, התחיקה והדמוקרטיה בישראל. בית פרומין שימש כמשכן הכנסת במשך 16 שנה – בין השנים 1950-1966 פעלו בו הכנסות הראשונה ועד החמישית. המבנה נבחר בשל מיקומו במרכז ירושלים ומשום שהיה בשלבי בנייה, ניתן היה להסבו מייעודו המקורי (מגורים ומסחר) לצרכי משכן הכנסת. בית פרומין תוכנן על ידי האדריכל ראובן אברם (אבמוביץ') (1892-1978) ואמור היה להיות בן שש קומות לפי התכניות המקוריות. הבנייה החלה בשנת 1947 אך נפסקה בשל מלחמת העצמאות.

על ערכו הארכיטקטוני של המבנה כתבה אסתר זנדברג ("הארץ", 13.11.2003): "מדובר בבית המעוצב בסגנון מודרני אופייני לתקופת המנדט בו פינה קמורה העוקבת אחרי תוואי צומת הרחובות ופס אבן משונן החוצץ בין שתי הקומות הראשונות לקומה השלישית". מבנה זה יוצר לדעתה, יחד עם בניינים אחרים במרכז העיר (דוגמת בית מר-חיים, מול בית פרומין), "מרקם עירוני ואדריכלי הרמוני, שהאפשרות ואולי גם הצידוק לקיומו, אבדו בתכנון הערים העכשווי".
 
בית פרומין - משכן הכנסת הראשון בירושלים

בית פרומין – משכן הכנסת הראשון בירושלים



העברת משכן הכנסת מתל אביב לירושלים היה ביטוי למאבק שהתחולל אז בין מדינת ישראל לקהילייה הבינלאומית שהתנגדה בתוקף להפיכת ירושלים לבירת מדינת ישראל, והבניין  נחנך ב-13 מרץ 1950. אולם המליאה היה ממוקם במפלס רחוב המלך ג'ורג', בחלק הצפוני של הבניין (שבין הכניסה לבין רחוב בארי). דוכן הנואמים היה ממוקם בסמוך לכניסה ופנה אל יושבי המליאה אשר ישבו מצפון לו (ולא כפי שמוצע בתכנית המופקדת). באולם זה נישאו נאומי בן גוריון בתקופת כהונתו הארוכה כראש ממשלה ומדוכן זה התנהלו הוויכוחים המרים בינו לבין מנחם בגין. הבית היה עד לוויכוחים רבים על אופיה של הדמוקרטיה הישראלית. מקצת החוקים שהתקבלו באולם זה: חוק השבות, חוק שעות העבודה והמנוחה, חוק חסינות חברי הכנסת, חוק שוויון זכויות האישה, חוק האזרחות, חוק הביטוח הלאומי, ביטול עונש מוות, חוק בנק ישראל ומספר רב של חוקים נוספים. באמצע שנות ה-50 נזרק מכיוון רחוב בארי אל אולם המליאה רימון יד אשר פצע את השר משה חיים שפירא קשה ופצע קל את גולדה מאיר, משה כרמל ודוד בן גוריון.

בקומה התחתונה מוקם אולם הישיבות של הממשלה. בקומה העליונה, מעל המשכן, שכנו משרדי הכנסת. בגן שיבר הסמוך עמדה מנורת הכנסת המוצבת כיום בסמוך למשכן הכנסת בקריית הלאום. על שמה מכונה הגן עד היום בפי ירושלמים רבים "גן המנורה". בשנת 1966, במימון משפחת רוטשילד, הוקם משכן הכנסת בגבעת רם ובבית פרומין פסקה הפעילות הפוליטית. לא עוד עיתונאים המתחככים בעסקנים, לא עוד בעלי עניין המבקשים להיות בעניינים. בית פרומין היה לבניין משרדים שבו השתכן המטה הראשי של משרד התיירות. בתקופה זו התבצעו שינויים פנימיים בבניין, אשר כללו את הרס אולם המליאה וחלוקתו למשרדים. עם מעבר משרד התיירות לקריית הממשלה המבנה עמד נטוש וכיום מוקם בו בית הדין הרבני כמשכן זמני. 

בחודש יוני 2002 הופקדה בוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז ירושלים, תכנית (5946) מטעם הרשות לפיתוח ירושלים, לפרויקט "בית ארזי-פרומין" – בניין בן 16 קומות במקום המבנה הישן ברחוב המלך ג'ורג' בירושלים. הקרקע במקור הייתה שייכת למינהל מקרקע ישראל ונמכרה ליזם פרטי "רג'ואן", במחיר נמוך מערכו (10 מיליון שקלים). משרד האדריכלים "רזניק" אחראי על התכניות של המבנה החדש, והתכנית הוגשה על ידי הרשות לפיתוח ירושלים.

לאחר שהופקדה התכנית בוועדה המחוזית, המועצה לשימור אתרים הגישה התנגדויות מהסיבות הבאות:
בית פרומין הינו נכס לאומי בעל ערך היסטורי ותרבותי שיש חשיבות בשימורו.
חזות המבנה והארכיטקטורה המקורית הינם חלק אינטגרלי מהערך הלאומי שלו ויש לשמרם. 
יש לשמר את המבנה במלואו תוך התייחסות פרלמנטרית וציבורית לנושא. ראוי לשחזר את אולם המליאה במקומו המקורי. 
בתכנית 5946 המוצעת אין התייחסות נאותה ומספקת לנושא השימור והתיעוד ההיסטורי. התכנית תפגע פגיעה חמורה ובלתי הפיכה במבנה:
א) הכוונה לפרק ולהרכיב מחדש את החזיתות לשימור פסולה מעיקרה.
ב) הפתחים המתוכננים ישנו לחלוטין את חזות המבנה וסותרים את שיקולי השימור. כך גם פתחי הכניסה והיציאה למעלית החניה, ופתיחת כניסה נוספת לבניין, במקרה של עירוב שימושים.
ג) אין התייחסות בתכנית לשימור אולם ישיבות הממשלה אשר קיים בבניין במתכונתו המקורית, ושימש את משרד התיירות כאולם ישיבות.

המועצה פנתה לוועדת הכנסת בנושא וביולי 2002 היא התכנסה והחליטה פה אחד להקים צוות של חברי כנסת לבחינת הבטחת המבנה ושימורו. "הכנסת מאוחדת משמאל ומימין למנוע פגיעה כה חמורה בלב לבה של הדמוקרטיה הישראלית", אמר בתום הדיון, יו"ר הועדה דאז, ח"כ יוסי כץ. המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות הובילה את המאבק לשימור בניין הכנסת הישנה. אל מאבקה הצטרפו חברי כנסת בהווה ובראשם יו"ר הכנסת ראובן ריבלין, ח"כ יורי שטרן ויו"ר כנסת בעבר, ביניהם שלמה הלל ודן תיכון. לאחרונה הצטרפו וחתמו מעל 120 שרים וחברי כנסת לשעבר, בפורום למען "חוק מוזיאון הכנסת".

כדי למנוע הפקדת התכנית בוועדה המחוזית, פנתה המועצה לשימור אתרים ליו"ר ועדת הפנים של הכנסת, ח"כ יורי שטרן, לקיים דיון עם ראש עיריית ירושלים במסגרת התכנסותה של ועדת הפנים של הכנסת, דיון שהתקיים ב-23 ביולי. בדצמבר 2003 הוגשו למליאת הכנסת ארבע הצעות חוק טרומיות לשימור המבנה שזכו ברוב קולות מכריע. המועצה לשימור אתרים פנתה לחברי הכנסת לסיים את החקיקה, ולאמץ את ארבע הצעות החוק שהתקבלו בקריאה טרומית במליאה. לשמור את המבנה ואת חזותו החיצונית,  לשקם ולשחזר את אולם המליאה ואלמנטים אופייניים נוספים כך שיאפשר התכנסויות, ימי עיון, סדנאות ומערכי סיור ולימוד. למנוע הרס חלקים מהמבנה ותוספת קומות, להפוך את המבנה ל"משכן הדמוקרטיה הישראלית", ולשכן במבנה מוסד בעל מוניטין שיוכל להפעיל את המבנה כאכסניה להטמעת הדמוקרטיה בישראל והפיכתה מדמוקרטיה פורמאלית לדמוקרטיה מושרשת. להנחיל את ערכי הדמוקרטיה ונורמות התנהגות ראויות למשטר דמוקרטי בקרב בני הנוער, סטודנטים והקהל הרחב.

משכן הדמוקרטיה במבנה היסטורי של כנסת ישראל ובירושלים במיוחד, יהוו נכס חינוכי חשוב שיתרמו רבות לדמוקרטיה ולכבודה של הכנסת. ניתן לממש במבנה ביקורים במבנה ולימוד תולדותיו; השתלמויות תלמידים, מורים ומדריכי נוער; מפגשים בין אוכלוסיות שונות – יהודים, ערבים, דתיים, חילוניים ושכבות אוכלוסייה שונות – תוך חיפוש אחרי המשותף והמאחד; תערוכה מתמדת על תולדות הכנסת בבניין ותערוכות מתחלפות בנושאים הרלוונטיים; אולם הקרנה לסרטים ותכניות מולטימדיה על תולדות המדינה והחברה בישראל; הרצאות מומחים על משטר ופוליטיקה; "כיכר השוק" – מפגש שבועי להשמעת דעות, מדרשה לשיח חברתי ופוליטי, "הייד פארק" קבוע להשמעת דעות הציבור; קיום קשר עם תפוצות ישראל כולל חברי פרלמנט יהודים בתפוצות וקיום כינוסים ומפגישם בינלאומיים.

הנושא מצא הד בקרב גופים העוסקים בנושא הדמוקרטיה ומתקיים דו שיח מתקדם עם המכון הישראלי לדמוקרטיה והתעניינות מצד תורמים שונים, שיהיו נכונים לסייע להקמה, שיקום המבנה ותמיכה בתוכן ובפעילות. בשלב זה נמצאת תכנית (5946) בית פרומין בהקפאה. יש להסדיר את החקיקה ומתן הכשר המשפטי של הפקעת/קניית המבנה חזרה מן היזם ולהפכו למוזיאון. ראוי שממשלת ישראל תכיר בחשיבות השמירה הפיזית של בית פרומין למען הדורות הבאים, ומבנה זה יהיה אבן פינה להבנת זהות האומה ורוחה, לעתיד טוב יותר לדמוקרטיה ולתכנון העירוני בירושלים.

 
עדכון:

 
בעקבות הלחץ של המועצה, התקבלה בשנת 2010 בכנסת הצעת חוק לפיה הבניין ישומר, חלקו הפנימי ישוחזר, ויוקם בו "מוזיאון הכנסת". על פי החוק, הבניין הופקע מבעליו ועבר לרשות המדינה והבעלים יקבלו תמורתו 45 מיליון ש"ח.‏ בשנת 2009 פרסם מבקר המדינה דוח העוסק בסוגיית מכירתו של בית פרומין על ידי המדינה ובמחדלי שימורו.

הישארו מעודכנים

מאמרים ועדכונים אחרונים

נגישות

  • גודל פונטים

מקרא נגישות

לתאימות מלאה יש להשתמש בדפדפנים כרום ופיירפוקס
למעבר בין אלמנטים בדף לחץ על מקש ה - Tab, לחזרה אחורה לחץ על צרוף המקשים - Shift + Tab

בכלי נגישות זה ניתן לבצע מספר דברים

  • - להחליף צבעוניות של האתר במחלקת הצבעוניות
  • - להגדיל ולהקטין פונטים ללא שבירות עיצוביות
  • - להדגיש כותרות ולינקים בקו מתאר תחתון
  • - ניתן גם לעבוד מקלדת בלבד ולגלוש באתר
  • - ניתן להפעיל מסמך ללא עיצוב כלל
  • - ניתן לאפס הכול לברירת המחדל

ניתן להגיע למקומות עיקריים בקלות ע"י צירופי המקשים הנ"ל

  • ESC מאפס את האינדקס של המסמך ומציב אותו בתפריט ניווט מהיר
  • ALT + i – כיבוי והדלקת מידע זה
  • ALT + m – מעבר מהיר לתפריט הנגישות
  • ALT + s – מעבר לתפריט ניווט מהיר
  • ALT + 1 – חזרה לדף הבית
  • ALT + 2 – מעבר לתפריט הראשי
  • ALT + 3 – מעבר לתוכן המרכזי בעמוד
  • ALT + 4 – מעבר לחיפוש כללי
  • ALT + 5 – מעבר לדף יצירת קשר

במידה ועוברים בין דפים באתר המידע לגבי הבחירות שביצענו נשמר וממשיך עם הגולש אל הדף הבא