חפש:
0
סל קניות

אין מוצרים בעגלת הקניות.

מאמרים

האקדמיה לאמנות בצלאל

  • 02.01.2018
  • |
  • איציק שוויקי - מנהל מחוז ירושלים במועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
  • |
02.01.2018
בימים אלו אישרה הממשלה העברת קמפוס אקדמיה לאמנות "בצלאל" למתחם מגרש הרוסים במרכז העיר. המקום היום משמש חניון ונמצא בסמוך למוזיאון אסירי המחתרות, שעלות הקמתו מעל 40 מיליון דולר (בקמפוס אמורים ללמוד קרוב ל-3,000 סטודנטים). ההחלטה על הקמת "בצלאל" נתקבלה בקונגרס הציוני השביעי בשנת 1905, לאחר שהפרופסור בוריס שץ, שמילא תפקיד נכבד של פסל החצר של בולגריה והיה פרופסור באקדמיה לאמנות בבולגריה, הציע את הרעיון להרצל בשנת 1903. הוא הציע לקרוא למוסד החדש על שם בצלאל בן–אורי בן–חור, חכם החרשים שבנה את המשכן. יהודי גרמניה לקחו תחת חסותם את הקמת המוסד החדש ובצלאל נרשם כאגודה גרמנית רשמית באוקטובר 1906 תחת ההגדרה "אגודה לקידום מלאכת יד ותעשיית בית בארץ ישראל ובארצות השכנות". 

שץ עלה לירושלים בראשית 1906 ועמו מורים וקומץ תלמידים. בתחילה שכר בית ברחוב אתיופיה 7 (החבשים) קבע בראשו שלט "בצלאל" – בית מדרש למלאכות אמנות. הפרופסור שץ תכנן לבנות בית מיוחד לבצלאל וגם ניהל משא ומתן לרכישת שטח האדמה שעליו עומד היום מוזיאון רוקפלר, אך התכנית לא יצאה אל הפועל. בשנת 1908 קיבל שץ מהקרן הקיימת לישראל שני בניינים שרכשה מהאפנדי אבו שאכר, שמתחילתם נועדו לשמש כבית יתומים.

 
שני הבתים העומדים זה לצד זה מדרום לצפון תוכננו בצורה האופיינית לבניה הערבית של אותם ימים – חדר מרכזי גדול (הליואן) עם אגפי חדרים מכל צד, חלונות מקושתים, גגות עם מעקי גג משוננים, פילאסטרים (חצאי עמודים) בולטים ופסי אבנים המובדלים בין קומה לקומה. חומת אבן הקיפה אותם ובה נקבעו שני פתחים – אחד לכל בניין. עוד פתח כניסה נוסף מצפון הוליך אל דירתו של שץ, שהתגורר במוסד מפעל חייו. לבצלאל היו תקופות פריחה ושפל. לא תמיד ידע הפרופסור שץ, איש חזון נלהב עם תכונות של "נביא", לכלכל את ענייני המוסד שלו בתבונה, וימי בצלאל רצופים מאבקים עם הוועד המנהל שישב בברלין ובראשו עמד אוטו ורבורג, על תקציבים ותכניות להרחבת המוסד בצורה מסודרת והדרגתית. עם המעבר לבניינים החדשים הורחבה פעילות המוסד, נפתחו מחלקות חדשות כמו מחלקת הכסף – פיליגראן, מחלקות חיטוב ומסגרות, מחלקות לרהיטים קלועים, מקשת נחושת והדפסי אבן.
 
בסך הכל לימדו בבצלאל למעלה מ-30 מלאכות שונות, ובשיא פעילותו למדו ועבדו בו למעלה מ–500 תלמידים ומורים. כבר בשלביו הראשונים של המוסד נוצרו בו פריטים בכמות מספקת לארגון תערוכות בכל העולם, כדי להפיץ את שם בצלאל ולהעמידו על יסודות כלכליים, כי שץ שאף למצוא שווקים לתוצרת המפעל בארצות שונות. בצלאל היווה נקודת משיכה לצעירים יהודים מכל תפוצות הגולה ומן הארץ, לבוא וללמוד בו. ההווי שנוצר בו, הלימודים, החגיגות, התהלוכות והתערוכות – תרמו הרבה לפיתוח חיי התרבות והרוח של ירושלים שקפאה על שמריה, לימדו בו ציירים ואמנים יהודים מפורסמים, כמו אפרים משה לילאן, ארנולד לחובסקי, שמואל הירשנברג, מאיר גור אריה, אבל פאן, זאב רבן ורבים ואחרים. בין התלמידים נזכיר את נחום גוטמן, ראובן רובין, יחזקאל שטרייכמן ומשה קסטל, שתרמו כל אחד את חלקו להיווצרות אמנות יהודית ארצישראלית.

בין השנים 1911–1914 פעל מטעם בצלאל סניף של צורפים תימנים בבן שמן. לארץ הגיעו שליחים מגרמניה מטעם הוועד המנהל של בצלאל, שצמצמו את פעולותיו. תוך כדי המלחמה, ב–1915, הפסיק הוועד הברלינאי את תמיכתו במוסד, וכדי להציל התלמידים מחרפת רעב ולהמשיך את הפעולות, החל לתמוך בו ועד החינוך הארצישראלי. בשנת 1917 הגלו הטורקים את בוריס שץ לדמשק. כשהשתחרר, התיישב בטבריה, שם כתב את ספרו האוטופי "ירושלים הבנויה". המוסד נסגר, ונפתח שוב בשנת 1918. שץ שב מגלותו בשנת 1919 וחזר לפעילות בבצלאל, אך הדעיכה של המוסד שהחלה לפני המלחמה, נמשכה גם לאחריה. בשנות ה-20 גברו ההתקפות על בצלאל, שהרקע להן היה אידיאולוגי – האמנים המודרניים של אז ראו בו מוסד מיושן שאבד עליו כלח, וגם כלכלי – בצלאל לא הצליח מעולם לעמוד על רגליו. באוקטובר 1927 נסגר בצלאל, חזר ונפתח בשנת 1928 ונסגר סופית בשנת 1929. בוריס שץ נסע לארצות הברית כדי לגייס כספים לפתיחתו מחדש, אך נפטר שם בפורים תרצ"ב (1932).

בצלאל נפתח שוב בשנת 1935 בהנהלתו של הצייר יוסף בודקו ושמו הוסב ל"בצלאל החדש". בשנים שלאחר מכן עמדו בראשו ציירים ואמנים כמו מרדכי ארדון, יעקב שטיינהרדט, זאב בן צבי ואחרים. בשנות ה-60 הפך להיות "בצלאל, אקדמיה לאמנות ולעיצוב" השוכנת בבניין הצפוני, "בית הנכות הלאומי בצלאל" הועבר אל מוזיאון ישראל והבניין הדרומי נמסר לרשותה של אגודת הציירים והפסלים הירושלמית, שהפכה אותו ל"בית האמנים" – מקום לתערוכות, לגלריה למכירת תמונות ולבית קפה, ושם גם מנהלת האגודה את ענייניה. 

בשנת 1986 עברו לבניין ווילר בהר הצופים המחלקות עיצוב סביבתי, צורפות וצילום. כאשר כל מחלקות האקדמיות ומנהלת המוסד עברו בשנת 1990 לקמפוס החדש בהר הצופים. בשנת 2000 החלו בשיקום בניין "בצלאל" במרכז העיר, והתאמתו עבור המחלקה לארכיטקטורה שחזרה אל מרכז העיר לתחילת שנת הלימודים תשס"א. בחורף 2003 ממשקל השלג שירד קרס גג בית החרושת לשטיחים שהוקם בשנת 1911 (סדנאות הלימוד), ולימודי סמסטר השני הועברו למרכז כלל. תוספות בניה במתחם בצלאל התבצעו בשיתוף המועצה לשימור אתרים. 
 

הישארו מעודכנים

מאמרים ועדכונים אחרונים

נגישות

  • גודל פונטים

מקרא נגישות

לתאימות מלאה יש להשתמש בדפדפנים כרום ופיירפוקס
למעבר בין אלמנטים בדף לחץ על מקש ה - Tab, לחזרה אחורה לחץ על צרוף המקשים - Shift + Tab

בכלי נגישות זה ניתן לבצע מספר דברים

  • - להחליף צבעוניות של האתר במחלקת הצבעוניות
  • - להגדיל ולהקטין פונטים ללא שבירות עיצוביות
  • - להדגיש כותרות ולינקים בקו מתאר תחתון
  • - ניתן גם לעבוד מקלדת בלבד ולגלוש באתר
  • - ניתן להפעיל מסמך ללא עיצוב כלל
  • - ניתן לאפס הכול לברירת המחדל

ניתן להגיע למקומות עיקריים בקלות ע"י צירופי המקשים הנ"ל

  • ESC מאפס את האינדקס של המסמך ומציב אותו בתפריט ניווט מהיר
  • ALT + i – כיבוי והדלקת מידע זה
  • ALT + m – מעבר מהיר לתפריט הנגישות
  • ALT + s – מעבר לתפריט ניווט מהיר
  • ALT + 1 – חזרה לדף הבית
  • ALT + 2 – מעבר לתפריט הראשי
  • ALT + 3 – מעבר לתוכן המרכזי בעמוד
  • ALT + 4 – מעבר לחיפוש כללי
  • ALT + 5 – מעבר לדף יצירת קשר

במידה ועוברים בין דפים באתר המידע לגבי הבחירות שביצענו נשמר וממשיך עם הגולש אל הדף הבא