חפש:
0
סל קניות

אין מוצרים בעגלת הקניות.

מאמרים

שכונת בוני בית - בית הכרם

  • 02.01.2018
  • |
  • איציק שוויקי – מנהל מחוז ירושלים במועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
  • |
02.01.2018

שנות ה-20 של המאה הקודמת הביאו לירושלים תנופת בנייה גדולה שעיקרה יהודית. השכונות היהודיות פרצו לראשונה למרחקים ושכונת בית הכרם היא השכונה השלישית בין שש "שכונות הגנים" שהוקמו בירושלים לפי תכניתו של האדריכל ריכארד קאופמן. זוהי השכונה הראשונה שהוקמה במערב ירושלים. מדובר היה בפריצה נועזת של מתיישבים לא רק לאזור מרוחק ממרכז העיר אלא אל מקום שהיה מבודד, שומם וסמוך לכפרים ערביים.

במרס 1921 רכשו מייסדיי האגודה, בסיוע חברת הכשרת הישוב, שטח של 282 דונם מידי הכנסייה היוונית האורתודוכסית תמורת סכום של 24 לירות לדונם. כנסייה זו נמצאה במצוקה כלכלית קשה לאחר מלחמת העולם הראשונה. קשייה נבעו מסכסוכים כספיים עם האוכלוסייה הנוצרית המקומית ומהפסקת התרומות שהגיעו מעולי הרגל לירושלים.

שמה של שכונת בית הכרם ניתן לה בהתאם להצעתו של ק' י' סילמן ובהסתמך על נחמיה ג', ד': "ואת שער האשפות החזיק מלכיה בן רכב שר הפלך בית הכרם, הוא יבננו ויעמיד דלתותיו ומנעוליו ובריחיו". קדמה להקמת השכונה התארגנות של 148 חבריה באגודת בוני בית, שנוסדה ב-1920 (תר"פ) על ידי מורים ופקידים במטרה לרכוש שטח אדמה בקרבת ירושלים לשם בניין שכונה מיוחדת, בתנאים נוחים ומתאימים למצב חבריה. בין המורים היו כמה סופרים ומשוררים (קבק, רבי בנימין, בורוכוב, סלושץ, כרמון, סילמן, טמקין) ולכן נתנו לשכונה את הכינוי שכונת המופ"סים – ראשי תיבות של מורים, פקידים, סופרים.

לפי תכניתו של האדריכל ריכארד קאופמן, חולק השטח ל-148 מגרשים בשטח של שני דונמים ו-29 מגרשים בשטח של דונם וחצי. קאופמן הסביר: "שטח הקרקע של בית הכרם מקיף לערך 280 דונמים, משתרע מדרום מערב לירושלים, בדרך לכפר עין כרם… הצורה המאפיינת את המקום היא כיפה מתרוממת, התואמת את מבנה השכונה. הרחובות ובתי המגורים הבנויים במעלה המדרון, חוגרים את הגבעה שבפסגה… המבנים המונומנטאליים ישרתו את הצרכים הרוחניים של התושבים. … משני צדי הגבעה – עמקי נחלים… הירידה המדורגת אליהם מאפשרת פיתוח פארק… בו יינטעו עצי חרוב, פלפלון, ומעליהם עצי ארזים".
 
תכנית השכונה כללה שדרה ראשית, שהיוותה ציר הליכה ירוק החוצה את השכונה מצפון ועד מכללת דוד ילין בדרום. מציר זה מסתעפים רחובות בית הכרם, החלוץ, השחר ואחרים, שלאורכם בנויים בתים בתוך גינות רחבות. כל אלה יוצרים אווירה כפרית.

העקרונות המשותפים לכל חברי האגודה באו לידי ביטוי כבר בתקנון אגודת בוני בית:
א) קניית הקרקע נעשתה על חשבון החברים ולא על חשבון מוסד ציבורי כלשהו, בהדגשה מפורשת שהקרקע לא תירכש על חשבון הקרן הקיימת (שכספיה הם קודש לרכישת קרקע להתיישבות כפרית ולא עירונית).
ב) גודלם של המגרשים: 1.5 עד 2 דונם. המגרשים הגדולים גם נועדו ליצירת מרחקים גדולים בין הבתים, וזוהי עובדה המייחדת את בית הכרם מכל שכונות הגנים בירושלים (כבר מראשית הבנייה, הקימו כמה תושבים לולים בחצרותיהם לשם אספקת ביצים ובשר עוף למשפחתם).
ג) עקרון העבודה העברית שהיווה משום חידוש מופלא בירושלים של הימים ההם. הבנייה באבן הייתה בלתי מקצועית עד כדי כך, שהיה צורך לטייח את קירות האבן של כמה בתים על מנת לכסות את פגמיהם.
ד) עקרון העבודה העצמית.
ה) קניית תוצרת עברית בלבד.

בשכונה נבנו מוסדות חינוך שכללו גן ילדים ובית ספר העממי. באסיפה הכללית הוחלט להקצות 14 דונם מהקרקע הציבורית לבניית "בית המדרש למורים העברי", שנקרא בפי כל "הסמינר". מייסדו של הסמינר, דוד ילין, הצליח לאסוף תרומות מארה"ב לבנייתו, וזו נסתיימה ב-1929 (תרפ"ט). ב-1930 הפך בית הספר העממי ל"בית הספר לדוגמא שעל יד בית המדרש למורים". בשנת 1936 הוקם בית ספר תיכון שש-שנתי, שביצע את ה"רפורמה" בחינוך כ-30 שנה לפני שהוחלט עליה במדינת ישראל.

מתוך 148 הנרשמים לאגודה, רק 105 בנו בה את בתיהם בתקופת המנדט. מגרשיהם של 68 החברים שרצו לבנות את בתיהם מיד נקבעו בתחום מרוכז על מנת לחסוך באספקת המים, בסלילת הכבישים ומטעמי שמירה וביטחון. מגרשים אלה הוגרלו בין החברים בהסכמתם המלאה. מבין 105 הבונים היו כאלה שלא נרשמו לאגודת בוני בית אלא קנו, בהסכמת הוועד, את חלקותיהם מאלה שנרשמו. בבדיקה רשמית של חברי האגודה שבנו את בתיהם בבית הכרם בתקופת המנדט, מתקבל חתך מקצועות החברים כדלקמן: 54 מורים, 26 פקידים, 25 בעלי מקצועות שונים.
 
מכללת דוד ילין

מכללת דוד ילין

 
הבנייה בוצעה בכמה שלבים. עד מאי 1924 נבנו 29 בתים ועד דצמבר 1927 כבר נבנו 69 בתים בסך הכל. 51 בתים נבנו על ידי המשרד לעבודות ציבוריות (מה שהפך אחר כך לחברת סולל בונה אשר בית הכרם הייתה הפרויקט הגדול הראשון שלה), 14 על ידי קבלנים פרטיים וארבעה בתים נבנו על ידי בעליהם. רובם היו חד-קומתיים ורק חמישה היו דו-קומתיים. 12 בתים בלבד היו שטוחי גג. השטח הבנוי בכל בית היה 90-70 מ"ר ובדו-קומתיים עד 160 מ"ר. גובה החדרים הגיע לכדי 3.60-3.25 מ' ומספרם בכל בית 4-2, בנוסף למטבח ולשירותים. חמישה בתים נבנו מבלוקים עשויים מלט, 14 מאבני סיליקט ו-55 בתים נבנו מאבני המקום. בשנת 1939 נבנו מעל 80 אחוז מכלל הבתים בשכונה.

בחלקה הדרומי של שכונת בית הכרם לפני הקמת המדינה הייתה שכונה נפרדת בשם שכונת הפועלים. היא השתרעה בין רחוב החלוץ לבין רחוב הבנאי, (שנסלל רק לאחר מלחמת העצמאות). בשנת 1925 רכש איש "השומר" מרדכי יגאל את השטח, שחולק ל-30 מגרשים בני 1-1.5 דונם, ונמכר לקבוצת פועלים יוצאי פלוגת ירושלים של "גדוד העבודה" שמצאו פרנסתם בעבודות בניין בירושלים.

בית הכרם הייתה שכונה עברית ראשונה בדרום מערב ירושלים, ועד לבנייתן של שכונות נוספות גם נותרה מרוחקת ומבודדת במשך מספר שנים. ריחוקה ובידודה גרמו קשיים תחבורתיים וביטחוניים. למעשה, התחבורה לבית הכרם מציינת את ראשית התארגנותה של התחבורה הציבורית באזור ירושלים ואת ראשיתו של קואופרטיב "המקשר" (לימים אג"ד).

בעיות ביטחוניות החלו כבר עם רכישת האדמות מהכנסייה היוונית האורתודוכסית ודחיית תביעותיו של הוואקף המוסלמי  לבעלות על הקרקע, שהיו מלוות בהפגנות של ערבים. סלילת רחוב החלוץ הופרעה מצד המוני ערבים מכפרי הסביבה, שפוזרו בידי המשטרה. גם היו מספר גניבות והתנפלויות על אנשים בודדים. בשנות המאורעות התנכלו לבית הכרם תושבי הכפרים הערביים שהקיפו את השכונה: מלחה, דיר יאסין, ועין כרם. בגג הסמינר הוקמה עמדת תצפית ושמירה, שממנה הבריחו ביריות ערבים שבאו מכוון דיר יאסין. במאורעות תרצ"ו- תרצ"ט (1939-1936) התגוננו תושבי השכונה בעמדות הגנה, שהוצבו בכמה מהבתים הקיצוניים.

היום הפכה השכונה משכונת ספר לשכונה בעיבורה של ירושלים, בין קריית משה בצפון לבית וגן בדרום. השכונה ממוקמת בקרבת האוניברסיטה העברית בגבעת רם, משרדי הממשלה ובית המשפט העליון. אוכלוסיית השכונה מונה כ-15 אלף תושבים. בתיה הראשונים הולכים ונעלמים ובמקומם צומחים בתי מידות. אולם, תכניתה של השכונה נשארה בעיקרה כפי שהייתה בראשיתה.

למעשה, כולל האזור כיום שלוש תת-שכונות: בית הכרם, יפה נוף ורמת בית הכרם. יפה נוף צמודה ממערב לבית הכרם וגובלת ביער ירושלים. השכונה מאופיינת בבנייה רוויה של בתים עם שלוש קומות, שבהם דירות של 5-3 חדרים, ומעט קוטג'ים צמודי קרקע. רמת בית הכרם צמודה לבית הכרם מדרום. ראשית בנייתה הייתה בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת. תכנית בינויה כוללת הקמת כ-2,500 יחידות דיור שמתוכן נבנו כ-75%. הבנייה ברמת בית הכרם כוללת בנייה רוויה של בתים עם 5-3 קומות, שבהם דירות של 5-3 חדרים. לחלק מהדירות גינה פרטית או מרפסות ולרובן צמודה חנייה פרטית. הרחוב הראשי בשכונה הוא רחוב משה קול, שסלול בצורה טבעתית בתוך השכונה.

הישארו מעודכנים

מאמרים ועדכונים אחרונים

נגישות

  • גודל פונטים

מקרא נגישות

לתאימות מלאה יש להשתמש בדפדפנים כרום ופיירפוקס
למעבר בין אלמנטים בדף לחץ על מקש ה - Tab, לחזרה אחורה לחץ על צרוף המקשים - Shift + Tab

בכלי נגישות זה ניתן לבצע מספר דברים

  • - להחליף צבעוניות של האתר במחלקת הצבעוניות
  • - להגדיל ולהקטין פונטים ללא שבירות עיצוביות
  • - להדגיש כותרות ולינקים בקו מתאר תחתון
  • - ניתן גם לעבוד מקלדת בלבד ולגלוש באתר
  • - ניתן להפעיל מסמך ללא עיצוב כלל
  • - ניתן לאפס הכול לברירת המחדל

ניתן להגיע למקומות עיקריים בקלות ע"י צירופי המקשים הנ"ל

  • ESC מאפס את האינדקס של המסמך ומציב אותו בתפריט ניווט מהיר
  • ALT + i – כיבוי והדלקת מידע זה
  • ALT + m – מעבר מהיר לתפריט הנגישות
  • ALT + s – מעבר לתפריט ניווט מהיר
  • ALT + 1 – חזרה לדף הבית
  • ALT + 2 – מעבר לתפריט הראשי
  • ALT + 3 – מעבר לתוכן המרכזי בעמוד
  • ALT + 4 – מעבר לחיפוש כללי
  • ALT + 5 – מעבר לדף יצירת קשר

במידה ועוברים בין דפים באתר המידע לגבי הבחירות שביצענו נשמר וממשיך עם הגולש אל הדף הבא