"כמו חדשה" - כמעט בת 90 ועדיין עובדת במרץ!

מבנה התחנה שבדרך יפו תוכנן על ידי האדריכל ריכארד קאופמן, אותו הזמין רוטנברג על מנת שיתכנן את תחנות הכוח הראשונות בארץ. עיצובו של המבנה מדמה שער כניסה למקדש מצרי עתיק. המבנה מרובע ומעניק תחושת מסיביות, קירותיו משופעים וחסרי עיטורים וקצהו העליון מוקף שלוש רצועות פלדה, אליהן מחוברים כבלי החשמל. עד היום, מזה כמעט 90 שנה, ממשיכה תחנת ההשנאה להזרים חשמל!

מאחר שהתחנה, כאמור, פעילה עד היום, תהליך שיקומה דרש לוגיסטיקה סבוכה ומורכבת. ראשונים הוסרו המתקנים הטכניים ומערכת הכבלים הענפה שמעל החזיתות של המבנה ההיסטורי, והועתקו אל החלל הפנימי. בשלב זה התבצעה רוב העבודה בלילה בשל הפסקות החשמל היזומות שהצריכה. בהמשך הוסר גם טיח הזרדים המקורי, כדי לבצע שיקום יסודי של הבטון והברזל מהם מורכבים קירות המבנה. בתום השיקום הונחו שכבות טיח חדשות, באופן ששיווה למרקם המתקבל את האופי הקרוב ביותר לטיח המקורי. רצועות הפלדה שבראש התחנה עברו תהליך ניקוי ושיקום ותחנת המאור של העירייה, הצמודה למבנה, הועתקה למיקום חלופי. אנשי מחוז דן של חברת החשמל עמלו במרץ על שיקום התחנה בשיתוף ובתיאום מלא עם אנשי מחלקת השימור של עיריית תל אביב-יפו. במהלך החודשים הקרובים תבוצענה עבודות פיתוח סביב התחנה, בסופן יוכלו עוברי האורח ליהנות מכיכר נעימה ומוצלת בה ניתן יהיה לשבת ולצפות במבנה וברחוב.

בעבר, מספר לא מבוטל של תחנות השנאה קטנות מעין אלה היו פזורות בתל אביב, אולם כיום נותרו מהן שתיים בלבד. התחנה השנייה שנותרה על תילה היא זו הידועה כ”חמישית”, הממוקמת בקצהו של גן ציבורי ברחוב ציונה תג’ר, בשכונת עג’מי ביפו. תחנה זו תוכננה על ידי האדריכל אלכסנדר ברוולד, שהירבה להשתמש במוטיבים מזרחיים, בניגוד לסגנונו המודרני של קאופמן. התחנה מזכירה בצורתה מסגד; היא בנויה אבן, בבסיסה פתח קשתי ובראשה עיטור אוריינטלי, ממנו מתנשא צריח. התחנה זכתה לשיפוץ לפני מספר שנים, אך כיום אינה פעילה עוד.