בניין הדואר המרכזי וציור הקיר של אברהם אופק

ניתן להבחין בחלוקה נוספת במישור החזית הראשית. חלוקה בקו אופקי המזוהה עם הסגנון הבינלאומי של שנות ה-30 , הפרדה בממד הגובה שמתאפשרת על ידי שינוי בחומר הבנייה. בבסיס הבניין, בחמש שורות הראשונות בחר האדריכל להשתמש באבני בזלת שחורות בסיתות גס שהובאו מרמת הגולן, ואילו מעליהן השתמש באבן “ירושלמית” מסותתת סיתות עדין בגוון בהיר. שינוי חומר זה יצר קנה מידה “אנושי” לבניין גדול המימדים מצד אחד ונתן לאנשים העוברים לצידו תחושת שייכות מצד שני. פס אופקי כהה זה נתן תשובה פרקטית ללכלוך המצטבר מהרחוב הסואן, לתחזוקה קלה ונוחה ול”הזדקנות” נאותה של הבניין. בחזיתות הנוספות שיחק האדריכל עם שני סוגי האבן באופן מעט שונה. הוא הוסיף שורות אבן בזלת על חמש השורות הראשונות ושילב ביניהן את האבן “הירושלמית”. מהיבט של עבודות האבן לא הסתפק האדריכל בשני סוגי אבן ובפנים המבנה הוסיף והשתמש בפלטות אבן ירוקה מהודרת.

ב-14 במאי 1948, עם עזיבת הבריטים את ירושלים, נכבש האזור על ידי לוחמי האצ”ל ב”מבצע קלשון”. בפיקודו של יהודה טרייביש מנשה יצאו לוחמים מבסיסם שבבית פיינגולד לקרב .הם הסתערו על בנייני הממשל באזור הביטחון הבריטי וכבשו אותו. 

אברהם אופק נולד בשנת 1935 בעיר בורגאס שבבולגריה. הוא עלה ארצה בגיל 14 והתיישב בקיבוץ עין המפרץ, שם צייר בהדרכתו של הצייר אריה רוטמן ז”ל. בשנת 1959 נסע לפירנצה שבאיטליה והתוודה לטכניקות השונות של ציורי הקיר. אופק התמחה בלימודיו באמנות הפרסקו. כשחזר ארצה ביקש לממש ידע זה. אופק האמין כי על האמנות לצאת מאולמות המוזיאונים ולעמוד בגאון במרחב הציבורי לרווחת כל העם. במשך השנים צייר אופק שישה ציורי קיר גדולים ומרשימים הפזורים בבנייני ציבור ברחבי הארץ:

1970: כפר אוריה, אולם בית העם, פרוזדור ירושלים.
1971: בית הדואר המרכזי, רחוב יפו, ירושלים.
1973: בית ספר אגרון, שכונת קריית יובל, ירושלים.
1973: בית ספר סטון, שכונת קריית יובל, ירושלים.
1976: אוניברסיטת תל אביב , בניין הספרייה המרכזית.
1985-1988: אוניברסיטת חיפה , הקיר המערבי.

אופק השתמש בכל ציורי הקיר שצייר בארץ בטכניקת צבעי אקריליק כשהוא מצייר על קיר יבש. הוא רשם וצייר טיוטות ומתווים על גבי נייר ולאחר מכן הגדיל והעביר את הסקיצה לקיר. בשנת 1972 ביוזמת שר התקשורת דאז מר שמעון פרס הוזמן אברהם אופק לצייר ציור קיר זה. ציור הקיר ממוקם באולם הראשי והמפואר בבית הדואר המרכזי בין שתי דלתות הכניסה למבנה ומעל אשנבי קבלת קהל. אופק בחר לתאר את סיפור שיבת ציון, את החלוצים ואת ההתיישבות העובדת בארץ ישראל. משך העבודה ערך כשמונה חודשים. הציור מתפרש על קיר באורך 27.50 מטר ורוחב\גובה של 4.50 מטר .

בשנת 1983 שופץ המבנה על ידי רשות הדואר בפיקוחו של האדריכל יורם פרידמן. כיום ממוקמים בבניין לשכת שר התקשורת, הנהלת משרד התקשורת והמנכ”ל, אגף פניות הציבור ופיקוח על בעלי רישיונות לשידור, המועצה לשידורי כבלים ולווין וחברת בזק.

המועצה לשימור אתרים פונה אל עיריית ירושלים ואל כל העוסקים במלאכת השימור ומבקשת לעזור, לדאוג ולשמר את כל ציורי הקיר של האמן אברהם אופק הממוקמים במבנים ציבוריים בארץ. המועצה מבקשת למסד עקרונות שימור ליצירות אמנות הנמצאות במבנים ציבוריים. הנחיות ברורות לשימור אלמנטים ייחודיים המייצגים את ההיסטוריה של האומנות הארץ ישראלית.