חפש:
0
סל קניות

אין מוצרים בעגלת הקניות.

מאמרים

בנק לאומי לישראל

  • 01.09.2008
  • |
  • איציק שוויקי מנהל מחוז ירושלים במועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
  • |
01.09.2008
בניין בנק לאומי נמצא בין הרחובות יפו, ידידיה וכורש, והוא אחד הבניינים הראשונים לאורך רחובה החשוב ביותר של ירושלים שהוקמו בסגנון חדשני המצטיין בצורתו הנאה. בנק לאומי היה יורשו של בנק אפ"ק (חברת אנגלו פלשתינה), שנוסד בשנת 1901 כחברת בת של "אוצר התיישבות היהודים". חברת האם של בנק אפ"ק הוקמה בשנת 1899 ונועדה להיות מכשיר כספי בידי ההסתדרות הציונית ולהחזיק בצ'רטר (תעודה ממשלתית המתירה לחברה ליישב אזור מסוים) שהרצל עשה מאמצים רבים להשגתו. אפ"ק קיבל מחברת האם סכום ראשוני של 40,000 ליש"ט, והובטח לו אשראי נוסף של רבבות לירות. המוסד החדש לא כונה "בנק", אלא "חברת אנגלו פלשתינה בע"מ" (אפ"ק).
את משרדו הראשון פתח הבנק ביפו ב-2 באוגוסט 1903. היה זה הבנק האירופאי המודרני השלישי שקם בארץ ישראל. באוגוסט 1904 הוקם הסניף הירושלמי. הבנק, בראשות מנהלו הכללי זלמן דוד לבונטין, היה המוסד הציוני הראשון שהוקם בארץ ישראל, והפך לגורם חשוב בהתפתחות התנועה הציונית. הוא תמך בישוב העברי בארץ, טיפל בקניית קרקעות, בנטיעות ובבניית בתים – גם בשביל חברות שנוסדו בחו"ל כדי לפעול בארץ ישראל. בשנת 1912 רכש הבנק את האדמות בדרום ירושלים שעליהם נבנתה בשנת 1922 שכונת תלפיות. הבתים הראשונים נבנו על ידי פקידי האפ"ק, שהשיגו הלוואות מקרן קופת התגמולים, שליד האפ"ק. ב-16 באוגוסט 1948 הוענק לבנק הזיכיון להנפיק שטרות, והוא אושר כבנק של הממשלה וכסוכנה הכספי – תפקיד שמילא מאז הקמת המדינה. ב-1 במאי 1951 הועברו עסקי בנק אפ"ק לידי החברה הישראלית, שקיבלה את השם "בנק לאומי לישראל".     

לאחר רכישת הקרקע ברחוב יפו ניתן התכנון לבניית סניף הראשי בירושלים, לידי האדריכל הגרמני יהודי אריך מנדלסון שעלה ארצה בשנת 1934 והיה מגדולי אבות "הסגנון הבינלאומי" של שנות ה-20 וה-30 וממבשריו של סגנון הבאוהאוס הגרמני בשנות ה-30. מנדלסון בנה בארץ בין השנים 1934-1936 12 פרויקטים, ביניהם בית שוקן, ספרית שוקן, בית ויצמן, בי"ח הדסה הר הצופים, בי"ח רמב"ם, מכון זיו, הפקולטה לחקלאות ברחובות, והבניינים בקמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים. לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה בשנת 1941 הוא היגר לארצות הברית.

בניין הבנק הלאומי הראשי בירושלים נחנך ביוני שנת 1939. הבניין מצטיין בפרופורציות נאות ובבנייה מלבנית מדויקת. השימוש באבן נוטש כאן את הקו המסורתי, כחומר בנייה האופייני לבנייה ירושלמית, ומנוצל לציפוי בלבד האבן נעדרת עיבודים או אלמנטים עיטוריים כלשהם. דלתות הכניסה הראשיות עשויות מברונזה, ומרוקעים בהם זוג אריות הראלדיים שמסמלים את הביטחון והעוצמה שהבנק מעניק ללקוחותיו. 

חלל האולם המרכזי מתנשא לשתי קומות, ומרשים בתקרתו הגבוהה. האור העמום, החודר דרך חלונות קטנים בתקרה, מחזק את תחושת העומק והחלל הגדול של האולם. הבניין המרשים מתנשא לגובה של שבע קומות מחזית רחוב יפו, החלק הנמוך פונה לרחוב כורש בן שלוש קומות בלבד. הבניין משתלב היטב עם הבניינים הסמוכים (בניין הדואר ובניין ג'נרלי). החלונות המסורגים, קטנים יחסית לבניינים האחרים שתכנן מנדלסון באירופה, זאת בשל תנאי האקלים בארץ. קישוטי המתכת בין החלונות, בדמוי לפידים המשמשים כמנורות ותרני הדגלים המובלטים בחזית, נועדו להפחית את המונוטוניות של חזית האבן רחבת הממדים. 

החלונות הקטנים והעגולים (בפינת רחוב ידידיה), מזכירים צוהר אנייה, אופייניים לבניינים שתכנן מנדלסון בארץ, שעליהם נמנה בין השאר גם בית החולים האוניברסיטאי בהר הצופים ובית חיים וייצמן ברחובות. בשנות ה-70 המאוחרות ביצע הבנק שיפוצים, שפגעו באופיו המקורי של האולם המרכזי. החלל הותאם לצורכי שנות ה-80, כגון תקרה אקוסטית, אורות נאון, ריהוט מצופה פורניר שהיה בצורה מגושמת וזכה לביקורות נוקבות.

ההצעות לתוספות הבנייה שבוטלו 

בשנת 2003 הנהלת בנק לאומי הציעה תכנית להרחבת הסניף על ידי האדריכל אלי ארמון לתוספת חמש קומות מוקפות בזכוכית כחולה וגשר שיחבר בין שני אגפי הבניין שמעל האגף הנמוך ברחוב כורש. המועצה לשימור אתרים התנגדה לתכנית וקראה להנהלת בנק לאומי להימנע משינוי צורתו החיצונית של הבניין, אשר נחשב למוקד עלייה לרגל ולאחד מיצירותיו החשובות של אריך מנדלסון.בנק לאומי לישראל

הישארו מעודכנים

מאמרים ועדכונים אחרונים

נגישות

  • גודל פונטים

מקרא נגישות

לתאימות מלאה יש להשתמש בדפדפנים כרום ופיירפוקס
למעבר בין אלמנטים בדף לחץ על מקש ה - Tab, לחזרה אחורה לחץ על צרוף המקשים - Shift + Tab

בכלי נגישות זה ניתן לבצע מספר דברים

  • - להחליף צבעוניות של האתר במחלקת הצבעוניות
  • - להגדיל ולהקטין פונטים ללא שבירות עיצוביות
  • - להדגיש כותרות ולינקים בקו מתאר תחתון
  • - ניתן גם לעבוד מקלדת בלבד ולגלוש באתר
  • - ניתן להפעיל מסמך ללא עיצוב כלל
  • - ניתן לאפס הכול לברירת המחדל

ניתן להגיע למקומות עיקריים בקלות ע"י צירופי המקשים הנ"ל

  • ESC מאפס את האינדקס של המסמך ומציב אותו בתפריט ניווט מהיר
  • ALT + i – כיבוי והדלקת מידע זה
  • ALT + m – מעבר מהיר לתפריט הנגישות
  • ALT + s – מעבר לתפריט ניווט מהיר
  • ALT + 1 – חזרה לדף הבית
  • ALT + 2 – מעבר לתפריט הראשי
  • ALT + 3 – מעבר לתוכן המרכזי בעמוד
  • ALT + 4 – מעבר לחיפוש כללי
  • ALT + 5 – מעבר לדף יצירת קשר

במידה ועוברים בין דפים באתר המידע לגבי הבחירות שביצענו נשמר וממשיך עם הגולש אל הדף הבא