חפש:
0
סל קניות

אין מוצרים בעגלת הקניות.

מאמרים

שכונת בית דוד ובית הרב יצחק הכהן קוק

  • 04.06.2013
  • |
  • איציק שוויקי - מנהל מחוז ירושלים במועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
  • |
04.06.2013

בשנת 1871 נרכש המגרש בסמוך לנחלת שבעה על ידי "ועד הכוללות פרושים וחסידים" במטרה לבנות בו שכונה רביעית מחוץ לחומות, שתיקרא בשם "נחלת ישורון", אולם התכנית לא יצאה אל הפועל מחוסר אמצעים. בשנת  1873 נדבן יהודי בשם דוד רייז ינובר יצא מבין החומות במצוות רופאיו, בשל בריאותו הרופפת, והתגורר בשכונת נחלת שבעה. באחת השבתות הוא שמע בבית הכנסת דרשה נלהבת מפי רבי יוסף ריבלין, אשר קרא למאזיניו לתרום למען הקמת שכונות יהודיות נוספות כדוגמת נחלת שבעה. דוד רייז, שהושפע מאוד מדברי ריבלין, נרתם לרעיון והשקיע ממון רב. כך הוקמה השכונה למען עניים כולל הפרושים והחסידים, שנקראה על שם הנדיב, בית דוד.

השכונה נבנתה בדגם של מלבן סביב חצר פנימית, כשקירות הבתים מהווים מעין חומה סוגרת כלפי חוץ. החצר מרוצפת ובה שני בורות המים, שהעניקו מעט ביטחון ליישוב היהודי מחוץ לחומות  בסוף במאה ה-19. בשנת 1902 עלתה חשיבותה של השכונה כאשר משרדי "הוועד הכללי כנסת ישראל" עברו לשכון בקומה שנבנתה באגף המזרחי. פעילותו הענפה של "הוועד הכללי" הפכה את בית דוד לשכונה שוקקת חיים.

הרב אברהם יצחק הכהן קוק שהיה רבה הראשי של ארץ ישראל, קבע בה את משכנו בשנים  1921-1935, ולצורך מגוריו הושלמה הקומה באגף המערבי של הבניין. הראי"ה היה מגדולי התורה והרוח של הדורות האחרונים. הוא נולד בלטביה בתרכ"ו (1865). כבר בהיותו בן 23 קיבל עליו את משרת הרבנות בעיר זיימל ליד קובנה, ואחר כך היה  רב בעיר בויסק שבלטביה ופרסם שורת מאמרים שהציגה את משנתו הציונית-דתית. בכ"ח באייר תרס"ד (1904) עלה ארצה, לאחר שהוזמן לכהן כרבה של העיר יפו ושל המושבות. בקבלת הפנים שנערכה לו נשא את נאומו הפומבי הראשון בא"י בעברית, מעשה שהרשים מאוד את מקבלי פניו.

הוא היה רבה של העיר יפו ושל המושבות כעשר שנים, ובהם מצא כר נרחב לפעולותיו: הוא היה הראשון מבין הרבנים שנתוודע לאיכרי יהודה ולחלוצי ההתיישבות, דאג להסדר ענייני הדת ולקיום המצוות התלויות בארץ כמו תרומות, מעשרות ושמיטה. בשנה השישית לעלייתו ארצה הייתה שנת שמיטה. בהתחשב בנסיבות, וחרף התנגדות חלק מהרבנים בארץ, תמך הרב בהסדר של מכירת הקרקעות והנטיעות לגויים, כדי להתיר הלכתית את המשך העבודה החקלאית ביישובים היהודים.

מפורסם במיוחד הוא "מסע התשובה" אשר בו יצא הרב עם חשובי רבני א"י למושבות הגליל ולקיבוצים כדי לחנך לשמירה על מצוות בחיי היום יום. מסע זה, שהרב קוק יזם אותו ועמד בראשו, עשה בשעתו רושם רב וסייע לגשר על פני תהום שנפערה בין חלקי העם. בשנת תרע"ד (1914) יצא להשתתף בוועידת אגודת ישראל, כדי לחברם לעניין "בניין ארץ ישראל", אולם בהיותו בחו"ל פרצה מלחמת העולם הראשונה, והוא מצא מקלט בשוויץ הנייטרלית. כעבור שנתיים ניאות לכהן כרבה של קהילת "מחזיקי הדת" בלונדון, בתנאי שישתחרר מכהונתו כשתתאפשר שיבתו ארצה. בלונדון עסק בפעילות ציבורית למען יהודי אירופה וארץ ישראל, ואף תרם לשכנוע ממשלת בריטניה בזכות הצהרת בלפור.
 

בשנת תרע"ט (1919) חזר ארצה בעקבות הזמנה לכהן כרבה הראשי של ירושלים. מיד לאחר בואו החל ליזום הקמתה של הרבנות הראשית לישראל, על מנת שתהיה המוסד הדתי העליון ליהודי הארץ והתפוצות. בשנת תרפ"א (1921) נוסדה הרבנות הראשית, והוא נבחר לרב הראשי האשכנזי הראשון (לצד הראשון לציון, הרב הספרדי הראשי יעקב מאיר). על פי תפישתו ויוזמתו הייתה הרבנות הראשית מעורה בכל תחומי החיים בארץ. באותה שנה ייסד גם את הישיבה המרכזית העולמית – מרכז הרב אשר בירושלים, שהייתה לאחת הישיבות המהוללות והנחשבת כישיבת האם למוסדות התורה והארץ, עם שייכות וזיקה ציונית לעם ולמדינה.

הרב קוק היה מעורב בחיי הרוח והמעש של יהודי הארץ: השיב אלפי תשובות בהלכה, מאמרים ודרשות, עודד את החלוצים ועורר את הנוער; נלחם על זכות העם היהודי על הכותל המערבי ונגד גזירות הספר הלבן; תבע מהשלטון הבריטי להתייצב מול פרעות הערבים, וקרא ליהודי הגולה לעלות לארץ ישראל. משנתו של הרב מעניקה חשיבות מיוחדת ליישובה של ארץ ישראל ולאחדותו של עם ישראל. הוא כתב ספרים רבים בתחומי ההלכה, ההגות, השירה וענייני היום. רוב ספרים נערכו ויצאו לאור לאחר מותו, ורבים מכתביו עדיין מצויים בכתבי יד. הרב קוק נפטר בג' באלול תרצ"ה (1935).

מיקום הבית נמצא בלב מרכז העיר, פינת רחוב הרב קוק וסמטת דר' אברהם טיכו. הכניסה לבית הרב מזכירה בצורתה את מבנה חומות ירושלים, מעליה טבלת אבן ועליה חקוק שמו של הנדבן אהרון הרי פישל, שתרם מכספו לבניין הבית. חצר בית הרב עטורה משני צדדיה בעצים גבוהים, ממנה עולים במעלה מדרגות, ונכנסים לפרוזדור הבית. משמאל – האגף הצפוני-מערבי שנבנה למגורי הרב ומשפחתו. מימין האגף הדרומי- האגף הציבורי שבו הייתה הישיבה וכיום שופץ הבית ושוחזר תוך שמירה על אופיו ורוחו.

קיימות אפשריות לסיורים באגף התצוגתי תוך הדגשה להיבטים השונים הקשורים לאישיותו ופועלו של הרב יצחק הכהן קוק, וכן צפייה בחזיון אורקולי. במקום מרכז תיעודי, מרכז פדגוגי בנושאים מגוונים למורים חוקרים ותלמידים. אגף החינוך במועצה לשימור אתרי מורשת בישראל משלב ביקורים באתר, שהינו בעדיפות לאומית כמורשת היסטורית. לפרטים נוספים: 02-6232560.

הישארו מעודכנים

מאמרים ועדכונים אחרונים

נגישות

  • גודל פונטים

מקרא נגישות

לתאימות מלאה יש להשתמש בדפדפנים כרום ופיירפוקס
למעבר בין אלמנטים בדף לחץ על מקש ה - Tab, לחזרה אחורה לחץ על צרוף המקשים - Shift + Tab

בכלי נגישות זה ניתן לבצע מספר דברים

  • - להחליף צבעוניות של האתר במחלקת הצבעוניות
  • - להגדיל ולהקטין פונטים ללא שבירות עיצוביות
  • - להדגיש כותרות ולינקים בקו מתאר תחתון
  • - ניתן גם לעבוד מקלדת בלבד ולגלוש באתר
  • - ניתן להפעיל מסמך ללא עיצוב כלל
  • - ניתן לאפס הכול לברירת המחדל

ניתן להגיע למקומות עיקריים בקלות ע"י צירופי המקשים הנ"ל

  • ESC מאפס את האינדקס של המסמך ומציב אותו בתפריט ניווט מהיר
  • ALT + i – כיבוי והדלקת מידע זה
  • ALT + m – מעבר מהיר לתפריט הנגישות
  • ALT + s – מעבר לתפריט ניווט מהיר
  • ALT + 1 – חזרה לדף הבית
  • ALT + 2 – מעבר לתפריט הראשי
  • ALT + 3 – מעבר לתוכן המרכזי בעמוד
  • ALT + 4 – מעבר לחיפוש כללי
  • ALT + 5 – מעבר לדף יצירת קשר

במידה ועוברים בין דפים באתר המידע לגבי הבחירות שביצענו נשמר וממשיך עם הגולש אל הדף הבא