חפש:
0
סל קניות

אין מוצרים בעגלת הקניות.

מאמרים

בניין הדואר המרכזי וציור הקיר של אברהם אופק

  • 06.12.2007
  • |
  • איציק שוויקי מנהל מחוז ירושלים במועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ואדר' אורית אופק פיידמן
  • |
06.12.2007

בניין הדואר המרכזי ממוקם במרכז העיר ירושלים בין הרחובות יפו לכורש, ברחוב יפו 23. זהו אחד הבניינים הראשונים שנבנו על ידי הבריטים בלב העיר לאורך רחוב ראשי. הבניין תוכנן על ידי האדריכל הראשי של מחלקת עבודות ציבוריות , אדריכל אוסטין סיינט ברב הריסון ובפיקוחו של האדריכל הממשלתי פרסי ה. וינטר. בין המבנים הבולטים בארץ שתוכננו על ידי א.ס.ברב הריסון נמנים ארמון הנציב העליון ומוזיאון רוקפלר בירושלים, בניין בית המשפט בחיפה. עבודתו של האדריכל א.ס. ברב הריסון בבית הדואר מייצגת גישה הממזגת בין הבנייה הקולוניאלית הראוותנית לבין הבנייה המקומית. זהו סגנון השומר על אופי בנייה קלאסית עם דגשים לסימטריה ולקווים ישרים, תוך התייחסות ברורה אל הנוף המקומי ושימוש בחומרי בנייה מקומיים.

בניין הדואר המרכזי נבנה בשנים 1934-1938 בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל. הוא נחנך בשנת 1938 במעמד הנציב העליון ובהשתתפות כ-300 מוזמנים. הבניין מהווה את החלק האמצעי, מבין שלושה מבני ממשל שנבנו באזור. ממערב לו בניין גנרלי שתוכנן על ידי האדריכל מרצ'לו פיאצ'נטיני בפיקוחו המקומי של ריכרד קאופמן, ונחנך בשנת 1935. ממזרח לו, בנק אנגלו-פלשתינה , היום בנק לאומי, תוכנן על ידי האדריכל אריך מנדלסון ונחנך בשנת 1939. האדריכל תכנן את המבנה תוך דגש על הדרישות הפונקציונליות של משרדי הדואר דאז.

בקומת רחוב יפו משמש המבנה את יחידות שירות ,תפעול וקומוניקציה של הדואר. הקומות העליונות היו למקום משכנן של ההנהלה הראשית של הדואר הבריטי בארץ ישראל, אילו כללו את יחידות הארגון , הניהול, הכספים וכוח אדם. זהו גוש מלבני גדול מימדים הממוקם במקביל לציר תנועה מרכזי בעיר , נפח בעל קווים ישרים וברורים. חלק מרכזי במישור החזית הראשית בולט ומחלק בכך את החזית לשלושה חלקים, האחד מרכזי ושניים נוספים בצדדים.בחזית זו ניתן להבחין בשבע קשתות . הקיצוניות שבניהן משמשות לדלתות כניסה למבנה ,דלתות עץ גדולות, כבדות ומגולפות , וחמש הנותרות משמשות לפתחי חלונות גדולים .בחלק העליון של החלון המרכזי ממוקם שעון ששופץ ותוקן בשנת 2007.

 

ניתן להבחין בחלוקה נוספת במישור החזית הראשית. חלוקה בקו אופקי המזוהה עם הסגנון הבינלאומי של שנות ה-30 , הפרדה בממד הגובה שמתאפשרת על ידי שינוי בחומר הבנייה. בבסיס הבניין, בחמש שורות הראשונות בחר האדריכל להשתמש באבני בזלת שחורות בסיתות גס שהובאו מרמת הגולן, ואילו מעליהן השתמש באבן "ירושלמית" מסותתת סיתות עדין בגוון בהיר. שינוי חומר זה יצר קנה מידה "אנושי" לבניין גדול המימדים מצד אחד ונתן לאנשים העוברים לצידו תחושת שייכות מצד שני. פס אופקי כהה זה נתן תשובה פרקטית ללכלוך המצטבר מהרחוב הסואן, לתחזוקה קלה ונוחה ול"הזדקנות" נאותה של הבניין. בחזיתות הנוספות שיחק האדריכל עם שני סוגי האבן באופן מעט שונה. הוא הוסיף שורות אבן בזלת על חמש השורות הראשונות ושילב ביניהן את האבן "הירושלמית". מהיבט של עבודות האבן לא הסתפק האדריכל בשני סוגי אבן ובפנים המבנה הוסיף והשתמש בפלטות אבן ירוקה מהודרת.

ב-14 במאי 1948, עם עזיבת הבריטים את ירושלים, נכבש האזור על ידי לוחמי האצ"ל ב"מבצע קלשון". בפיקודו של יהודה טרייביש מנשה יצאו לוחמים מבסיסם שבבית פיינגולד לקרב .הם הסתערו על בנייני הממשל באזור הביטחון הבריטי וכבשו אותו. 

אברהם אופק נולד בשנת 1935 בעיר בורגאס שבבולגריה. הוא עלה ארצה בגיל 14 והתיישב בקיבוץ עין המפרץ, שם צייר בהדרכתו של הצייר אריה רוטמן ז"ל. בשנת 1959 נסע לפירנצה שבאיטליה והתוודה לטכניקות השונות של ציורי הקיר. אופק התמחה בלימודיו באמנות הפרסקו. כשחזר ארצה ביקש לממש ידע זה. אופק האמין כי על האמנות לצאת מאולמות המוזיאונים ולעמוד בגאון במרחב הציבורי לרווחת כל העם. במשך השנים צייר אופק שישה ציורי קיר גדולים ומרשימים הפזורים בבנייני ציבור ברחבי הארץ:

1970: כפר אוריה, אולם בית העם, פרוזדור ירושלים.
1971: בית הדואר המרכזי, רחוב יפו, ירושלים.
1973: בית ספר אגרון, שכונת קריית יובל, ירושלים.
1973: בית ספר סטון, שכונת קריית יובל, ירושלים.
1976: אוניברסיטת תל אביב , בניין הספרייה המרכזית.
1985-1988: אוניברסיטת חיפה , הקיר המערבי.

אופק השתמש בכל ציורי הקיר שצייר בארץ בטכניקת צבעי אקריליק כשהוא מצייר על קיר יבש. הוא רשם וצייר טיוטות ומתווים על גבי נייר ולאחר מכן הגדיל והעביר את הסקיצה לקיר. בשנת 1972 ביוזמת שר התקשורת דאז מר שמעון פרס הוזמן אברהם אופק לצייר ציור קיר זה. ציור הקיר ממוקם באולם הראשי והמפואר בבית הדואר המרכזי בין שתי דלתות הכניסה למבנה ומעל אשנבי קבלת קהל. אופק בחר לתאר את סיפור שיבת ציון, את החלוצים ואת ההתיישבות העובדת בארץ ישראל. משך העבודה ערך כשמונה חודשים. הציור מתפרש על קיר באורך 27.50 מטר ורוחב\גובה של 4.50 מטר .

בשנת 1983 שופץ המבנה על ידי רשות הדואר בפיקוחו של האדריכל יורם פרידמן. כיום ממוקמים בבניין לשכת שר התקשורת, הנהלת משרד התקשורת והמנכ"ל, אגף פניות הציבור ופיקוח על בעלי רישיונות לשידור, המועצה לשידורי כבלים ולווין וחברת בזק.

המועצה לשימור אתרים פונה אל עיריית ירושלים ואל כל העוסקים במלאכת השימור ומבקשת לעזור, לדאוג ולשמר את כל ציורי הקיר של האמן אברהם אופק הממוקמים במבנים ציבוריים בארץ. המועצה מבקשת למסד עקרונות שימור ליצירות אמנות הנמצאות במבנים ציבוריים. הנחיות ברורות לשימור אלמנטים ייחודיים המייצגים את ההיסטוריה של האומנות הארץ ישראלית.

 
ביום ראשון, 13 בינואר 2008, נערך בבית הדואר המרכזי (ברחוב יפו 23 ירושלים), ערב לזכרו של האמן אברהם אופק בהשתתפות פרופ' בצלאל נרקיס, פרופ' זלי גורביץ, פרופ' אלחנן ריינר, ד"ר גדעון עפרת, אדר' שלמה אשכול, האמן מיכה אולמן, המשורר ישראל פינקס ויוסי פלדמן.

 

בניין הדואר המרכזי וציור הקיר של אברהם אופק

בניין הדואר המרכזי וציור הקיר של אברהם אופק

הישארו מעודכנים

מאמרים ועדכונים אחרונים

נגישות

  • גודל פונטים

מקרא נגישות

לתאימות מלאה יש להשתמש בדפדפנים כרום ופיירפוקס
למעבר בין אלמנטים בדף לחץ על מקש ה - Tab, לחזרה אחורה לחץ על צרוף המקשים - Shift + Tab

בכלי נגישות זה ניתן לבצע מספר דברים

  • - להחליף צבעוניות של האתר במחלקת הצבעוניות
  • - להגדיל ולהקטין פונטים ללא שבירות עיצוביות
  • - להדגיש כותרות ולינקים בקו מתאר תחתון
  • - ניתן גם לעבוד מקלדת בלבד ולגלוש באתר
  • - ניתן להפעיל מסמך ללא עיצוב כלל
  • - ניתן לאפס הכול לברירת המחדל

ניתן להגיע למקומות עיקריים בקלות ע"י צירופי המקשים הנ"ל

  • ESC מאפס את האינדקס של המסמך ומציב אותו בתפריט ניווט מהיר
  • ALT + i – כיבוי והדלקת מידע זה
  • ALT + m – מעבר מהיר לתפריט הנגישות
  • ALT + s – מעבר לתפריט ניווט מהיר
  • ALT + 1 – חזרה לדף הבית
  • ALT + 2 – מעבר לתפריט הראשי
  • ALT + 3 – מעבר לתוכן המרכזי בעמוד
  • ALT + 4 – מעבר לחיפוש כללי
  • ALT + 5 – מעבר לדף יצירת קשר

במידה ועוברים בין דפים באתר המידע לגבי הבחירות שביצענו נשמר וממשיך עם הגולש אל הדף הבא