חפש:
0
סל קניות

אין מוצרים בעגלת הקניות.

מאמרים

שכונת הבוכרים

  • 02.01.2018
  • |
  • איציק שוויקי – מנהל מחוז ירושלים במועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
  • |
02.01.2018

שכונת הבוכרים מתרפקת על עברה המפואר כשכונת יוקרה של בעלי בתים עשירים מבוכרה. בראשיתה הייתה זו שכונת הפאר היהודית של ארץ ישראל בסוף המאה ה-19, בולטת על רקע הבנייה היהודית הפשוטה והעממית של אותה עת, שהכל התפעלו מיופיה. כיום שכונת הבוכרים היא דלה ומתפוררת, חלק ממרקם השכונות החרדיות בצפון ירושלים.

בשכונה תוכננו רחובות רחבים בצורת שתי וערב, בניינים גדולים וחצרות רחבות ידיים. כל אלו יצרו שכונה מיוחדת במינה, שנקראה "רחובות" וגם "רחובות הבוכרים". השם נלקח מן הפסוק "ויקרא שמה רחובות ויאמר: כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ" (בראשית כ"ו, כ"ב).

עליית יהודים מבוכרה החלה לאחר שכבשו אותה הרוסים בשנות ה-70 של המאה ה-19.  בפתח העידן הרוסי זכו היהודים בפריחה כלכלית ובחופש דתי, שבעקבותיהם החלה עלייה יהודית לארץ ישראל. בשנות ה-80 של המאה ה-19 גברה עליית הבוכרים עם הרעת יחסם של השלטונות. בשנת 1891 נקנתה "כרם ג'זאל" –  חלקת קרקע בצפון מערבה של העיר העתיקה שהייתה מבודדת ומנותקת משכונות העיר האחרות. לתושביה ניתנה האפשרות לתכנן את ביתם כרצונם ובלבד שהבנייה תהיה באבן. הרחובות תוכננו באופן שונה מן הרגיל וכן הוקצה שטח לנטיעת עצים (תפיסה תכנונית שכוללת גינון היא תפיסה חדשה, שלא הייתה מקובלת באותם ימים).  חלק קטן בלבד מבעלי הבתים התגורר בבתים המהודרים הללו דרך קבע והנותרים נשארו בבוכרה.

עדת הבוכרים גדלה בירושלים והגיעה ערב מלחמת העולם הראשונה (1914) לכ-1,500 נפש. אולם דווקא אז החלה גסיסתה של השכונה – המלחמה ומאוחר יותר המהפכה ברוסיה (1917) ניתקו את העדה ממקורותיה ובתי השכונה ננטשו. בינתיים ניצלו הטורקים את המבנים המרווחים כאורוות בתי סוהר ומשרדים.

עם הכיבוש הבריטי, נאלצו בעלי הבתים (שנפגעו בחלקם פגיעה כלכלית כתוצאה מן המהפכה) להשכירם, שכן הבתים שנותרו היו מקור הכנסתם היחיד. באותן שנים התגוררו בשכונה פעילים ציוניים, ביניהם יצחק ורחל ינאית בן צבי. פרק זה בתולדות השכונה היה קצר והשכונה המשיכה לאבד ממשיכתה ומחינה. אחרי הקמת המדינה היא נהייתה לשכונת ספר. האוכלוסייה שהתגוררה בה לא הצליחה לשמור ולשמר את הבתים וכך הלכה השכונה והתפוררה. חלק מן הבתים הפכו למחסנים ולבתי מלאכה ורוב החצרות הוזנחו. השכונה הפכה בחלקה למרכז של חוזרים בתשובה, ובתי השכונה עוברים שיפוץ ומוסבים לבתי כנסת ולישיבות. למרות תכנית השימור בתכנית בינוי ערים מספר 3276 ממשיכה שכונה יוקרתית ירושלמית זו להתפורר.

מבנים מרכזיים בשכונה:

1. "בית הכנסת מוסאיוף" –  נחנך ב-1894 והוא הראשון בבתי השכונה. בקיר הפונה לרחוב אדוניהו מצויה אבן שעל פי מסורת בית מוסאיוף מקורה בבית המקדש. האב שלמה מוסאיף קרה לבנו "רחביה", שם המזכיר את שם השכונה (רחובות).

2. "ארמון" – המפואר בבתי השכונה ואולי בעיר כולה, הוא נמצא ברחוב עזרא 19. הבית הוקם בין השנים 1905 ל-1914 על ידי אלישע יהודיוף, מראשי העדה היהודית בבוכרה ובקוקאנד למען משפחתו. היום שוכנים בו בתי הספר לבנות בית יעקב ובית חנה. רמת אחזקתו, כפי שניתן להבחין מבחוץ, היא גרועה ביותר. הבית נבנה בסגנון הרנסנס האיטלקי, בתוספת מוטיבים יהודיים, והוא גדוש בעמודונים, כרכובים, אבני ראשה מעוטרות, מגני דוד ועוד. ל"ארמון" גרם מדרגות מרשים, דרכו נכנסו בעבר למבנה. בקומה השנייה הותקן גג זכוכית על מסילה. לקראת סוכות הזיזו את גג הזכוכית והרי סוכה בבית. הרברט סמואל, הנציב העליון הראשון, התארח בסוכה זו לבוש בגדים בוכריים. בבית זה התארח גם הגנרל אלנבי בבואו לירושלים. מקורות שונים מספרים שהבוכרים היו חדורי רעיונות משיחיים והתכוונו לקבל את פני המשיח על אדמת  הקודש. יש המספרים כי ה"ארמון" הוקם עבור המשיח כדי שיקבל בו את אורחיו.  בסוף ימי המנדט הבריטי שימש הבניין בסיס אצ"ל. על אחד ממשקופיו אפשר עד היום לקרוא "הלאה האימפריאליזם האנגלי". בעבר נערכו משתאות רבים בבית. היו אלו אירועים משמחים, צבעוניים וגסטרונומיים שמשכו תשומת לב רבה. מספרים שבעל הבית נהג גם להלביש את אורחיו במעיל של משי ולהעניק להם מתנות כטוב לבו עליו.

3. בית דוידוף –  הוקם ב-1914 על ידי יוסף דוידוף, שנמנה עם עשירי בוכרה ומנהיגי הקהילה בסמרקאנד. בשנות ה-20 שימש הבניין את הגימנסיה העברית (עד לנדידתה לרחביה). הבניין שוקם, חזיתו נוקתה, גגו הכפול הוחלף בגג אחר, ופנים הבית שופץ בחן רב. הארכיטקט הירושלמי איציק לייבנד אחראי לשימור ולחידוש הבית כיום.  בבית רחב המידות הזה משתכנים מרכז לרקמה ועבודות יד מקוריות ("הכוזרי"), בית ספר לתכשיטנות, מעון יום לקשישים ומתנ"ס השכונה. חלונות הבניין מעוטרים בכרכוב משולש בולט ובעמודים בעלי כותרות שבצידם מגני דוד המעוררים התפעלות רבה .

4. חצר ההקדש –  בבית זה היו 25 דירות שנועדו למשפחות בוכריות מעוטות אמצעים, שלא היה ביכולתן לבנות לעצמן בתים. כיום מוזנחת החצר, במרכזה עץ אקליפטוס ובחלק מחדריה שוכן תלמוד תורה.

5. בבא תמא – בית כנסת זה נבנה ב-1895 והפך לבית הכנסת המרכזי של השכונה. לרוב הוא סגור ורק לעתים משמש ללימודים של חוזרים בתשובה.

 

הישארו מעודכנים

מאמרים ועדכונים אחרונים

נגישות

  • גודל פונטים

מקרא נגישות

לתאימות מלאה יש להשתמש בדפדפנים כרום ופיירפוקס
למעבר בין אלמנטים בדף לחץ על מקש ה - Tab, לחזרה אחורה לחץ על צרוף המקשים - Shift + Tab

בכלי נגישות זה ניתן לבצע מספר דברים

  • - להחליף צבעוניות של האתר במחלקת הצבעוניות
  • - להגדיל ולהקטין פונטים ללא שבירות עיצוביות
  • - להדגיש כותרות ולינקים בקו מתאר תחתון
  • - ניתן גם לעבוד מקלדת בלבד ולגלוש באתר
  • - ניתן להפעיל מסמך ללא עיצוב כלל
  • - ניתן לאפס הכול לברירת המחדל

ניתן להגיע למקומות עיקריים בקלות ע"י צירופי המקשים הנ"ל

  • ESC מאפס את האינדקס של המסמך ומציב אותו בתפריט ניווט מהיר
  • ALT + i – כיבוי והדלקת מידע זה
  • ALT + m – מעבר מהיר לתפריט הנגישות
  • ALT + s – מעבר לתפריט ניווט מהיר
  • ALT + 1 – חזרה לדף הבית
  • ALT + 2 – מעבר לתפריט הראשי
  • ALT + 3 – מעבר לתוכן המרכזי בעמוד
  • ALT + 4 – מעבר לחיפוש כללי
  • ALT + 5 – מעבר לדף יצירת קשר

במידה ועוברים בין דפים באתר המידע לגבי הבחירות שביצענו נשמר וממשיך עם הגולש אל הדף הבא