בניין סרגיי

הקרקע שעליה הוקם בניין סרגיי נרכשה ב- 1886 על ידי “החברה האימפריאלית הפרובוסלאבית הרוסית למען ארץ ישראל”, לצורך הקמת אכסניה מפוארת יחסית לעולי רגל שידם משגת לשלם וכן לאורחים חשובים ולמשלחות רמות דרג מרוסיה הצארית. הבניין שהושלם ב-1890, כלל 16 חדרי לינה מהם שמונה מפוארים ביותר, ארבעה אולמות, שני חדרי אוכל, ספריה, מכבסה, בית מרחץ, מחסנים, אורווה ומוסך.

המבנה בעל שתי קומות וגג רעפים, בנוי בצורת האות “ח” עם חצר פנימית גדולה המוסתרת מהמולת הרחוב ומשרה אוויר שלוה קסומה על המבקרים. בניגוד לחזית הצנועה הפונה לרחוב הלני המלכה, עם שער הכניסה לכרכרות, חזיתו הפונה לרחוב מונבז בנויה בסגנון רנסנס סימטרי, עם מבנה כניסה מסוגנן וגמלון משולש המזכיר את בנייני הפאר של סוף המאה ה-19 בסנט פטרבורג כאשר בכניסה ציור קיר שנשמר.

סרגיי ביקר בארץ ב-1888, בראש משלחת של נסיכים ובהם פאול ואליזבתה. בין השנים 1909-1904 הוקמו בחצר מבנים נוספים שכללו שני מגדלים מפוארים של בתי שימוש, להם מעקה גג משונן ועיטורי אבן מסוגננים,המגדלים נפרדים מהמבנה הראשי מטעמי היגיינה, והם מחוברים בגשר למבנה הראשי בקומה השנייה בלבד. מערכת ביוב הובילה את השפכים אל מחוץ למגרש הרוסים. קירות חדרי האירוח היו מצופים משי, התקרות מסוגננות, הריהוט כבד ומהודר, הרצפה הייתה מכוסה בשטיחים פרסיים, החלונות בווילונות יקרים ועל הקירות תמונותיהם של הנסיך סרגיי ואשתו אליזבתה. קירות ותקרת הקאפלה עוטרו בפרסקות המתארות תמונות מהברית החדשה ולידה הייתה ספרייה של כתבי דת. למרות שלא נשארו כמעט פריטים מקוריים במבנה, לא קשה לתאר את חיי הרווחה והתרבות ששררו בה. האכסניה הוסקה בחורף על ידי תנורי עץ/פחם שהוצבו בכל חדר.

בעקבות מלחמת העולם הראשונה, נאלצו רוב הרוסים לצאת מן הארץ. עם כיבוש ירושלים על ידי הבריטים ב-1918, השכירו הרוסים האדומים חלק מהבניינים במגרש הרוסים לבריטים, והמקום הפך למרכז השלטון, כולל ועד לענייני הרכש של הכנסייה הרוסית. ב-1922 הוקמו בחצר צריפי מגורים לקציני צבא בריטיים. ב-1939 הותקנו בבניין סורגים וחלונות אטומים נגד פורעים ערבים. ב-1946, בית סרגיי היה יעד להתקפות של ארגוני המחתרות היהודיות, והבריטים ביצרו את האזור כולו וסגרו אותו בגדרות תיל ובמחסומים. המקום נקרא בפי העם בשם “בווינגראד” על שם שר החוץ הבריטי באותם ימים- ארנסט בווין.

עם צאת הבריטים את הארץ במאי 1948, תפסו כוחות ההגנה, אצ”ל ולח”י את מגרש הרוסים: בית משפט הבריטי שבבנייני המשלחת הרוסית הפך למשכן בתי המשפט של ישראל, בית החולים היה למעבדות של האוניברסיטה העברית ובית ספר לרוקחות, בניין הבולשת הפך למשרדי רשם המקרקעין, בנין המשטרה למחוז ירושלים של משטרת ישראל, ובניין הקונסוליה למעבדת האוניברסיטה. מהאגפים של בניין סרגיי שהיו בשימוש הבריטים, חלק אוכלסו על ידי “החברה לחקירת ארץ הקודש” של הרוסים האדומים (יש אומרים שהייתה כיסוי למערך ריגול ואולי משום כך פינתה את המקום ערב מלחמת ששת הימים), וחלק אוכלסו על ידי משרד החקלאות של ממשלת ישראל והחברה להגנת הטבע.

כיום האפוטרופוס מנהל את כל מתחם בית סרגיי: הקאפלה וקומת הקרקע באגף המזרחי נעולים וללא שימוש. הקומה העליונה באגף המזרחי ושתי הקומות באגפים הדרומי והמערבי תפוסות על ידי משרד החקלאות, וקמ”ט אזור יהודה ושומרון רשות שמורת הטבע והגנים הלאומיים. המבנים בחצר ובאגף המערבי משמשים את החברה להגנת הטבע בירושלים, בין היתר ניתן למצוא את ספריית עיון ע”ש פרופ’ זאב וילנאי, המרכז לתרבות ירוקה-מרכז מידע ומכירות של הסביבה העירונית, חוגי סיירות לטבע, תיאום טיולים, חדר מצב של משרד החינוך, ומשרדי המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות. בחצר גינה יפיפייה ע”ש אליס גוטסמן ובה תצוגה קבועה של מתקנים חקלאיים מהתקופה הקדומה בארץ ישראל, ברכת דגי נוי ואולם הרצאות בו נערכים כנסים והרצאות במגוון של נושאים .

בניין סרגיי