חפש:
0
סל קניות

אין מוצרים בעגלת הקניות.

מאמרים

בית תבור - ביתו של אדריכל וחוקר ירושלים קונרד שיק

  • 02.01.2018
  • |
  • איציק שוויקי - מנהל מחוז ירושלים במועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
  • |
02.01.2018
בית תבור הוא מן היפים שבבנייני ירושלים, יש האומרים שהוא אפילו היפה ביניהם. הבית, שנמצא ברחוב הנביאים 58, נבנה בשנות ה-80 של המאה ה-19 על ידי האדריכל והארכיאולוג הירושלמי הנודע קונרד שיק (1822-1901) שהיה מגדולי אדריכליה, בוניה וחוקריה של ירושלים במאה ה-19. שיק, פרוטסטנטי אדוק, הגיע מגרמניה לירושלים בשנת 1846 ותכננן בין היתר את שכונת מאה שערים, בית היתומות טליתא קומי, בית החולים למצורעים ועוד. הוא קרא לביתו בית תבור על פי ספר תהילים: "צפון וימין אתם בראתם; תבור וחרמון בשמך ירננו".

 

מועד הנחת אבן הפינה לבית חקוק בטבלת אבן מעל שער הכניסה הראשי – 1882. מועד הסיום חקוק על לוח אבן במרפסת בפינה הימנית של הבית. בבניין בית תבור קיימים אלמנטים ארכיטקטוניים מיוחדים כדלהלן:
 
* שער הכניסה מזכיר דגם של מבנה שער במבצר גרמני מימי הביניים, כולל צריח שמירה קטן קבוע שממנו אפשר היה לצפות למרחוק במורד רחוב הנביאים והיה הכרחי עקב תנאי הביטחון בירושלים שהצריכו אמצעי הגנה מפני שודדים. בחזית המגדל יש טבלה המציינת את השם Thabor ואת השנה 1882. הפינה השמאלית העליונה משולבת אבן עתיקה.

* הבניין הראשי תוכנן במקורו במתכונת המזכירה רבים מהבתים הערבים ורבים מבתי המושבה הגרמנית שנבנו בסוף המאה ה-19. חדר מרכזי ארוך שממנו נפתחים שני חדרים מכל צד, שגודלם הממוצע הוא כ-5×5 מטרים, ונבנו בקירות אבן עבים ברוחב מטר ומעלה. תקרותיהם נעשו קמרונות צולבים (cross vault) ובהם נקבעו גומחות רבות ששימשו לארונות קיר.

* במהלך השנים נוסף ממזרח לבית עוד אגף, שאינו חלק הומוגני של הבניין המקורי. בראש חזיתו של הבניין יש מוטיב קישוטי בצורת תימורה (Palmetta), שהיה נפוץ מאוד באדריכלות היוונית והרומית קלאסית. בנוסף נקבע חלון עגול מתחתיו ועוד חלון, מתחת לקשת מובלטת המזכירה עיטור בחזיתות הכנסיות הכפריות שבמרכז אירופה. בחזית הבית יש חלונות שהמשקוף שלהם צורתו גמלון משולש ותריסי הרפפה מעץ. גג הרעפים מוגדר מסביב באמצעות כרכוב אבן מסוגנן שבפינותיו עיטורי בליטות אבן המעוצבות בדמות "קרנות המזבח" מתקופת המקרא.

* שתי החצרות הפנימיות – החצר הקדמית נמצאת בחזית הבניין, בין שער הכניסה החיצוני לפתח הבית המרכזי, והחצר האחורית עמדה מאחורי הבית המרכזי. בשולי החצרות המרוצפות אבן שכבות חלקה יש ירק מטופח. במרכז החצר האחורית נבנתה על ידי המכון השבדי מזרקת מים מסוגננת, והיא ניזונה מבור המים הענק שמתחת לחצר. מרזבי הגגות מתנקזים כולם אל הבור ששימש בסוף המאה ה-19 מקור מים של הבית. מתחת לאחד מחלונות החזית המערבית של החצר הפנימית קבע שיק העתק מלט של אבן סימון "תחום גזר" שנגלתה בשנת 1873. שיק התקין את ההעתק במהופך. בהטבעה ה"חופשית" של ממצאים ארכיאולוגיים בחזית הבניין ביקש שיק להבליט את אהבתו לארכיאולוגיה ואת הזיקה שבין העבר להווה. בחלק מחזיתות האבן של המבנים אפשר להבחין ביסודות ברזל עגולים המשמשים עוגני מתיחה.

* חזית אולם התפילה מסוגננת והיא מדגישה את חשיבות המבנה, ומהווה חלק מגדר האבן הפונה לרחוב הנביאים. בראש החזית גמלון מדורג ובמרכזו מוטיב עיטורי של תימורה בסגנון הלניסטי ומתחתיו הסימן אלפא ואומגה וצלב. האות הראשונה והאות האחרונה באלפבית היווני, ככתוב על ישו בברית החדשה: אני האל"ף והתי"ו הראש והסוף" (חזון יוחנן א,ח; כ"א, ו'). משני צדי הגמלון נישאים שני "מגדלונים" זעירים. במרכז החזית יש חלון בולט המכונה בעגה המקצועית בגרמנית ארקר (erker), ולו גגון רעפים משופע. במרכז הארקר הוצבה טבלת אבן מעוטרת, שבה צוינה השנה 1889 – בה נבנתה הכנסיה הפרטית ושנת סיום בנייתו של המתחם כולו, וראשי התיבות המסוגננים של קונרד שיק, C.S, ושל ואשתו פרדריקה (לבית דובלר) F.D.

 

בין אבני הבניין משולבים ממצאים ארכיאולוגיים עתיקים, וביניהם אבן הידועה כ"תחום גזר". השטח הפנימי בנוי סביב חצר פנימית (פאטיו) הכוללת גן נוי. עם השלמתו היה זה אחד מן הבתים היותר מודרניים והיותר מפוארים בירושלים. במשך מלחמת העולם הראשונה הופקע הבית על ידי השלטונות העותמנים והוסב למגורי קציני הצבא הטורקי. בשנות ה-20 לאחר מלחמת העולם הראשונה, עבר הבית לידי הכנסיה המתודיסטית האמריקנית, שפתחה במקום בית ספר לשפות ולימוד מדעי האיסלאם. במלחמת העצמאות נתפס הבית על ידי כוחות צה"ל, ובמהלך המלחמה נמצא במקום דיור חלופי זמני לפליטים יהודים מהעיר העתיקה.

בשנת 1950 "בית תבור" ניטש ועמד בשיממונו. לאחר ביקורה בירושלים של גרטה אנדרן פרוטסטאנטית אדוקה שהצילה יהודים רבים באוסטריה, המליצה להסב את הבניין למרכז ללימודי דת והתקרבות בין דתית. היא פנתה אל הכנסיה הפרוטסטנטית השבדית ובשנת 1951 שכרו השבדים את הבניין שעמד נטוש בלב העיר, וייסדו בו את "הסמינר התיאולוגי השבדי". ולבסוף רכשו את הבניין ב-1996. בראשית שנות ה-70 ביקש המכון התיאולוגי השבדי להרחיב את פעילתו ולבנות בשטח החצר מבנה חדש ובו שלוש קומות. רשויות התכנון דחו את תכנית הבניין המוצע. כיום המכון מכשיר צעירים סקנדינביים בנושאי יהדות, לשון עברית, ידיעת הארץ, ארכיאולוגיה ועוד. המגמה הכללית היא של חיפוש דרך להתקרבות אל עם ישראל ומדינתו. 

 
בתכנית שימור ירושלים מספר 4836 (אזור שכונת החבשים) נקבע כי בשטח מתחם בית תבור לא תותר כלל תוספת בנייה, דבר המבטיח כי בית תבור ישמר במצבו היסטורי וכך הוא ימשיך להצדיק את הסופרלטיבים שדבקו בו במשך השנים – "בית החלומות", "מבנה קסום" ו"פנינת חן" הממחישים את ייחודו הארכיטקטוני ואת היותו מן היפים שבבנייני ירושלים.

הישארו מעודכנים

מאמרים ועדכונים אחרונים

נגישות

  • גודל פונטים

מקרא נגישות

לתאימות מלאה יש להשתמש בדפדפנים כרום ופיירפוקס
למעבר בין אלמנטים בדף לחץ על מקש ה - Tab, לחזרה אחורה לחץ על צרוף המקשים - Shift + Tab

בכלי נגישות זה ניתן לבצע מספר דברים

  • - להחליף צבעוניות של האתר במחלקת הצבעוניות
  • - להגדיל ולהקטין פונטים ללא שבירות עיצוביות
  • - להדגיש כותרות ולינקים בקו מתאר תחתון
  • - ניתן גם לעבוד מקלדת בלבד ולגלוש באתר
  • - ניתן להפעיל מסמך ללא עיצוב כלל
  • - ניתן לאפס הכול לברירת המחדל

ניתן להגיע למקומות עיקריים בקלות ע"י צירופי המקשים הנ"ל

  • ESC מאפס את האינדקס של המסמך ומציב אותו בתפריט ניווט מהיר
  • ALT + i – כיבוי והדלקת מידע זה
  • ALT + m – מעבר מהיר לתפריט הנגישות
  • ALT + s – מעבר לתפריט ניווט מהיר
  • ALT + 1 – חזרה לדף הבית
  • ALT + 2 – מעבר לתפריט הראשי
  • ALT + 3 – מעבר לתוכן המרכזי בעמוד
  • ALT + 4 – מעבר לחיפוש כללי
  • ALT + 5 – מעבר לדף יצירת קשר

במידה ועוברים בין דפים באתר המידע לגבי הבחירות שביצענו נשמר וממשיך עם הגולש אל הדף הבא