בית חולים - קרן הקיסרית אוגוסטה ויקטוריה

בית חולים אוגוסטה ויקטוריה שוכן במרומי קצהו הצפוני של הר הזיתים, הבניין גדול ומרשים ונבנה בידי גרמנים ונקרא על שם הקיסרית הגרמנית אוגוסטה ויקטוריה שבאה עם בעלה הקיסר וילהלם השני לבקר בירושלים בשנת 1898. היום משמש בית החולים בעיקר את האוכלוסייה הערבית אשר קוראת לו גם בשם “אלמטלעה” – המעלה, בהיותו במעלה ההר.

בעת ביקורם של הקיסר וילהלם השני ורעייתו בירושלים בסתיו 1898, פנתה אליו משלחת של הקהילות הגרמניות-פרוטסטנטיות בארץ ישראל בבקשה להקים בירושלים בניין שישמש אכסניה לצליינים ולתיירים גרמנים ובית מרגוע ומפגש לגרמנים תושבי הארץ. בביקורה בהר הזיתים קבעה הקיסרית אוגוסטה שזהו המקום להקים אכסניה לצליינים ובית למען הפעילים הגרמנים בארץ הקודש. עם שובם של בני הזוג לגרמניה הוקמה בברלין האגודה למען הר הזיתים ( Oelberg Verein), שבחסות הקיסרית אוגוסטה ויקטוריה. בשנת 1903 נרכש המגרש על הר הזיתים ששטחו 81 דונם. המתחם עמד באחד האתרים הטבעיים היפים ביותר בירושלים, שולט על כל סביבתו ומתנשא לגובה כ-810 מטרים מעל פני הים, כ-1,300 מטרים מעל פני ים המלח וכ-80 מטרים מעל רחבת הר הבית.

 

האדריכל הגרמני רוברט לייבניץ (Robert Leibnitz) , התבקש להכין תכניות בנייה שיענו על הצרכים הבאים:
א) בית מרגוע ונופש לגרמנים-אוונגלים תושבי הארץ, הסובלים מחום הקיץ ואינם יכולים להרשות לעצמם לנסוע למקומות קרירים.
ב) מקום למפגשים, התכנסויות ואירועים חגיגיים של בני הקהילה האוונגלית בכל רחבי ארץ ישראל וסוריה.
ג) אכסניה לצליינים ותיירים מגרמניה. הקיסר וילהלם ביקש לעצב את האכסנייה ברוח הפתגם הגרמני “אלוהינו הוא מבצרנו”
(Gott Eine Feste Burg ist Unser).

סקירה היסטורית כרונולוגית

בשנת 1907 התקיים טקס הנחת אבן הפינה, והחלו בבניית המבנה בעלות של כ-1,554,000 מרק (תמחור הכולל בנייה, רכישת הקרקע והציוד הפנימי לבניין).
ב-9 באפריל 1910 נערכה חנוכת הבית לאחר שנתיים וחצי של עבודה.
בשנת 1914 בתחילת מלחמת העולם הראשונה משמשת קרן אוגוסטה ויקטוריה כמפקדה ראשית למטה הטורקי-גרמני הכללי בירושלים.
בשנת 1917 הבריטים כובשים את המקום, ובשנים הראשונות של תקופת המנדט שימש המבנה את הנציב הבריטי העליון סר הרברט סמואל (1920-1925) ואחריו את פילדמרשל פלומר.
במרץ 1921 שר המושבות הבריטי סר וילסון צ’רצ’יל בביקורו בארץ ישראל התגורר במקום, ונפגש במקום עם משלחת מטעם הערבים שתבעה ממנו את ביטול הצהרת בלפור, הפסקת העלייה והקמת ממשלה לאומית שתיבחר על ידי האוכלוסייה שחיה בארץ עד 1917. צ’רצ’יל סירב לדון עם הערבים בשאלת ביטול המנדט ומסירת הארץ לידי שלטון ערבי והבהיר לערבים כי בריטניה תמשיך לתמוך בהצהרת בלפור. בבניין בית החולים בקומה השנייה קיים חדר לזכרו של צ’רצ’יל.
בשנת 1927 הבניין נפגע קשות מרעידת אדמה שארעה בירושלים, וה-Diakoniewerk Kaiserswerth ביצעה את עבודות השיפוץ במטרה להפוך את בית ההבראה לבית חולים.
לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה בשנת 1939 שימש הבניין כבית חולים צבאי בריטי.
בסיום מלחמת העצמאות נמצא אזור מבנה בית החולים אוגוסטה ויקטוריה בשטח ישראל על פי מפות האו”ם, אולם בפועל הירדנים שלטו בשטח עד מלחמת ששת הימים.
בשנת 1948 הועברה האחריות על הבניין והשטח הסמוך לו לוועד הלוטרני (Lutheran World Federation).
בשניים 1948-1949 הצלב האדום הבינלאומי הפעיל בבניין בית חולים עבור פליטים פלסטיניים, ובהמשך הועבר בית החולים לאחריות ה-United Nations Reliefs and Works Agency .
בשנת 1966 נערכו בבית החולים עבודות שיפוץ והפיכתו למודרני. כיום בית החולים מתמחה בתחומים כמו מחלת הסרטן ומחלות אף אוזן וגרון.

 

כנסיית העלייה לשמיים
המפואר שבחלקי הבניין הוא כנסיית העלייה לשמיים (Himmelfahrts Kirche) בשל מקומו בהר הזיתים ודרישת הקיסרית אוגוסטה ויקטוריה. הכנסייה בסגנון וילהלמני-ביזנטי כאשר החזית המערבית הוקפה במבנה חיצוני מסיבי לצורך הגנה מפני נזקי טבע. הפעמונים במגדל הכנסיה נמצאים בגובה של 45 מטר ומכוונים לתווים סול, סי, מי, רה, כאשר העוגב שמופעל על ידי לחץ אוויר, נבנה בשנת 1910 במפעל Sauer בפרנקפורט ונשמר לאורך השנים במצבו המקורי.

יצירות האמנות בכנסיה מרשימות ביותר – ציורי קיר, פסיפסים, עבודות הסתתות והוויטרז’ים.

ציורי התקרה – במרכז תקרת הכנסייה מוצג ישו אחרי תחיית המתים כשליט העולם, בידיו הוא מחזיק את האותיות אלפא ואומגה, האות הראשונה והאחרונה של האלף-בית היווני, המסמלות את הראשית ואת סוף העולם. סביב ישו מוצגים סמלי ארבעת ה- Evangelists, המלאכים העליונים ו-12 האפוסטלים. ציורי התקרה בכנף השמאלית של הכנסייה מייצגים את שלמה המלך ושני נביאים. ממול מצוירות שלוש דמויות: דוד המלך, מלכי צדק כהן דת, וישעיהו הנביא. ציורי התקרה מעל אזור המקהלה מראים את “העיר הקדושה ירושלים” כפי שהוצגה בימי הביניים ומסביבה ארבעה מלכים בסגנון תקופת הצלבנים. ציורי התקרה ביציע המקהלה מראים את הזוג המלכותי, מייסדי הכנסייה הקיסר וילהלם השני והקיסרית אוגוסטה ויקטוריה, לבושים בסגנון ימי הביניים. בכך בא לידי ביטוי הרעיון אשר השפעתו ניכרה עוד בתחילת המאה ה-20, להפוך את ירושלים לעיר נוצרית.

פסיפסים – הפסיפסים הם פרי יצירתם של אותם אומנים מבית המלאכה מברלין (H. Scsharper and E. Pfannsehmid) אשר יצרו גם את הפסיפסים בכנסיית “זיכרון על שם הקיסר וילהלם” המפורסמת בברלין. הפסיפס באזור המקהלה מראה את ישו עולה לשמיים. בפסיפסי החלונות באזור המקהלה מוצגים פולחן המלכים וצליבת ישו – סוף חיו והגשמת יעודו בעולם.

ויטראז’ים – על החלונות היציע הפונים אל אזור המקהלה, מיוצגות הסצנות הבאות מתוך הברית החדשה: ישו אצל מרים ומרתה בבטנה, “ישו מלמד תלמידו את נפילת ירושלים” בחלק התחתון של אזור המקהלה מותקנים סמלי בני משפחת הקיסר.

עבודת הסתתות – מגיעה התייחסות מיוחדת בשל עושר יצירותיה והעיצוב המושלם. עבודות אלו בוצעו על ידי סתתים מקומיים. השילוב בינן לבין הריצוף בסגנון הביזנטי יוצר רושם הרמוני המתעצם כאשר אור השמש חודר בצבעים החמים דרך חלונות הזכוכית המוזהבים וחלונות הסמלים.

פתח הכניסה הראשי של בית החולים מתוכנן בצורת מבנה אבן מפואר, שמרכזו קשת רומנסקית מסוגננת ועליה פסלים של שני אריות וצלב. משני צדי הקשת עוצבו פסלים של שני קדושים בדמות אבירים צלבנים מימי הביניים (ג’ורג’ ומיכאל). הכניסה הראשית נפתחת אל אולם גדול, שמשמש היום אולם קבלת חולים ממנו מוביל לגרם מדרגות מעוגל שמימנו עולים אל הקומות העליונות, מאולם הכניסה פונים ימינה ושמאלה אל חצר פנימית פתוחה בגודל 43 מטרים על 25 מטרים, מוקפת ארקדת קשתות כאשר בקומה השנייה נמצאת ארקדה עם 99 עמודים בצורות שונות. בחזית המערבית של החצר נקבעו שני פסלי ארד גדולים של הקיסר וילהלם השני ורעייתו.

בבית הגנן לשעבר, בכנף המזרחי של הכנסיה נמצא היום “המכון הגרמני הפרוטסטנטי לארכיאולוגיה בארץ הקודש”, אשר הוקם בתחילת המאה ה-20 ומפעיל ספריה נכבדת.

שעות הפתיחה לביקור: ימי ב’-שבת 8:30-13:00. סגור בימי ראשון ובחגים נוצרים. טלפון: 02-6273665