חפש:
0
סל קניות

אין מוצרים בעגלת הקניות.

מאמרים

קווים לדמותו של האדריכל אל מנספלד

  • 31.12.2017
  • |
  • ד"ר אדר' אוריאל אדיב
  • |
31.12.2017

מתוך "אתרים" – גיליון 51, מאי 2012

אדריכל פרופ' אל (אלפרד) מנספלד (1912-2004), חתן פרס ישראל באדריכלות עבור תכנון מוזיאון ישראל, היה מהאדריכלים המודרניים החשובים והמשפיעים ביותר בישראל. כאיש מקצוע פורה ומקורי מורה וחוקר הוא השאיר חותם עמוק על הסביבה הבנויה בארץ ועל הכשרתם של מאות פרחי אדריכלות בטכניון ובמשרדו. שמו ויצירותיו הרבות מפורטים באנציקלופדיות, בספרים, בכתבי עת מקצועיים ובמחקרים אינספור בחו"ל ובישראל, כמורה דרך באדריכלות המודרנית. ספר מעניין בשם "הסקיצה הראשונה" שהוקדש לאדריכלים הבולטים באדריכלות המודרנית העולמית, כולל גם סקיצות של אל מנספלד, שהיה גם אמן הרישום (דיאדלוס, ברלין, 1982).

מוזיאון ישראל בתכנונו המקורי, שאת התפתחותו תכנן ובנה, מהזכייה בתחרות ב-1959 (עם מעצבת הפנים דורה גד) עד 1995, נחשב לבניין מופת החשוב, המשפיע והיפה ביותר בארץ בתקופה המודרנית. המוזיאון מהווה השראה לתפיסה תכנונית פורצת דרך: בניין פתוח-קצה הגדל ומתפתח באופן אורגני ובהרמוניה עם סביבתו, בהתאם למשאבים ולצרכים משתנים לאורך זמן. ההצעה להכריז עליו כבניין לשימור, שעלתה בסוף שנות ה-90, לא התגשמה. העבודה האדריכלית הראשונה שלו בארץ, כיכר ציון בנתניה, שבתכנונה זכה כאדריכל צעיר ומבטיח כבר בשנת 1936, עוברת היום תהליך שימור.

בחודש מרץ 2012 מלאו 100 שנים להולדתו בסנט פטרסבורג ברוסיה, ושמונה שנים למותו בחיפה, בה בחר להשתקע כדי לשלב עבודה מעשית עם הוראה בטכניון. הוא לימד בטכניון והרצה ברחבי העולם במשך 38 שנים. בשנות ה-50 שימש דיקן הפקולטה ובשנות ה-60 היה יו"ר אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים.

מנספלד התחנך בברלין מגיל 10 עקב עבודת אביו יליד ריגה, שהיה מהנדס אנרגיה. הוא התחיל ללמוד אדריכלות ב- 1931 בביה"ס הגבוה בשרלוטנבורג שבברלין, אך כעבור שנתיים סולק מהלימודים בגלל יהדותו. הוא ברח לפריז, שם השלים בהצטיינות את חוק לימודיו לדיפלומת אדריכל ב-Ecole Special D’Architecture, כתלמידו הקרוב של אוגוסט פרה. בקיץ 1935 הצטרף להוריו שהשתקעו בינתיים בתל אביב.

 
מנספלד. צילומים באדיבות מנספלד-קהת אדריכלים

מנספלד. צילומים באדיבות מנספלד-קהת אדריכלים

 
למנספלד הייתה יכולת יוצאת דופן לשלב בבנייניו את הפונקציונליות הנדרשת עם אסתטיקה מעולה, תוך שימוש בחומרים ובטכנולוגיות עדכניות. כל זאת לצד שימור רוח המקום ומתן ביטוי אדריכלי ליסודות העמוקים של התרבות והערכים שהבניין אמור לשדר. דוגמאות לא חסרות: מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית בחיפה; בית כנסת בית אל במרכז הכרמל שהיה במקור בונקר מנדטורי; מוזיאון ישראל המודרני למהדרין, המשתלב בסביבה ים תיכונית הררית; מגה-בניין למגורים ברמת הדר בחיפה נוסח "מכונת המגורים" של לה קורבוזייה (בניין קהילתי); מוזוליאום מופלא ברנגון בירת בורמה למייסד בורמה החופשית; המרכז הבין דתי למרגלות הר סיני בהזמנת אנואר אל סאדאת (שני האחרונים לא יושמו בנסיבות טרגיות); וילה אילין המהודרת אך הצנועה בנוכחותה בכרמל; בית צרפת בקמפוס האוניברסיטה בגבעת רם בירושלים ועוד.

עבודותיו בשנות ה-60 וה-70 נחשבות לנכסי צאן ברזל באדריכלות המודרנית. המושג "סטרוקטורליזם" מזוהה עימו מחקרית ומעשית. מנספלד השתמש בידע הגרפי שלו כדי להביא לביטוי מושלם המחשה של מסות אדריכליות תלת-ממדיות, באמצעות גרפיקה סטרוקטורליסטית דו-ממדית. חלק גדול מעבודותיו היה פרי זכייה בתחרויות תכנון בארץ ובחו"ל. בניין עיריית אמסטרדם לדוגמא הוא פרי תכנונו.

התכתבויות ענפות שקיים בחמש שפות עם חשובי האדריכלים, מעצבי הנוף, האמנים וההיסטוריונים בעולם, הן חומר עיון מרתק לחוקרים ולסטודנטים על השאלות והמגמות שהעסיקו את עולם האדריכלות במאה ה-20. מחקריו מצויים בספריות רבות בארץ ובעולם וביוגרפיה שלו יצאה לאור בברלין בשנת 1999, באנגלית ובגרמנית. ה"לודה" (משחק), מודל תלת-ממדי שפיתח, עזר לו בתכנון מדוייק, הרבה לפני עידן המחשב.

מנספלד היה צייר ורשם מחונן כבר בילדותו. שרטוטיו החופשיים כמו גם שרטוטים מפורטים ביותר, מלווים את כל מאות עבודותיו וגם את רשמי מסעותיו הרבים בנופים אורבניים ובאתרי מורשת ברחבי העולם. עד שנותיו האחרונות נהג לשבת אל שולחן השרטוט עם עפרונותיו, אותם נהג לרכוש בחנות ידועה בציריך.

מנספלד השאיר אחריו מאות בניינים פרטיים וציבוריים: מבנייני קומה ושתיים בערים ובהתיישבות העובדת ועד שיכונים של עשרות ומאות יחידות דיור, מוזיאונים, מרכזי פנאי וספורט, מרכזי תרבות וחדרי אוכל, מעבדות מחקר, מרפאות, בית חולים נהריה, אנדרטאות, תחנות דלק, מפעלים, בנייני משרדים, גני ילדים, בתי ספר ובנייני השכלה גבוהה, אוניות נוסעים, שכונות ידועות בחיפה ובערי הצפון ועוד. הוא גם השאיר ספרייה מקצועית עשירה ואלפי שקופיות טבע שצילם ברחבי העולם.

מנספלד הוא חתן פרס רכטר (שכונת סטלה מאריס בחיפה) ופרס רטנר (האודיטוריום הרב תכליתי בכרמל). הוא זכה לעיטור הגבוה לאדריכל זר מטעם איגוד האדריכלים הפדראלי בגרמניה. בנוסף, קיבל את תואר "יקיר העיר חיפה" ו"יקיר עמותת האדריכלים ואגודת האינג'ינרים והארכיטקטים". מנספלד התקבל כחבר באקדמיה הלאומית לאמנויות בברלין ובאקדמיה לארכיטקטורה בפריז, והיה פעיל בקבוצות עבודה בנושא דיור ציבורי, באגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בישראל ובאגודת האדריכלים העולמית.
 
 
המרכז הבין דתי למרגלות הר סיני

המרכז הבין דתי למרגלות הר סיני

 
מתלמידיו בטכניון הוא דרש את מה שדרש מעצמו: תכנון מעמיק לטובת האדם, המשתמש והמקום, הגשה מוקפדת ומקורית וביצוע ללא פשרות. ב"אני מאמין" שגיבש ופרסם טען ש"הלקוח הסופי של האדריכל הוא החברה, אותה הוא משרת", ולמען מטרה זו פעל בעקשנות. מנספלד הושפע בעבודתו ממתמטיקה ומביולוגיה, ממחקרים בבלשנות ובסוציולוגיה ומחידושים ותפיסות אסתטיות ותרבותיות במערב וכן במזרח הקרוב והרחוק.

הוא עסק גם בעיצוב ריהוט ופריטי פנים ובגרפיקה, שהייתה אהבתו הראשונה. לשיטתו, עיצוב לוגו, כפית או כסא לא שונים מתכנון בניין או עיר ודורשים אותה גישה: אמת, טוהר וצניעות. מנספלד, שהיה חרוץ מאין כמוהו נשאר נאמן תמיד למשנתו של לה קורבוזייה, "הסגנונות הם שקר… ללא תכנית טובה, דבר אינו קיים. הכל שביר ורעוע, הכל עני, אפילו מתחת לבליל השפע". בהתאם, הוא התנגד לתופעת "בנה ביתך" שפשתה בארץ בשנות ה-80.

בערוב ימיו לא היסס לקחת חלק בתחרות לתכנון רעיוני לכיכר רבין בתל אביב, ואת הצעתו ביסס על עקרונות המנדלה ההודית, אותה חקר במסעותיו בארצות המזרח הרחוק. שש שנים לפני מותו יזם מאבק ציבורי נגד "בניין המזבח" שמוזיאון ישראל התכוון להקים כביתן כניסה. התכנית הזאת בוטלה במרס 2000, בדיוק ליום הולדתו ה-90. בשנת 1975 יזם עם אחרים את הקמתו של המרכז לחקר מורשת האדריכלות בישראל בטכניון, והפקיד שם חלק משרטוטיו לצורכי הוראה ומחקר. בשנת 2013 תיפתח תערוכה גדולה שתציג את עבודותיו ומורשתו במוזיאון תל אביב לאמנות.

הישארו מעודכנים

מאמרים ועדכונים אחרונים

נגישות

  • גודל פונטים

מקרא נגישות

לתאימות מלאה יש להשתמש בדפדפנים כרום ופיירפוקס
למעבר בין אלמנטים בדף לחץ על מקש ה - Tab, לחזרה אחורה לחץ על צרוף המקשים - Shift + Tab

בכלי נגישות זה ניתן לבצע מספר דברים

  • - להחליף צבעוניות של האתר במחלקת הצבעוניות
  • - להגדיל ולהקטין פונטים ללא שבירות עיצוביות
  • - להדגיש כותרות ולינקים בקו מתאר תחתון
  • - ניתן גם לעבוד מקלדת בלבד ולגלוש באתר
  • - ניתן להפעיל מסמך ללא עיצוב כלל
  • - ניתן לאפס הכול לברירת המחדל

ניתן להגיע למקומות עיקריים בקלות ע"י צירופי המקשים הנ"ל

  • ESC מאפס את האינדקס של המסמך ומציב אותו בתפריט ניווט מהיר
  • ALT + i – כיבוי והדלקת מידע זה
  • ALT + m – מעבר מהיר לתפריט הנגישות
  • ALT + s – מעבר לתפריט ניווט מהיר
  • ALT + 1 – חזרה לדף הבית
  • ALT + 2 – מעבר לתפריט הראשי
  • ALT + 3 – מעבר לתוכן המרכזי בעמוד
  • ALT + 4 – מעבר לחיפוש כללי
  • ALT + 5 – מעבר לדף יצירת קשר

במידה ועוברים בין דפים באתר המידע לגבי הבחירות שביצענו נשמר וממשיך עם הגולש אל הדף הבא